ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרסא זמן הדלקת נרות לשבת ובו ז' סעיפים:ה

ה

ה זמן תוספת זה מלפניה הוא מתחלת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בין השמשות והוא כדי ג' מילין ורביע^נה שמתחלת השקיעה עד צאת ג' כוכבים הוא מהלך ד' מילין ובין השמשות הוא קודם צאת הכוכבים מהלך ג' רביעי מיל נשארו ג' מילין ורביע מתחלת השקיעה עד בין השמשות^נו והזמן הזה אם רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף איזה זמן שהוא ודאי יום מחול על הקדש אבל בין השמשות אינו נחשב לתוספת^נז שהרי הוא ספק לילה ואסור בו במלאכה מן התורה בלא מצות תוספת.

ואם רוצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה^נח דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה^נט הרשות בידו ונאסר בעשיית מלאכה אבל אם קיבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום ומותר בעשיית מלאכה^ס.

ומכל מקום לכתחלה יש להחמיר שלא לעשות מלאכה אם קיבל שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה^סא לפי שיש אומרים^סב שמתחלת השקיעה ואילך הוא לילה גמור מן התורה (שאז הוא זמן ראיית ג' כוכבים בינונים לפי דבריהם^סג) ובין השמשות שהוא כדי הילוך ג' רביעי מיל קודם תחלת השקיעה ופלג המנחה הוא שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה.

ויש אנשי מעשה שעושין לכתחלה כסברא זו^סד שפורשים ממלאכה שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה אבל אין למהר להדליק הנר^סה ולהתפלל ערבית^סו של שבת עד שעה ורביע זמניות שקודם צאת הכוכבים ולא שקודם תחלת השקיעה ואפילו בדיעבד אם הדליק אז הנר צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו לצורך שבת^סז כמו שיתבאר בסי' רס"ג^סח וכן אם התפלל אז צריך לחזור ולהתפלל אח"כ^סט לפי שהעיקר כסברא הראשונה^ע:

הערות

נה. ר"ן סו"פ במה מדליקין וביומא שם, ומ"מ פ"ה ה"ד, בשם ה רמב"ן בתורת האדם שער אבלות ישנה. שו"ע ס"ב.
נו. פסחים צד, א. כפי' ר"ת בתוס' שם ד"ה רבי יהודה. שבת לה, א ד"ה תרי תלתי. הובא בר"ן ומגיד משנה שם. שו"ע ס"ב. וראה גם לקמן סי' שלא ס"ה. סי' תרח ס"ג. אמנם בסדר הכנסת שבת פסק כהגאונים שזמן בין השמשות הוא מתחלת השקיעה ועד צאת הכוכבים, ושיעור זמן זה תלוי לפי האקלים וזמני השנה. ועוד שם, ששקיעה האמתית היא בעת סילוק וביאת האור מראשי ההרים הגבוהים שבארץ ישראל, וזמן תוספת שבת היא קודם שקיעה הנראית, שהיא קודם סילוק וביאת האור מראשי האילנות וגגים הגבוהים. וראה אג"ק חי"ב אגרת ג'תתקעו; ד'רג דבתר פסק הסידור אזלינן בזה להלכה ולמעשה. וראה נמוקי או"ח סי' רסא.
נז. תורת האדם שם. רא"ש יומא שם. וראה גם לקמן סי' תרח ס"ב-ג. וראה קו"א ס"ק ג. וראה סדר הכנסת שבת שצריך להוסיף מחול משקיעה הנראית. וראה שו"ת אבני נזר סי' תצח אות ג. בדי השלחן סי' צג ס"ק ב. שו"ת ארץ צבי סי' ס.
נח. תורת האדם שם. אגור סי' שסא, בשם שו"ת מהרי"ל החדשות סי' מה אות ד, ממשמעות ה תוס' ברכות כז, א. ד"ה רב צלי. רא"ש ברכות פ"ד ס"ו. טור רס"י רסז. רמ"א ס"ב. וכ"ה לקמן סי' רסג ס"ו.
נט. כדלעיל סי' נח ס"ג וסי' פט ס"א, דחשבינן שעות זמניות מעלות השחר עד צאת הכוכבים. וראה סדר הכנסת שבת שלפי שיטת ר"ת הנך ד' מילין הן שעה וי"ב מינוט (וא"כ פלג המנחה הוא זמן קצר לפני תחלת השקיעה, כמבואר במ"א ס"ק י. וראה תהלה לדוד ס"ק ו-ח. הערות בשו"ע אדה"ז ע' 114). אבל ראה לקמן סי' תמג ס"ד דחשבינן שעות זמניות מנץ החמה עד שקיעת החמה. וכ"ה בסידור הל' קריאת שמע ד"ה זמן ק"ש (וא"כ אפשר לקבל תוס' שבת משעה ורביע זמנית קודם תחלת השקיעה, כמו לדעת היראים דלקמן). וראה בנסמן לעיל סי' נח שם. מ"מ וציונים. הערות בשו"ע אדה"ז ע' 113. העו"ב תשפט ע' 79. תשצ ע' 70.
ס. רבינו ירוחם נתיב ז סוף ח"א. מ"א סק"י. וראה גם לקמן סי' רסג ס"ו. סי' רסז ס"ב. סי' תרח ס"ז.
סא. מ"א סק"י.
סב. רא"ם יראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין. אגודה סי' מט. ב"ח ס"ב. ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.
סג. ראה מ”מ וציונים.
סד. ב"ח שם. מ"א סק"ט. וראה דברי נחמיה או"ח סי' טו.
סה. כדלקמן סי' רסג ס"ו וש"נ.
סו. כדלקמן סי' רסז ס"ב וש"נ.
סז. [ר]מ"א סי' רסג ס"ד. ראה משמרת שלום סי' כו סעי' ו. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 117.
סח. סעיף ו.
סט. כדלקמן סי' רסג סכ"ב וש"נ. וראה גם מ"א סי' רלה ס"ק ג. דברי נחמי' סוס"י טו.
ע. ראה גם לקמן סי' שלא ס"ה. אבל ראה במצויין לעיל למה שחזר בסידור ופסק שמיד אחרי תחלת השקיעה מתחיל זמן בין השמשות, ושפלג המנחה הוא שעה ורביע זמניות קודם השקיעה. וראה גם ארץ צבי ח"א סי' קיג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 37 עמודים.