רצג דין ערבית במוצאי שבת

רצג דין ערבית במוצאי שבת

ובו ד' סעיפים

זמן

יציאת השבת

א נוהגים¹⁹⁸⁴

שמאחרים תפלת ערבית במוצאי שבת ¹⁹⁸⁵ , כדי להוסיף

מחול על הקודש¹⁹⁸⁶.

אבל עיקר

יציאת השבת הוא משעת צאת ג' כוכבים¹⁹⁸⁷

קטנים ¹⁹⁸⁸ , שאין אנו

בקיאים בבינונים ¹⁹⁸⁹ .

ומיד שיצאו ג'

כוכבים קטנים היה מותר בעשיית מלאכה. אלא שצריך להמתין עד שיהיו ג' כוכבים עומדים

רצופים במקום אחד ולא מפוזרים, שזהו השיעור שצריך להוסיף מחול על הקודש ביציאת

השבת ¹⁹⁹⁰ .

אבל מיד

שנראים ג' כוכבים רצופים מותר להבדיל ולעשות מלאכה, אע"פ שעדיין לא התפלל

ערבית ¹⁹⁹¹ .

ואם הוא יום

המעונן, ימתין עד שיצא הספק מלבו ¹⁹⁹² :

תפלה והבדלה מבעוד יום

ב מי שהוא אנוס, שאי אפשר לו להבדיל על הכוס בלילה,

כגון שצריך לילך לדבר מצוה, והולך מביתו מבעוד יום עד סוף התחום ויושב שם עד שחשכה

ומיד שחשכה הולך לדרכו¹⁹⁹³,

יכול להתפלל ערבית, ולהבדיל על הכוס בביתו, מבעוד יום ¹⁹⁹⁴ . ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה ¹⁹⁹⁵ .

ולא יברך על

הנר מבעוד יום ¹⁹⁹⁶ , אלא יבדיל

בלא נר. ובעשיית מלאכה אסור עד צאת הכוכבים¹⁹⁹⁷

רצופים ¹⁹⁹⁸ , אע"פ

שהבדיל. (א) וכן קריאת שמע צריך לחזור ולקרות בצאת הכוכבים כשהולך בדרך,

ואינו יוצא במה שקרא מבעוד יום¹⁹⁹⁹,

אע"פ שבהבדלה יוצא ידי חובתו, ואינו צריך לחזור ולהבדיל אף אם יזדמן לו כוס

בדרך ²⁰⁰⁰ .

ואם הוא

רוצה יכול להתפלל תפלת י"ח בלבדה מבעוד יום, בלא קריאת שמע וברכותיה, וכשתחשך

לו בדרך יקרא קריאת שמע בברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה, אין לחוש, הואיל

ומתכוין לדבר מצוה ²⁰⁰¹ :

ג יש אומרים, שאף שחכמים התירו לאדם לעשות כן, טוב

לאדם ליזהר שלא יעשה כן, מפני שהוא דבר התמוה לרבים ²⁰⁰² :

ד (היו) נוהגים לומר והוא רחום וברכו במשך גדול

ובאריכות נועם, כדי להוסיף מחול על הקדש ²⁰⁰³ :

קונטרס אחרון

(א) וכן ק"ש וכו'. עיין²⁰⁰⁴ סי'

רס"ז מבואר בב"י²⁰⁰⁵ דאף

הנוהגין כרבנן²⁰⁰⁶

יכולים גם כן לברך ברכת קריאת שמע מערב שבת מבעוד יום. וכן דעת המג"א שם²⁰⁰⁷, אלא

שאוסר לאכול סמוך לצאת הכוכבים.

וצריך לומר הטעם²⁰⁰⁸

כמ"ש הר"ר יונה ריש פ"ק דברכות²⁰⁰⁹ דזמן

ברכות קריאת שמע הוא בזמן תפלת ערבית. ואף שכתב כן לרבנן ולאחר שקיעת החמה,

ר"ל תחילת שקיעה²⁰¹⁰, וכפי

שיטתו בריש פ"ד²⁰¹¹. מכל

מקום הוא הדין לדידן אליבא דר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה.

ובהשכיבנו לא תירץ הר"ר יונה שם²⁰¹² כלום.

וצריך לומר דלא דמי לקודם נץ החמה, שכבר עבר זמן השכיבה לרוב העולם איך (כאן חסר²⁰¹³), סי'

רל"ה.

וכל שכן לדידן שהציבור נוהגין לגמרי

כר"ת²⁰¹⁴,

שטוב ליחיד לסמוך גאולה לתפלה בזמן קריאת שמע של הציבור, כמ"ש הדרכי משה²⁰¹⁵.

ודברי המג"א²⁰¹⁶

צ"ע :

[1983] עיקרי ההלכות שנתבארו

בסימן זה:

(א)

זמן יציאת השבת (ס"א).

(ב)

תפלה והבדלה מבעוד יום (ס"ב-ד).

[1984] שבת קיח, ב (א"ר יוסי יהא חלקי

ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי), ורש"י (בצפורי, שיושבת בראש ההר,

ובעוד כשהחמה שוקעת נראית שם אור גדול, ומאחרין לצאת). טור (סדר ערבית, ומאחרין

אותו כדי להוסיף מחול על הקודש, דאמר רבי יוסי יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי

שהיא יושבת בהר, והיה נראה להם יום גדול עד צאת הכוכבים, ולכך היו מאחרין במוצאי

שבת), ושו"ע ס"א (מאחרין תפלת ערבית, כדי להוסיף מחול על הקודש).

[1985] כדלעיל סי' רסא ס"ד

(יש אומרים שמצות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקדש, באיסור עשיית מלאכה, בכניסת

שבתות וימים טובים, וביציאתם). בכניסתם – נתבאר לעיל שם ס"ה, וביציאתם יתבאר

כאן.

ומה ש"נוהגים שמאחרים תפלת ערבית

במוצאי שבת", הוא יותר ממה שצריך להוסיף "מן התורה".

[1986]

שבת לה, ב (כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. א"ר יוסי לא כוכבים

גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים).

וכן הוא לעיל סי' רסא ס"א (קודם צאת

ג' כוכבים בינונים אסור לעשות בו מלאכה מן התורה).

ונתבאר ב"זמני היום בהלכה"

(ע' לז) שרק כוכבי לכת אפשר לראות לפעמים קודם שקיעת החמה, והם הנקראים כוכבים

גדולים. ואילו בין כוכבי השבת יש כוכבים בינונים – שנראים במשך שליש שעה זו, ויש

כוכבים קטנים אשר "אינן נראים עד לאחר זמן מה, יותר משליש שעה אחר שקיעה

האמיתית".

[1987] רבינו יונה ברכות א, ב ד"ה

והא (שלא לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים). שו"ע ס"ב (צריך ליזהר מלעשות

מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים). ובסי' רלה ס"א (זמן קריאת שמע בלילה משעת

יציאת שלשה כוכבים קטנים).

[1988] רבינו יונה שם (אין הכל בקיאין בין

גדולים לבינונים, צריך ליזהר עד שיראו הקטנים, וכן במוצאי שבת צריך ליזהר גם כן

שלא לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים).

וכעין זה בתוס' פסחים ב, א ד"ה והא

קיי"ל (אומר ר"י ... דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים, כדאמר התם לא כוכבים

גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים).

ובתשובת ר"י בעל התוספות שבשו"ת

מהר"ם מרוטנברג (פראג, סי' ריט. ראה שם סוס"י רכ שחותם על שניהם: יצחק

בר שמואל), וב"אור זרוע" ח"ב סי' קב, ובמרדכי רמז רצב (ואפילו אין

אנו בקיאים בקטנים ... לכל הפחות יחשב אותם כבינונים וג' מהן לילה ... דוקא

לבקיאים בשמות הכוכבים קטנים ויודעים מקום קביעותם מהני אבל שאינם מכירים אותם לא ).

הובא גם בסדר הכנסת שבת ( האצטגנינין הבקיאים

בגודל גוף הכוכבים כולם ברקיע (וכמ"ש בתשובת מהר"ם בן ברוך בשם

ר"י) ובגודל אורם, ויודעים שאלו ג' הנראים להם הם בינונים ).

מ"א סק"א (כוכבים קטנים, שאין אנו בקיאים בבינונים).

ובסי' רלה ס"ק א (ומן הדין סגי בבינונים ... אלא שאין אנו בקיאין לכן בעינן

קטנים). ט"ז שם ס"ק א (וכיון שאין הכל בקיאין בין בינונים לקטנים צריך

ליזהר עד שיראו הקטנים).

[1989] ירושלמי ריש ברכות (א"ר יוסי בר'

בון ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין, בר מן הדא כוכבתא). לגירסת ה רמב"ן

פסחים נד, ב. תורת האדם אבלות ישנה, כתבי הרמב"ן מהדורת שעוועל ח"ב ע'

רנג (כעין שאמרו בירושלמי בברכות ובלבד שיתחמון תלתא כוכבי כדמן חדא כוכבתא, כלומר

רצופין במקום אחד, הא מפוזרין אסור בעשיית מלאכה, משום תוספת). הגהות מיימוניות פ"ה אות ג (בירושלמי

פליג רבי יוסי בר בון ואמר ובלבד שיתחמו תלת כוכבים כמין חד כוכבא).

ר"ן שבת טו, א סד"א אמר רבה (איזו שעה יהא מוסיף והולך, יש לומר כענין

שאמרו בירושלמי דברכות דגרסינן התם ובלבד דיתחמן תלתא כוכבים דדמיין כחדא כוכבתא,

כלומר רצופין במקום אחד, היו מפוזרין אסור בעשיית מלאכה משום תוספת). שו"ע ס"ב (ולא יהיו מפוזרים

אלא רצופים). מ"א סק"ב (רצופים, משום תוספת שבת).

אבל ראה לקמן סי' תרכד ס"ב (דהיינו שימתינו מעט אחר צאת

הכוכבים), ולא הזכיר שיעור זמן לזה. וכן הוא בסדר הכנסת שבת (ובמוצאי שבת להוסיף

אחר כך מעט מחול על הקדש ).

ומקורו ברא"ש יומא פ"ח סי' ח

( ותוספת זה לא נתברר

שיעורו, אלא על כרחך לאו תוספת כל דהוא קאמר, מדאמרינן במסכת יו"ט בריש פרק

המביא (דף ל.) ובשבת פרק שואל (דף קמח:) דהא תוספת דיום הכיפורים דאורייתא הוא,

והא נשי דידן דאכלו ושתו עד אורתא ולא מחינן בהו, ומסתמא לא היו אוכלות לגמרי עד

חשיכה שאינן יכולות לצמצם ... אלמא לאו בתוספת כל דהוא אמרינן, אלא שלא נתברר

שיעורו, וצריך לפרוש קודם בין השמשות מעט, וכן מוצאי יום הכיפורים אחר צאת הכוכבים

צריך להוסיף מעט ).

וראה בדי השלחן סי' צג ס"ק ב

(וצריך להוסיף ד' מינוטין מחול על הקדש, כמבואר בסדור בסדר הכנסת שבת). והיינו

שכשם שבתחלת השבת הצריך רבינו להוסיף מחול על הקודש 4 דקות, לכן מסתבר שגם בסוף

השבת יש להוסיף 4 דקות.

[1990] כדלקמן סי' רצט סט"ו-ז ( אסור

לאדם שיעשה חפציו קודם שילוה את המלך, דהיינו שיבדיל או על הכוס או בתפלה ... ואם

רוצה לעשות אפילו מלאכה גמורה קודם שיבדיל בתפלה או על הכוס, אומר ברוך המבדיל בין

קדש לחול ).

ויתירה מזו, שגם הבדלה על הכוס מועלת קודם תפלת

ערבית, כדלקמן סי' רצד

ס"ב (שהמבדיל על הכוס קודם שהתפלל ערבית, שצריך להזכיר ההבדלה בתפלה).

[1991] רבינו יונה שם (ואם הוא יום מעונן,

ימתין עד שיצא הספק מלבו). שו"ע שם (ואם הוא יום מעונן, ימתין עד שיצא הספק

מלבו).

[1992]

שמותר לדבר מצוה, כדלקמן סי' שו ס"ה-ו (להחשיך על התחום, שאין איסורו אלא

משום שמזמין את עצמו בשבת לדבר האסור היום, הזמנה זו התירו לצורך מצוה, שנאמר חפצך,

חפציך אסורים חפצי שמים מותרים. לפיכך מחשיכין על התחום כדי לעשות חוץ לתחום צרכי

כלה או צרכי מת).

[1993] ברכות כז, ב (רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת ... מתפלל אדם

של מוצאי שבת בשבת, ואומר הבדלה על הכוס). תוס' שם ד"ה צלי (יש לומר דהכא

מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת, כגון ללכת למול תינוק, ולא יהיה לו יין

להבדלה אם לא יקדים). רא"ש שם פ"ד ס"ו (ואפשר שהיה להם אונס שלא

היו יכולין להבדיל במוצאי שבת, שהיו צריכין להחשיך על התחום לדבר מצוה). טור (יכול

להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה, ולהבדיל מיד ... ופירש רב האי כגון שהיה

להם שום אונס, שלא היה להם יין להבדיל, או שהיו צריכין להחשיך על התחום לצורך מצוה,

כגון על עסקי מת או כלה). שו"ע ס"ג (מי שהוא אנוס, כגון שצריך להחשיך על

התחום לדבר מצוה, יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה, ולהבדיל מיד).

וכן הוא במתענה אחר השבת, כדלקמן סי' רצט ס"י

(מי שמתענה ג' ימים וג' לילות מליל מוצאי שבת ואילך ... יכול להבדיל בשבת מפלג

המנחה ולמעלה ... ויכול להתפלל ערבית גם כן מבעוד יום קודם שיבדיל).

[ואף שנתבאר לקמן שם (אבל מי שמתענה ב'

ימים בלבד לא יבדיל בשבת מבעוד יום, אלא במוצאי יום ב'). אפשר שאף כאן מיירי שלא

יוכל להבדיל עד יום ג' בערב. או שרוצה לאכול שם בלילה, לפני שיוכל להבדיל על הכוס.

ולא נתפרשו כאן הפרטים, שהרי בכל אופן יש אומרים שלא לנהוג כן, כדלקמן סעיף הבא].

וכן הוא באונן, שאין אנינות חלה בשבת,

אלא במוצאי שבת, כיון שאינו יכול להתפלל ערבית ולקרות קריאת שמע בלילה, יתפלל

ויקרא מבעוד יום, כדלעיל סי' עא ס"ב (ויש לו גם כן לקרות קריאת שמע של ערבית

מבעוד יום ... להתפלל תפלת ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום, מפלג המנחה ולמעלה).

[ואף שלעיל שם נזכרת רק תפלת ערבית

וקריאת שמע, ולא נזכרת הבדלה. אפשר שכן הדין אף לענין הבדלה , שיוכל להבדיל מבעוד יום. או מחמת

שיוכל להבדיל כשתעבור האנינות, לא יבדיל בשבת מבעוד יום].

*

מלשון "שאי אפשר לו להבדיל על הכוס

בלילה ... יכול להתפלל ערבית, ולהבדיל על הכוס בביתו מבעוד יום", נראה דאף אם

יוכל להתפלל בלילה, מכל מקום כיון שצריך להבדיל מבעוד יום, צריך גם להתפלל מבעוד

יום, ולהבדיל בתפלה קודם ההבדלה על הכוס.

ומכל מקום אינו מוכרח לעשות כן, כדלקמן

סי' רצט ס"י (ויכול להתפלל ערבית גם כן מבעוד יום, קודם שיבדיל), ונתבאר שם

(הערה 2482 ).

[1994] טור ושו"ע שם ( מפלג המנחה ולמעלה).

וכן הוא לקמן סי' רצט ס"י (מפלג המנחה ולמעלה). לעיל

סי' עא ס"ב (מפלג המנחה ולמעלה).

ואף שעיקר פלג המנחה נאמר רק לענין תפלת

ערבית וקבלת שבת, ולא לדברים אחרים, כדלעיל סי' רסא ס"ה (ואם רוצה להקדים

ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המחנה ולמעלה ... הרשות בידו), ולקמן סי' תפט סי"ב

(שהעיקר כהאומרים שמפלג המנחה אינו חשוב כלילה, אפילו לרבי יהודה, אלא לענין תפלה

בלבד, אבל לא לענין שאר דברים שמצותם בלילה).

מכל מקום מועיל פלג המנחה אף לענין

הבדלה.

וכן מועיל לענין נרות חנוכה, כמבואר

בשו"ע סי' תערב ס"א (מדליקין נר חנוכה ... סוף השקיעה ... ויש מי שאומר

שאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה).

וכן לענין קריאת המגילה, כמבואר

בשו"ע סי' תרצב ס"ד (מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבית הכנסת,

וצריך להמתין עד אחר שיקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כל כך, יכול לשמוע קריאתה

מבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה).

ונתבאר לעיל סי' רסא ס"ד, ובהערות

שם.

[1995] טור ושו"ע שם (אבל לא יברך על

הנר).

וכן לא יברך על הבשמים, כדלקמן סי' רצט ס"י ( בלא

בשמים ונר ... ובלילה יברך על הנר ובשמים בלא כוס) .

[1996] טור ושו"ע שם (וכן אסור בעשיית מלאכה עד צאת הכוכבים).

[1997] כדלעיל ס"א ( ג'

כוכבים עומדים רצופים במקום אחד ולא מפוזרים ).

[1998]

כדלקמן סי' תפט סי"ב

(מנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך, לפי שסומכין על האומרים שמפלג

המנחה ואילך, כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודה כך הוא כלילה לענין

קריאת שמע של ערבית ... העיקר כהאומרים שמפלג המנחה אינו חשוב כלילה אפילו לרבי

יהודה אלא לענין תפלה בלבד, אבל לא לענין שאר דברים שמצותם בלילה), ושם נסמן

(הערה קלה).

[1999] מגיד משנה פכ"ט הי"א בדעת

הרמב"ם (שאע"פ שמבעוד יום ... הבדיל מותר לו לערב לאכול ... ולעשות

מלאכה בהבדלה זו. וזה דעת קצת מן הגאונים, וכן כתבו מן האחרונים, וכדברי רבינו,

וכן עיקר). רשב"א ברכות כז, ב ד"ה הא דאמר (שבהבדלה זו מותר לו לעשות

מלאכה בערב, ומותר לו לאכול ... וכן הסכים רב האי גאון ז"ל, וכן הראב"ד

ז"ל). הובא בב"י סוף הסי'.

[2000] רבינו יונה ברכות יח, ב ד"ה רב

צלי (ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא קריאת שמע בעונתה. ואף על פי שלא היה סומך

גאולה לתפלה, כיון שהיה מתכוין למצוה לקבל שבת מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקדש לא

חיישינן להכי). רא"ש שם פ"ד סי' ו (ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא קריאת

שמע בעונתה. ואף על פי שלא היה סומך גאולה לתפלה, כיון שהיה מכוין למצוה להוסיף

מחול על הקדש לא חייש לסמיכה). טור ומ"א סק"ה (ומכל מקום ימתין מלקרות קריאת

שמע עד צאת הכוכבים, אף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה).

וכן הוא במ"א סי' רסז ס"ק ב (שכתב הרא"ש דרב

קרא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים, ולא סמך גאולה לתפלה). ולעיל שם ס"ב ( ויכול

הוא גם כן לקרותה בלילה עם ברכותיה, ומבעוד יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת

שמע וברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה אין בכך כלום, כיון שמתכוין למצוה).

*

והיינו שהעיקר שיעשה כאופן הראשון, שיתפלל מבעוד יום עם קריאת

שמע וברכותיה (והמקורות והטעמים לזה נתבארו בקונטרס אחרון ס"ק א). אמנם אם

רוצה, יכול לסמוך על דעת הפוסקים לקרוא בלא קריאת שמע וברכותיה, ואף שאינו סומך

גאולה לתפלה.

וכן נתבאר לעיל סי' רסז ס"ב,

שהעיקר שיעשה כאופן הראשון, אלא שמכל מקום (יכול הוא גם כן לקרותה בלילה עם

ברכותיה, ומבעוד יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת שמע וברכותיה. ואף שאינו

סומך גאולה לתפלה).

[2001] רש"ל בהגהותיו לטור (נהוג שלא

להתפלל של מוצאי שבת בשבת, דדבר תמוה הוא לרבים לעשות שבת חול, ואיכא נמי למיחש

שמא יבא להקל אף במלאכה). הובא בב"ח סוף הסי'. מ"א סק"ד.

[2002] אור זרוע הל' מוצאי שבת סוס"י פט

(כתב מורי ה"ר אלעזר מוורמש, במוצאי שבת [לאחר שאומרים] והוא רחום יכפר עון

גו' ה' הושיעה המלך כו', מיד חזן אומר ברכו במשך גדול ... ועוד מפני איחור להוציא

השבת צריך למשוך. כן עושה אני הקטן, וכן שמעתי שר"א בן רבנא משלם הגדול, הוא

היה חזן והיה מושך ברכו בכל כחו. וכן נמצא בסדר תפילת רבנא עמרם במוצאי שבת, ימשוך

החזן ברכו). רמ"א ס"ג (ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם, כדי להוסיף

מחול על הקודש).

וראה לקמן סי' רצה ס"א.

[2003] תוכן המשך הדברים בקונטרס

אחרון זה:

בפנים

ס"ב נתבאר, שכשמתפלל ערבית מבעוד יום יקרא גם קריאת שמע וברכותיה. ואם רוצה,

יכול להשאיר קריאת שמע וברכותיה לאחר שתחשך.

ומבאר

כאן, שהאופן הראשון נתבאר בב"י ומ"א. והטעם לזה, כי ברכות קריאת שמע

זמנן אף מבעוד יום. ואף ברכת השכיבנו זמנה שוה. ובפרט לאלו שנוהגים כר"ת, שגם

זמן קריאת שמע הוא אף מבעוד יום.

לתוכנו ראה כנישתא דבי רב ע' תשכח.

[2004]

בד"ה ומ"ש רק (ואם תאמר אף על גב שיכול לאכול מיד ונפיק ידי סעודת שבת,

מכל מקום איכא למיסר לאכול קודם שיקרא קריאת שמע ... ויש לומר דכיון דאיכא רבוותא

דפסקי דמפלג המנחה ואילך הוי זמן קריאת שמע ... לא מיקרי אוכל קודם קריאת שמע).

נראה מדבריו דמיירי שקורא גם קריאת שמע בברכותיה בשעה שמתפלל מבעוד יום.

וכן הוא בשו"ע סי' רלה ס"א (ואם

הצבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל

עמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות).

[2005] דהיינו שאף הנוהגין

להתפלל כל השבוע אחר צאת הכוכבים כרבנן, ומתפללים בערב שבת מבעוד יום, כדלעיל סי'

רסז ס"ב (ואף המתפללין ערבית בזמנה בצאת הכוכבים כל ימות החול, יכול הוא

להקדים בערב שבת להתפלל מפלג המנחה ולמעלה, כדברי רבי יהודה שאומר שמפלג המנחה

ואילך הוא לילה לענין תפלה).

[2006]

ס"ק ב (ועכ"פ הנוהגים להתפלל ערבית בערב שבת מבעוד יום, מכל מקום כשיגיע

חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע אסורין להתחיל לאכול, דהם לא נפקי כלל בקריאת שמע

דיממא).

ונתפרשו דבריו לעיל שם בקונטרס אחרון (המתפלל

כל השבוע בצאת הכוכבים, שאינו מתכוון לצאת בקריאת שמע שעל המטה, אסור לאכול בערב

שבת קודם קריאת שמע שבצאת הכוכבים מיד. ולזה נתכוין המג"א כאן).

הרי שגם המ"א מיירי שהתפלל מבעוד

יום עם קריאת שמע וברכותיה.

[2007] שלכאורה אינו מובן, כיון

דקיי"ל שזמן קריאת שמע הוא מצאת הכוכבים, איך יכול לברך ברכות קריאת שמע

מבעוד יום. אלא צריך לומר הטעם כו'.

[2008]

א, סע"א ד"ה אלא (ויש לומר שאע"פ שאינו לילה ממש, מפני שלא יצאו

הכוכבים, אפילו הכי כיון ששקעה חמה והוי לילה לענין תפלה של ערבית כדלקמן, הכא נמי

דיינינן ליה לילה לקריאת הברכות).

[2009]

לשיטת ר"ת, כדלעיל סי' רסא ס"ה (מתחלת השקיעה, שאין השמש נראית על הארץ,

עד זמן בין השמשות, והוא כדי ג' מילין ורביע).

[2010]

יח, ב ד"ה דעבד (כיון שמנהגנו להתפלל תפלת מנחה אחר פלג המנחה כרבנן, אין לנו

להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה, אלא לעשות הכל כרבנן). הרי שלרבנן,

זמן קריאת שמע הוא מצאת הכוכבים, וזמן תפלת ערבית הוא מתחלת שקיעת החמה, וגם זמן

ברכות קריאת שמע הוא מתחלת שקיעת החמה, כמו התפלה.

[2011]

שלא תירץ אלא שזמן ברכות קריאת שמע הוא כזמן תפלה, אבל לא תירץ איך אפשר לומר ברכת

השכיבנו מבעוד יום, לפני זמן שכיבה, כדאמרינן בברכות ט, א (אמר רבי זירא ובלבד שלא

יאמר השכיבנו), ותוס' (דלא מצי למימר השכיבנו, דלאו זמן שכיבה הוא, כיון שעלה כבר

עמוד השחר אפילו קודם הנץ). וכן נפסק בטור ושו"ע סי' רלה ס"ד (לא יאמר

השכיבנו, דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה).

[2012] אוצ"ל: איך יאמר

השכיבנו, כמ"ש בסי' רלה ס"ד.

משא"כ מבעוד יום אפשר לומר גם

השכיבנו, שהרי בערב יהי' זמן שכיבה.

[2013]

בריש ברכות, תוד"ה מאימתי (אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה, משום

דקיימא לן דשעת המנחה כלה כדברי רבי יהודה ... דודאי קריאת שמע של בית הכנסת

עיקר). מ"א סי' רלה ס"ק ב (והעולם נהגו עכשיו כר"ת, שיוצאין בקריאת

שמע שקראו בבית הכנסת, אעפ"י שהוא מבעוד יום קצת).

וכן הוא לקמן סי' תפט סי"ב (שהרי

מנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך, לפי שסומכין על האומרים

שמפלג המנחה ואילך, כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודה, כך הוא כלילה

לענין קריאת שמע של ערבית).

[2014]

כאן ס"ק ב (ונראה לי דלדידן דמתפללים קריאת שמע של ערבית קודם הלילה בשאר

ימות החול, אם כן גם כאן אין צריך להמתין, וקורא קודם הלילה כמו בשאר ימות החול,

כן נראה לי).

[2015]

כאן ס"ק ה (ומכל מקום ימתין מלקרות קריאת שמע עד צאת הכוכבים, אף על פי שאינו

סומך גאולה לתפלה (טור והרמב"ם)).

והיינו שאף שהובא לעיל (בתחלת הקונטרס

אחרון) מהמ"א סי' רסז, שנראית מסקנתו שם, שבעת התפלה מבעוד יום יקרא גם קריאת

שמע וברכותיה, מכל מקום מסיק כאן, שיסמוך על הפוסקים שבעת התפלה לא יקרא קריאת שמע

וברכותיה, אע"פ שאינו סומך גאולה לתפלה.

ולמעשה נתבאר כאן בפנים, שהעיקר הוא

שיעשה כאופן הראשון (אלא שאם הוא רוצה, יכול להתפלל תפלת י"ח בלבדה מבעוד יום,

בלא קריאת שמע וברכותיה, וכשתחשך לו בדרך יקרא קריאת שמע בברכותיה. ואף שאינו סומך

גאולה לתפלה).

וכן נתבאר לעיל סי' רסז ס"ב,

שהעיקר הוא שיעשה כאופן הראשון (ויכול הוא גם כן לקרותה בלילה עם ברכותיה, ומבעוד

יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת שמע וברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה).