ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת ובו פ"ט סעיפים:פא

פא

פא האשה מדדה את בנה^תרנט אפילו ברשות הרבים^תרס שאין לגזור שמא תגביהנו ותוליכנו ארבע אמות ברשות הרבים שאף אם תעשה כן לא תעבור על דבר של תורה אלא על דבר של דברי סופרים שהחי נושא את עצמו^תרסא ובלבד שלא תגררהו אלא יהא מגביה רגלו האחת ויניח השנייה על הארץ^תרסב וישען עליה עד שיחזור ויניח רגלו שהגביה שנמצא לעולם הוא נשען על רגלו האחת^תרסג אבל כשהיא גוררת שתי רגליו הרי זה כנושאתו^תרסד ואסור אפילו בכרמלית^תרסה ואם הוא קטן כל כך שצריך לגרור ב' רגליו ונשאתו ברשות הרבים חייבת שבקטן כזה אין אומרים החי נושא את עצמו^תרסו וכן הנושא את הכפות^תרסז או את החולה^תרסח שאינו יכול לילך כלל^תרסט חייב מפני שאינן נושאין את עצמן כלל^תרע ואף אם הוא גדול כל כך שיכול לילך ברגליו לבדו אסור לישא אותו אפילו בכרמלית^תרעא שלא אמרו החי נושא את עצמו אלא לפטור מחטאת אבל עכ"פ אסור מדברי סופרים משום שבות^תערב ובכרמלית הוא שבות דשבות וצריך להזהיר לרבים שטועים בזה:

הערות

תרנט. משנה קכח, ב. טור ושו"ע סמ"א.
תרס. בברייתא שם. טור ושו"ע שם.
תרסא. רש"י שם גם לרבנן שם צד, א. ב"י ד"ה ומ"ש ובלבד. לבוש שם. מ"א סק"ע.
תרסב. רבי יהודה במשנה קכח, ב. וראה ב"י שם שזהו גם לרבנן. טור ושו"ע שם.
תרסג. טור ושו"ע שם.
תרסד. רש"י שם ד"ה אבל. ר"ן שם (נא, א) ד"ה כופין. מ"א סקע"א.
תרסה. מ"א שם.
תרסו. מ"א שם מתוס' צד, א ד"ה אבל. תוס' יו"ט פי"ח מ"ב, ואליה רבה סקפ"ה, בדעת הר"ן שם.
תרסז. גמ' שם. רמב"ם פי"ח הט"ז. מ"א סק"ע.
תרסח. יומא סו, ב. רמב"ם שם. מ"א שם.
תרסט. משמעות הגמ' שם. וכ"ה ברמב"ם הל' עבודת יוה"כ פ"ה הי"ט. וראה גם תוס' קל, א ד"ה רבי. וראה פסקי אדה"ז ע' 198.
תרע. רש"י שם ד"ה חולה.
תרעא. מ"א סקע"א.
תערב. רש"י עירובין קג, א ד"ה דומיא. יומא סו, ב ד"ה כמאן. רבינו ירוחם נ"א ח"א (יג, ג). הובא בב"י שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.