241
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
משיחת יום ב' דחג השבועות (יום שבת קודש) ה'תשמ"ו
1) נוסף ע"ז ש,ואהבת לרעך כמוך" (קדושים יט, יח) הוא ,בלל גדול בתורה" (תו"כ ופרש"י עה"פ) ומכטל סיבת הגלות (ראה יומא ט, ב. ועוד) וכו" ובכל ימי השנה,
2) יתרו יט, אדב.
3 שבת פו, ב. מכילתא ופרש"י עה"פ.
4) פרש"י עה"פ. ובמכילתא (ותיב"ע) שם בשינוי לשון (נת' בלקו"ש חכ"א ע' 101 ואילך. 108 ואילך).
5) שהיתה כבר בתחלת הבריאה, כמאחז"ל (שבת פח, א. פרש"י בראשית א, לא) ,יום הששי כו' התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים כו"", ויתירה מזו: החלטה זו (ליתז תורה לישראל) היתה כבר לפני הבריאה, כמאחז"ל (פרש"י ר"פ בראשית) ,בראשית כו' בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראו ראשית כו'", כלומר שכל הבריאה היא בשביל תורה וישראל יחד (ולא בשביל תורה בפ"ע וישראל בפ"ע), כמובז מזה שב' הענינים (,,בשביל התורה", ,,בשביל ישראל") באים ב(פירוש) תיבה אחת (,בראשית", ,ב' ראשית"), כידוע שב' פירושים בתיבה אחת שייכים זל"ץ -- ועד שמתאחדים, כהלימוד ב,שעטנז" (ראה כלאים פ"ט
אידן -- ווי עס שטייט אין מדרש* ,בכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, כיון שבאו כולם לפני הר סיני נעשו כולם חני' אחת כו', אמר הקב"ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו השלום ונעשו חנ" אחת, הרי השעהי שאתן להם את תורתי"?, ד.ה. (ווי ס'איז משמע פון
מ"ח. נדה סא, ב. ונת' בארוכה בלקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ).
66 ויק"ר פ"ט, ט. פתיחתא דאיכ"ר כ. דרך ארץ זוטא פרק השלום. וראה תנחומא (באבער) יתרו ט. ועוד.
7) כלומר, הזמן שהחלטת הקב"ה (ליתן תורה לישראל) בתחלת ולפני הבריאה תבוא לידי פועל.
8) ואף שמוכרח לומר שגם המחלוקת בכל המסעות והחניות היתה מחלוקת ,לשם שמים" (וראה לקו"ש חכ"א ע' 109 בביאור דעת המכילתא (עה"פ יתרו יט, ב), שהמחלוקת לא היתה כפשוטה, ב"א חילוקי דיעות מצד איז דיעותיהן שוות כו', עיי"ש), כי ,ע"פ ה' יחנו וע"פ ה' יסעו" (בהעלותך ט, כ. שם, כג -- שמזה ראי' גם על המסעות שלפני (מ"ת ו)הארון שהרי גם אז ענן ה' הולך לפניהם, וענני הכבוד סובבים אותם (לבד ה,נחשלים') -- וראה לקו"ת ריש הביאור לאלה מסעי הג), מ"מ, בר"ח סיון, נתחדש ענין נעלה יותר, שלא היתה שום מחלוקת, גם לא לש"ש, כ"א אהבת ישראל (,כאיש אחד", אחדות בפועל, בחיצוניות), ויתירה מזו -- אחדותח ישראל (,בלב אחד", אחדות גם בפנימיות הלב). וי"ל שזהו ע"ד העילוי ד,הוי" עמו (ש"א טז, יח) שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכז ואילך. אוה'"ת יתרו ע' תתצ ואילך. נ"ך כרך ב ע' תתקפא ואילך. לקו"ש חט"ו עי 3, וש'"נ) לגבי ,אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ) במחלוקת לש"ש. וי"ל שהרי גם ממחלוקת לש"ש (זו מחלוקת הלל ושמאי (אבות פ"ה מי"ז)) נמשכת כו' בתלמידים שלא שישמו כל צרכן (ראה סוטה מז, סע"ב. סנהדרין פח, ב), משא"כ כש,והוי' עמו שהלכה כמותו" -- שהלכה היא רק באופז אחד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.