ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>מו"מ מונחת</h2>קלד

קלד

[reshimo]

מפי רבו מעולם (יומא סו:), ואינו תופס מקום בעיני עצמו כלל, וכרמז רז"ל (ב"ב צט . יומא כא . ) מקום ארון אינו מן המדה, משא"כ מנורה.

[במנורה מפסיקין בעבודת התמידין או קטרת, ששניהם רומזים על תפלה (ברכות כו: ירוש' ברכות ד' א'), דמי שאין תורתו אומנתו מפסיק לתפלה].

והנה בעלי ב' הדעות הם רבי וראב"ש. והרמז בזה הוא: בגדולי ישראל ישנם ב' סוגים*: ראשי אלפי ישראל אשר ישאום כאשר ישא האומן את היונק להספיק כ"צ לקטן

----------

*) רועים ונס"א תו"א ת"ר מצות נ"ח.[/reshimo]

[pianuach]

הגדול " שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם " (יומא סו, ב), ו היינו, שהלימוד הוא באופן ש אינו תופס מקום בעיני עצמו כלל, ו על זה מורה הארון – כרמז רז"ל (ב"ב צט, א . יומא כא, א ⁴⁷⁸ ) " מקום ארון אינו מן המדה " , שדוגמתו הוא לימוד התורה באופן שאינו תופס מקום בעיני עצמו כלל,

משא"כ מנורה הוא רמז על הלימוד דמי שאין תורתו אומנתו, או שאינו בביטול לגמרי, שתופס מקום בעיני עצמו כו' .

[ ועפ"ז יומתק הא ש במנורה מפסיקין בעבודת התמידין (לדעת אבא שאול) או ב קטורת (לדעת חכמים)⁴⁷⁹ , ששניהם (תמידין וקטורת) רומזים על תפלה (ברכות כו, ב . ירושלמי ברכות פ" ד ה" א ⁴⁸⁰ ) – דמי שאין תורתו אומנתו מפסיק לתפלה , ולכן, במנורה שרומזת על הלימוד דמי שאין תורתו אומנתו, מפסיקין בעבודת התמידין או בקטורת שרומזים על תפלה ].

פו . והנה , בעלי ב' הדעות דפליגי באופן הנחת המנורה, צפון ודרום או מזרח ומערב – הם רבי וראב"ש.

והרמז בזה הוא:

ובהקדמה – ש בגדולי ישראל ישנם ב' סוגים * : (א) ראשי אלפי ישראל ,

----------

*) להעיר מהחילוק בין רועים ונסיכי אדם – המבואר ב תו"א ד"ה ת"ר מצות נר חנוכה ⁴⁸¹ . [/pianuach]

הערות

478. בב"ב שם: "מסייע לי' לר' לוי דאמר ר' לוי ואיתימא ר' יוחנן דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון וכרובים אינו מן המדה. תניא נמי הכי ארון שעשה משה יש לו ריוח עשר אמות לכל רוח ורוח". וביומא שם: "והאמר ר' לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה". – והקדים רבינו הציון לב"ב, ששם הוא עיקר הסוגייא.
479. יומא יד, ב ואילך. וש"נ (וראה לעיל סכ"ח-ט).
480. בברכות שם: "תפלות כנגד תמידין תקנום . . מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות . . תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערביים קרב והולך עד הערב וכו'". ובירושלמי שם: "לא הוקשה תפלת המנחה לתמיד של בין הערביים אלא לקטרת . . תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב כו'".
481. ושם (מקץ לג, ד ואילך): "רועים . . הן המפרנסין כנ"י . . ראשי אלפי ישראל המלמדים אותם תורה . .

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.