אגרת מ
אגרת מ
[תקפ"ג]
עתה 1967 באתי 1968 לפרש שיחתי 1969 ולבוא בגזירת עירין פתגמין 1970 , על דבר שפרקו כולם כקטן כגדול 1971 עול יגיעת המוח בלימוד ד"ח, שאין איש שם על לבו 1972 כלל בכל ימי חיי הבלו 1973 שמאבד נפשו בהבלי הזמן, והזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים 1974 , עצלות וקרירות מכל צד, הן מצד טרדת הפרנסה והן מצד עצם הענין כי נתרחקו מעט מעט וכו'.
והן אמת אשר יש הרבה אנשים קטנים ושפלים בעיניהם, להיותם בעלי בתים טרודים ושפלים בעיניהם ביותר מכפי המדה, באמרם שאינם בבחי' חסידים כו', ולזאת פוטרים עצמם 1975 מכל עול יגיעת המוח ולשמוע ולהבין, אף בפשוטי הדברים בעניני עבודה אלקית לאמיתתה, שהיו נאמרים 1976 מפי אאמו"ר זצ"ל לעורר לכל איש בלבבו ודעתו 1977 לבל ידח 1978 ולא יפול הנופל 1979 ח"ו. והרי אם עינים להם יראו 1980 שזה מעשה שטן שמרקד 1981 לפניהם, להרחיקם מעט מעט עד אשר יתקררו לגמרי, כאשר עיניהם רואות בעצמן. וכי באמת ידוע לפני מהות רוב בעלי בתים גם היותר טרודים, שיש להם לב נשבר 1982 באמת לפרקים, וחפצים מאד בקרבת אלקים 1983 בהתפעלות אהבה ויראה ודביקות והתקשרות בהתבוננות מעט לפי שכלו וערכו וכו'.
ובאמת יש להם לב להבין ולקבל כל ד"ח, ולקבוע בנפשם ולבבם עכ"פ הקיצור לזכרון שיבוא לו מן המוכן בלבו ודעתו בעת התפלה, שלבו הוכן מעט ולבבו נשבר ויקבל תוספת אור אלקי בכל הדברים שבתפלה, שיכול לכוון כפי דעתו ולבו גם בפירוש המלות, ולא יקצר לצאת ידי חובתו בלבד. משא"כ אם אין בלבו ודעתו מן המוכן כלל אפילו דבור אחד של ד"ח, מצד שנתרחק גם מלשמוע במחשבה והרהור, ונוסף לזה צוק העתים 1984 הטורדים המוח והלב בתכלית, הנה נפשו ולבו ריקם מכל. ואם כן למה יפלאו ויצטערו על רבוי המחשבות זרות שממילא נופלים, כמו במקום חורבה שכל הטינופות מצוים שם. ובאמת על זה אמרו יש שיש להם ואינם רוצים 1985 , ועל זה דאבה נפשי 1986 מאד, מאשר נראה לכל שבחנם ממש נפלו הנופלים גדולים וקטנים, ואם שנפילה זו רק בקרירות ועצלות אבל ריקנין הן מכל וכל.
וגם על הנערים הפנוים הרגילים בעסק ד"ח אוכיחם בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת 1987 , ולא יוכלו להכחיש האמת שעסק שלהם בד"ח הוא רק לימוד לפי שעה זו, ואם שמתפעלים מזה במוחם ולבם באמת ויחיו מהם, חיי שעה הוא. ולענין יגיעת עול בתפלה מקילים בעצמם ביותר, כנראה לעין כל שגם הבקי בד"ח ביותר מקצר מאד בתפלה. ואם היו מייגעים עצמן במה שיש להם במזומן בידם, בודאי היו מאריכים בהכרח בתפלה לא פחות מב' שעות.
ואם יש להם תשובות 1988 על סיבות טרדת דוחק הפרנסה ביותר כעת כידוע, זה אינו תירוץ כלל לגביהם, שיש להם פנאי לעסוק בד"ח בלימוד בכל שבוע, רק בתפלה לא ימצאו רק ב' וג' אנשים שטבעם בנעוריהם ביראת אלקים ועבודתו כו', וגם מהם יתלוצצו כידוע. ואם הי' להם עינים לראות הלא יראו נפילתם ברוחניות ממעשה השטן להפילם, כאשר יודע כל אחד ואחד בעצמו, רק לא ניתן לכתוב על פני השדה 1989 .
ועוד זאת הרעה 1990 שיגיע מן החכמים ומבינים בד"ח, שרבים חללים הפילה 1991 ועצומים כל הרוגיה, באשר זה פרי חכמתם להתהלל 1992 בבחי' יש היפוך הביטול, ולהתלוצץ מבעלי בתים הפשוטים, שבתמימות לפי ערכם רוצים בקרבת אלקים בתפלה להתפלל בקול רם דוקא, לפי שהקול מעורר הכוונה 1993 שבלב ומוח יהי' איך שיהי'.
וזה ידוע אצלי, שיש טבעיות זאת גם בכמה אנשים שיש להם במזומן בידיעת ד"ח, שלא יוכלו לכוון העמקת דעתם כי אם על ידי דיבור, על ידי קול הפה דוקא, כמו בלימוד הגמרא. וכל שכן אנשים שאין להם במזומן בידיעת ד"ח הרבה שיוכלו להעמיק דעתם באורך ורוחב, אם כן אין להם דרך הטוב לנפשם לעוררם מן השינה ותרדמה כי אם בקול המעורר הכוונה ורעותא דלבא. וחי נפשי 1994 שיעלה לרצון לפני ה' 1995 , אם באה מצד התמימות ומצד השפלות, כי קרוב ה' לנשברי לב 1996 וכו', ואת שפל יראה 1997 .
ומה גם מלבד זה, הנה כל מי שטעם טעם בסוד ה' ידע נאמנה, שגם המעמיקים דעת ותבונה בהתבוננות צריכים לומר פסוקי דזמרא בקול רם דוקא, כמ"ש רוממות אל בגרונם 1998 , בגרונם ממש, דהיינו כל רוממות אל שבא בהשגתם באריכות ועומק יבוא לכלל תמצית וקיצור לאמיתת ענינה להיות בקול שיר בגרונם ממש, וכמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי 1999 כו', וחסידך ירננו 2000 וכו', רינה זו היא בקרב הלב בשר 2001 , כאשר יתפעל מתמצית ההשגה יהי' מה שיהי', ואם ענין גדול או קטן, זהו אמיתיות גילוי אלקות בנפש ההיא. כמו כשאומר ברוך שאמר והי' העולם, שתמצית כל המושג מזה הוא שבדבר הוי' נעשה כל העולם מאין ליש, מזה בא בהרגש הלב בשר להתפעל בשיר וניגון או בתנועה ביד ורגל. וכה"ג כשאומר מלך יחיד חי העולמים 2002 , מלכותך מלכות כל עולמים 2003 .
וזהו עיקר המתקת הדינים, כאשר יצא מפורש 2004 מפי אאמו"ר נ"ע 2005 לא פעם ושתים, ע"פ תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב וכו' ועבדת את אויביך 2006 , דאויביך הם רבוי המקטרגים על כל אחד ואחד בפרנסתו בבני חיי ומזוני בביטושים קטנים וגדולים כידוע, הכל בא מאשר לא עבדת את ה', כי עבודה זאת היא עבודה שבלב בהתפעלות אלקות בתפלה שהיא צריכה להיות בשמחה ובטוב לבב, היינו בחי' הרגשת הענג והשמחה בהבל הלב בשר ובשיר ורננה מתמצית השגת אלקות.
ובאמת יש בחי' שיר פשוט 2007 שלמעלה מתמצית המושג, דהיינו מה שהנשמה בעצמה תתענג על הוי' בלי טעם ודעת כלל, כמו בתפלת שבת שנק' שיר אל 2008 רק מצד האלקות בעצמו, שנק' תענוג פשוט בלתי מורכב כלל בשום שכל והתבוננות, אף לא בבחי' ראיית השכל דבחי' החכמה, ולכך נק' שיר פשוט. ואם זה יהי' בכלל נש"י בכל התפלות שלהם, זהו הנקרא באמת שמחה וטוב לבב, והוא הממתיק כל הדינים והקטרוגים שלא יהי' נמשך שום קטרוג על כל אחד ואחד. וזה מקובל מפי קדושי עליון רבותינו נ"ע, ואין ספק בזה. אשר על כן צוה לכל מר נפש מבני חיי ומזוני שיתפלל בשיר ובשמחה ותענוג פשוט מצד עצמות א"ס ב"ה ממש, שיברחו כל המקטרגים מזה וכו', וזה בדוק ומנוסה.
וגם נוסף לזה הפירוש הב' בעבודה זאת כפשוטה, שהן מעשה המצוות שנקרא עבודה בלשון המקרא, שצריך להיות בשמחה של מצוה כפשוטה, שבהנחת תפילין וטלית או מעשה הצדקה ישמח מאד בהרגשת לב בשר דוקא על אשר עשה נחת רוח ליוצרו. ואם גם לוקח לעצמו תענוג ושמחה, זהו דוקא עיקר ענין שמחה של מצוה.
ואל ישגיחו במלעיגים הנפשטים מכל בחי' יש, רק לחיי גופם וביתם מרגישים ביותר הן לשמחה והן בהיפוך, ומתירים כל הרגשת יש ולגרמי' כו'. ומי בכולם יודעים ומבינים בסוד וטעם האריז"ל שאמר לתלמידו הרח"ו ז"ל, על אשר זכה יותר ממנו להשגת סודי סודות ורזין דזהר והגיע לגילוי אליהו ז"ל ורוה"ק רק מפני שמחה של מצוה 2009 דוקא כפשוטו, שלא הי' כמוהו בתלמידו הנ"ל. וזהו לפי ששמחה זו מגיע למעלה בעצמות התענוג הפשוט העליון שלמעלה מבחי' התענוג והטעם וסודות 2010 המלובש ומורכב בכל מצוה, ולזה ממילא השיג עי"ז כל הסודות טעמי המצות, כי יש בכלל מאתים מנה 2011 כו' וד"ל.
ואי לזאת באתי בגזירת עירין פתגמין בקיצור על שני הדברים האלה. הא' שיעשו תקנות בכל מנין בהסכם כולם כאיש אחד חברים 2012 , בלי פירוד לבבות ח"ו, שיעשו חק ולא יעבור 2013 קבוע ללמוד ספרי היראה בכל מנין מיד אחר תפלת ערבית כשעה קטנה, וללמוד ספר עין יעקב ופרק אחד מספר התניא, וגם מד"ח הבאים בדפוס, ומעניני הסדרא שיש בכתובים מתורות אאמו"ר ז"ל. ויתחלקו לכתות, ויהי' בכל כתה ב' וג' אנשים המרוצים, ולחזור על הדברים ב' וג' פעמים, למען לא יעקר מלבו כל תמצית 2014 עניני התעוררות התשובה ואהבה ויראה, גם מעט התבוננות ביחו"ע ויחו"ת, ויקבעו ג' זמנים לזה בכל שבוע, ביום ב' וביום ה' ובש"ק קודם המנחה. ויתרחקו מדברים בטלים קודם התפלה בתכלית, המאבדות הנפשות להביאם לכל מיני פריקות עול, ומכל שכן שלא ידברו בשעת התפלה 2015 ח"ו.
ודבר התקנה הב', שיעשו חוק קבוע שיעמדו להתפלל יחדיו כאיש אחד עם הש"ץ 2016 , ולומר אחריו בקול רם דוקא כל פסוד"ז, ושתים שלפני ק"ש ואחת לאחריה, עד שמו"ע שהוא בלחש דוקא, ולכוון היטב בכל מלה ומלה בקול המעורר הכוונה ורעותא דלבא, כפי ערכו אשר יש בידו במזומן מעט מד"ח, אשר נחקקו בלבו ודעתו מאשר ילמדו יום יום לא פחות מג' זמנים הנ"ל, לצרף אותם אל פירוש המלות, ושיבוא מהן עכ"פ בחי' התמצית ובקיצור.
ועל דרך הנ"ל בענין שיר אל ובתענוג שנמשך מן ההתבוננות, יש גם כן הפוכו, שהוא בחי' המרירות על ריחוקו כידוע, כמו צמאה לך נפשי בארץ צי' ועיף בלי מים 2017 כו' כידוע. והנה ידוע ומבואר בכל הספרים הנדפסים ובכתובים, שגם זה בכלל תענוג יחשב, והוא השפלות והלב נשבר שמצד אלקות ממש, שיעלה למעלה כמו אהבה וחדוה בתענוגים ממש, דהכל אחד ממש, וכמאמר הזהר 2018 בכי' תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדוה מסטרא דא, הרי הכל בלב אחד ובשעה אחת יש חדוה ותענוג ובכי' ומרירות, משום דהא בהא תליא, דמצד אלקות עצמו בא התענוג והחדוה כנ"ל שנקרא שמחה וטוב לב, ומצד הריחוק דחומריות הגוף בעולם הזה השפל יבוא הבכי' והמרירות, והכל אחד, וז"ש בבכי יבואו 2019 כו'. ועיקר שלימות העבודה היא השמחה וטוב לבב הנ"ל אחר השפלות בלב נשבר ונדכה האמיתית כו' וד"ל.
והנה אזהרה ובקשה זאת השני' הוא על הנערים והאנשים הפנוים, והמה הבקיאים ויודעים בד"ח הרבה מנעוריהם, שישמעו לעצתי אמונה 2020 להפך סדר עבודתם, שהי' כמו הרגל וטבע עד הנה, להפריד הדבור בתפלה מן המחשבה בעומק ענינים פרטיים בהתבוננות, כי לא יכון 2021 זה לפני ה' שמדבר לפניו. הגם שלפ"ד הרמב"ם 2022 ז"ל אין צריך לכוון רק לפני מי הוא עומד, אבל עם כל זה צריך לכוון אל פירוש המלות דוקא כפי דעת הטור 2023 , וכן הוא על פי הקבלה האמיתית.
ואני ידעתי, ולא תוכלו להכחיש, שאין איש בכולכם שיוכל לכוון בכל מלה ומלה הכוונה שלה על פי סוד הקבלה, גם במלות שידועים ומבוארים בסידור על פי כוונת האריז"ל, כמו ברוך שאמר וכה"ג, וכל שכן כל פסוקי דזמרה ויוצר אור כו', אם גם היו יודעים ומבינים הכל הי' צריך להתפלל כל היום כולו ולא יספיק. ובאמת הרי זהו לימוד, כמו הלימוד בקבלה בזהר וביאורים, ולא שייך זה לענין התפלה כלל, שעז"נ זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד 2024 . רק בקריאת שמע באחד צריך לכוון בכלל 2025 ביחו"ע ויחו"ת, שזהו ב' מדריגות דסובב וממלא, אם כן 2026 החיוב על כל אדם לפי ערכו להאריך בזה. ואף גם זה בתמצית המכוון, שהוא ענין היחוד האמיתי לעצמות א"ס ב"ה ממש שנק' אחדות פשוטה, ועל זה נאמר אליו ולא למדותיו 2027 , כידוע לכל עוסק בד"ח מנעוריו.
ולזאת אין עצה לפניהם רק שיחלקו לב'. הא' ענין העסק בד"ח בזמנים מיוחדים בכל בוקר וערב לפי שעתו וזמנו, ולעיין בכל כחו, שיהי' מן המוכן בלבבם בכל עת מצוא זו תפלה 2028 , שיוכלו להבין בעצמם עכ"פ התמצית מכל ענין וענין שיודעים מכבר, להביא בהתפעלות במורגש בלב בשר דוקא, כמו פסוקי דזמרה וכל התפלה בקול רם דוקא. וכל מה שיהי' אצלם מן המוכן ומזומן יותר, יותר יוכל למצוא תוספת אור בדרך תמצית וקיצור. אך העיקר הוא בתפלה רק לומר המלות בכוונה ורעותא דלבא בשמחה ושפלות כנ"ל, איש איש לפי ערכו. וזהו"ע הב' שהוא זמן תפלה לחוד, שלא יערבו בזה מאריכות ההתבוננות שלא מענין התפלה כלל וכלל. רק אם יש איזה אנשים שאין טבעם דוקא לכוון דעתם בקול רם אלא בחשאי ונחת 2029 , אין החיוב עליו בזה, רק עכ"פ ידבר בדבור לפי כוונתו ובשיתוף עם הצבור. וכללות הענין יובן לשומעים שיעלה לרצון לפני ה' 2030 קול התפלה מן הצבור 2031 , כשיהיו כאיש אחד חברים בשמחה וטוב לבב ובשפלות ונמיכת רוח, ויוסר מהם כל קטרוג. השומע ישמע 2032 וכו' וד"ל.
אהוביי אחיי ורעיי 2033 , ה' יודע ועד 2034 שכוונתי רצוי', ולבי ונפשי מר לי מר 2035 מאד, ממה שבחנם 2036 ממש נפל טעות ושקר בד"ח 2037 , להיותם סיבה צומחת לקרר לב הכל. ועל כן הי' כל מגמתי להביא כל ד"ח בכתב ולשון מדברת 2038 מדא"ח של אאמו"ר ז"ל, כל דבר 2039 הנצרך לכל אחד ואחד כפי מקומו ושעתו 2040 , בלתי יבואו עוד בנסתרות ורזין, רק הכל יהיו יכולים לקבלו, וכמבואר ומובן הכל בכל הספרים הנדפסים. ועתה לריק הי' כל יגיעתי 2041 ממש. ועל זה נאמר וחכמת המסכן בזוי' ודבריו אינם נשמעים 2042 וכו'. על כן נא ונא יחוסו נא על נפשם שלא תאבד 2043 , וישמעו לעצתי לקבוע עתים לתורה, עת דודים 2044 וריעים להתחברות הנ"ל. וישמעו גם לדבר הב', שתהי' תפלתם רצוי' בקול ודבור שיוצאים מן הלב, כולם כאיש אחד, איש איש לפי ערכו ותוכן לבות ה' 2045 , אך יחדיו ידובקו 2046 וישרה בהם אחדות הוי', להאיר אור הוי' בנפשם ברו"ג מנפש ועד בשר 2047 כל הימים להם ולבניהם אחריהם 2048 .
הכ"ד המדבר 2049 מקירות לבבו 2050 באמת לאמתו
דובער בלא"א הגאון מו"ה שניאור זלמן זצלה"ה נבג"ם 2051
ויקבלו העתק התורה דשמח תשמח 2052 על כן יעזב איש כו', בענין שני תנאים הנזכרים שם, שזהו יסוד כל ענין הנ"ל כידוע וד"ל.
הערות
- 1967. נדפסה בקונטרס עיון תפלה (ווארשא תרל"א; תרל"ב. ועל השער: מה שכתב לאנ"ש, נעתק גם כן אות באות מכ"י הטהורה). בתחלת הסידור עם דא"ח (ווארשא תרמ"ו) [בכותרת: אגרת השלוחה לכללות אנ"ש מאדמו"ר ז"ל נבג"ם, כתבי קדש, לוויטעפסק]. מאה שערים יא, א. ס' התולדות אדהא"מ ע' 165. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יח. וחלקה [ד"ה ואי לזאת] גם בלקוטים יקרים ע' י. ומועתקת בכת"י (121 ער, א. 170 רמז, א. 357 ל, ב (חסר הסיום) [בכותרת: איג[רת] מן [א]דמו"ר שי' שנת תקפ"ג לפ"ק, מן ליבאווץ]. 440 קפד, א (רק קטע האחרון). 448 שכו, א (חסרה ההתחלה). 600 רצא, ב (חלקו; וסיומו – שם רצא, א. ובאמצעו חסר). 936 בתחלתו. 2000 עב, א. 2487. ובכת"י ירושלים 1478 קפו, ב. 3496 [קטע האחרון בא שם כאגרת בפני עצמה]). ומכל זאת מובן שהיא אגרת שכתב רבינו בשנת תקפ"ג אל אנ"ש שבוויטבסק.
- 1968. עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
- 1969. שיח ת י : נ"א: שיחי.
- 1970. בגזירת עירין פתגמין: ע"פ דניאל ד, יד.
- 1971. כקטן כגדול: דה"א כה, ח ובכ"מ.
- 1972. שאין איש שם על לבו: ע"פ ישעי' נז, א. ירמי' יב, יא.
- 1973. בכל ימי חיי הבלו: ע"פ קהלת ט, ט.
- 1974. והזמן קצר . . והפועלים עצלים: ע"פ אבות פ"ב, טו.
- 1975. עצמם : נ"א: נפשם.
- 1976. שהיו נאמרים : נ"א: שהיא נאמנה.
- 1977. בלבבו ודעתו : נ"א: כלבבו ושעתו.
- 1978. לבל ידח: ע"פ ש"ב יד, יד.
- 1979. ולא יפול הנופל: ע"פ תצא כב, ח.
- 1980. עינים להם יראו: ע"פ תהלים קטו, ה.
- 1981. שטן שמרקד: ע"פ ברכות לג, א.
- 1982. לב נשבר: ע"פ תהלים נא, יט.
- 1983. וחפצים . . בקרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
- 1984. צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.
- 1985. יש שיש להם ואינם רוצים: חולין ז, ב.
- 1986. דאבה נפשי: ע"פ ירמי' לא, כד.
- 1987. בתוכחת מגולה מאה בה מסותרת : ע"פ משלי כז, ה.
- 1988. תשובות : נ"א: זכות.
- 1989. ע ל פני השדה : ע"פ אחרי יז, ה. שאי אפשר לכתוב הדברים בגלוי.
- 1990. זאת הרעה: מ"ב ו, לג.
- 1991. רבים חללים . . כל הרוגיה: משלי ז, כו.
- 1992. חכמתם להתהלל: ע"פ ירמי' ט, כב.
- 1993. שהקול מעורר הכוונה: ראה טושו"ע או"ח סס"א ס"ד. ר"ח שער הקדושה ספט"ו. של"ה פב, ב.
- 1994. וחי נפשי: ע"פ שמואל-א א, כו.
- 1995. לרצון לפני ה': ע"פ תצוה כח, לח.
- 1996. קרוב ה' לנשברי לב: תהלים לד, יט.
- 1997. ואת שפל יראה: ע"פ תהלים קלח, ו.
- 1998. רוממות אל בגרונם : תהלים קמט, ו.
- 1999. לבי . . חי : תהלים פד, ג.
- 2000. וחסידיך ירננו : תהלים קלב, ט.
- 2001. בקרב הלב בשר : נ"א: בהבל הלב בשיר.
- 2002. מלך יחיד חי העולמים: ברכת ישתבח.
- 2003. מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
- 2004. יצא מפורש: ע"פ יומא סו, א.
- 2005. המתקת הדינים . . מפי אאמו"ר נ"ע: ומסיים בסמוך "וזה מקובל מפי קדושי עליון רבותינו נ"ע". וראה אגרות-קודש אדמו"ר הקן אגרות יט. עד (במענה על הטענה הא' והב'). תורה אור חיי שרה טו, ד. לקו"ת תזריע כ, ג. מאמרי אדמו"ר הזקן – תקס"ב ע' פ. לעיל אגרת ט (בשם אדמו"ר הזקן). יב (השמחה שבעת ההסתלקות). אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק אגרות ב (בשם אדמו"ר הזקן). ד (בשם אדמו"ר הזקן, בשם הרב המגיד ממעזריטש), ובח"ב אגרת יג. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1262, שהוא עפ"י זח"ב קפד, ב.
- 2006. תחת . . אויביך : תבא כה, מז-מח. וראה גם לקמן אגרות מח.
- 2007. שיר פשוט: ראה זח"א רכז, ב. תקו"ז בהקדמה ג, א. אשל אברהם (פיורדא תס"א) בתחילתו. תורה אור בראשית ז, ג.
- 2008. בתפלת שבת שנק' שיר אל: ראה לקו"ת בלק עב, א.
- 2009. האריז"ל . . זכה . . מפני שמחה של מצוה: הקדמת ספר חרדים (תנאי המצוות, התנאי הרביעי). הובא בשל"ה רלט, ב. וראה הקדמת שעהמ"צ להאריז"ל ד"ה גם דע. מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך ע' כז, וש"נ. וראה לעיל אגרת כה.
- 2010. וסודות : נ"א: בסוד.
- 2011. יש בכלל מאתים מנה: סנהדרין לא, א.
- 2012. כאיש אחד חברים: שופטים כ, יא.
- 2013. חק ולא יעבור: ע"פ תהלים קמח, ו.
- 2014. תמצית: נ"א: שרש.
- 2015. קודם התפלה . . בשעת התפלה: ראה לקמן אגרת סט, ובהנסמן בהערות שם.
- 2016. להתפלל יחדיו כאיש אחד עם הש"ץ: ראה גם אגה"ק סי' א. קונטרס אחרון ד"ה הוכח.
- 2017. צמאה לך נפשי . . מים: תהלים סג, ב.
- 2018. וכמאמר הזהר : שמות רנה, א.
- 2019. בבכי יבואו: ירמי' לא, ח.
- 2020. ל עצתי אמונה: ע"פ פיוט לר"ה אתה הוא אלקינו.
- 2021. לא יכון: ע"פ תהלים קא, ז.
- 2022. שלפ " ד הרמב " ם : הל' תפלה פ"ד הט"ז. וראה גם לקמן אגרת ע. נר מצוה ותורה אור קיב, א. שיחת ש"פ צו תשמ"ו (ס' התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 791). אגרות קודש אדמו"ר זי"ע חי"ג ע' רלה. לקו"ש (אמור) כרך כב ע' 118 הערה 36.
- 2023. כפ " ד הטור : רס"י צח. ראה שו"ע רבינו סי' ס ס"ה.
- 2024. זמן . . לחוד : שבת י, א.
- 2025. בכלל : נ"א: בע"ס בכלל.
- 2026. א ם כן : נ"א: שזהו.
- 2027. אליו ולא למדותיו : פרדס רמונים של"ב פ"ד בשם הספרי.
- 2028. עת מצוא זו תפלה: תהלים לב, ו. תרגום ופרש"י שם. וראה גם אגה"ק סי' יב.
- 2029. בחשאי ונחת : נ"א: בלחש ובחשאי.
- 2030. לרצון לפני ה': ע"פ תצוה כח, לח.
- 2031. מן הצבור : נ"א: עם הצבור.
- 2032. השומע ישמע: יחזקאל ג, כז.
- 2033. אח י י ורעי י : ע"פ תהלים קכב, ח.
- 2034. ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.
- 2035. מר לי מר: ישעי' לח, יז.
- 2036. ממה שבחנם : נ"א: מזה אשר בחנם.
- 2037. בד " ח : נ"א: בדברי אמת של ד"ח.
- 2038. ולשון מדברת: ע"פ תהלים יב, ד.
- 2039. כל דבר : נ"א: ע"ד.
- 2040. מקומו ושעתו: ע"פ ערכין כד, א.
- 2041. לריק הי' כל יגיעתי: ע"פ ישעי' מט, ד.
- 2042. וחכמת המסכן בזוי' ודבריו אינם נשמעים: קהלת ט, טז.
- 2043. שלא תאבד : נ"א: שלא יאבדו הזמן.
- 2044. עת דודים: ע"פ יחזקאל טז, ח.
- 2045. ותוכן לבות ה': ע"פ משלי כא, ב.
- 2046. יחדיו ידובקו: ע"פ שו"ע יו"ד סי' נה סי"ב.
- 2047. מנפש ועד בשר: ע"פ ישעי' י, יח.
- 2048. כל הימים להם ולבניהם אחריהם: ע"פ ירמי' לב, לט.
- 2049. המדבר : נ"א: המבקש.
- 2050. מקירות לבבו: ע"פ ברכות י, ב.
- 2051. דובער . . נבג " מ : נ"א: דובער באאמו"ר ז"ל.
- 2052. העתק התורה דשמח תשמח: תוכן הענין בקצרה, בד"ה זה שבסדור עם דא"ח (קלד, ב) שנדפס בתקע"ו (ראה לעיל אגרת כב). וכאן הכוונה לד"ה זה שב"מאמרי אדמו"ר האמצעי – דרושי חתונה" ח"ב ע' תסב, משנת תקפ"ג (וראה שם ע' תשלב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- שולחן ערוך י סנהדרין לא, ב
- אגרות קודש אגרת יב מאותו ספר סנהדרין לא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הקדמות בני הגאון המחבר סנהדרין לא, א
- תורת חיים קעא, ב ערכין כד, א
- שולחן ערוך ה ערכין כד, א
- שולחן ערוך יט ערכין כד, א
- אגרות קודש אגרת י מאותו ספר ערכין כד, א
- אגרות קודש אגרת לח מאותו ספר ערכין כד, א
- אגרות קודש ז'ל יומא סו, א
- לקוטי שיחות 181 יומא סו, ב
- לקוטי שיחות 46 יומא סו, ב
- לקוטי שיחות 51 יומא סו, ב
- לקוטי שיחות 181 יומא סו, ב
- לקוטי שיחות 253 יומא סו, ב
- לקוטי שיחות 122 יומא סו, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 244 יומא סו, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז יומא סו, א
- שולחן ערוך פא יומא סו, ב
- אגרות קודש ה'תתקצב יומא סו, ב
- ספר השיחות 90 יומא סו, ב
- ספר השיחות 286 יומא סו, ב
- רשימות קלד יומא סו:
- אגרות קודש אגרת לו מאותו ספר יומא סו, א
- תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא פעילות רבינו בתקופת ריגא יומא סו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת יומא סו, ב