ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק בסימן רסג(ב)

(ב)

(ב) ותתנה כו'. המג"א^ב השמיט תיקון זה במתכוין, משום דצריך לקבל שבת מיד^ג, כמ"ש התוס'^ד ורא"ש^ה. ואף ששוהה כדי לצלות דג קטן^ו, ומה שכתב הש"ע^ז מיד לאו דוקא תיכף ומיד אלא לאלתר^ח, מכל מקום שיעור זה פחות הרבה מרביע שעה, כדמוכח משיעור מליחה^ט שהוא כשיעור צלייה^י אף לחתיכה גדולה^יא, וכאן היא שוהה בחופה הרבה. ולדעת העולת שבת^יב צריך לומר כמ"ש בפנים, דהא ודאי האשה אינה אלא שלוחו של הבעל, כמ"ש העולת שבת בס"ג^יג, וכן בדין, דעיקר הטלת שלום בבית עליה דידיה רמיא שהוא הבעל הבית, ועוד שהיא בכלל בני ביתו עיין מ"ש לקמן^יד, א"כ אם הוא מקבל שבת מיד הוא נפטר בהדלקתה והיא לא בירכה לבטלה, אע"פ שהיא לא היתה נפטרת בהדלקה זו אם היתה חייבת בה חיוב בפני עצמו. דכהאי גוונא ממש אשכחן במברך על השופר והולך לו, עיין ב"י סי' תקפ"ה^טו:

הערות

ב. ס"ק יא.
ג. ראה אורות חיים פ"ח ס"ק כה. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 130.
ד. ברכות כז, א ד"ה דרב.
ה. ברכות פ"ד סי' ו. וכדלעיל ס"ו.
ו. שבת לה, ב. רא"ש פ"ב סי' כד.
ז. סעיף ד. וראה לעיל ס"ו: סמוך להדלקה.
ח. ראה תהלה לדוד סק"ד. כללי הפוסקים וההוראה כלל קכג.
ט. ששיעורו ח"י דקות, כמבואר ביו"ד סי' סט ס"ו.
י. חולין צז, ב: מליח כרותח כו' דצלי, לפירוש בה"ג שבתוס' חולין קיב, א ד"ה הני מילי.
יא. ראה תרומת הדשן סי' קסז.
יב. ס"ק ד, שהתיר להתנות.
יג. אוצ"ל: בס"א (דאשה מדלקת נרות אע"ג דאמרינן בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו נרות של שבת שאני). וראה גם ב"ח ס"ב. וראה ציץ אליעזר חי"א סי' כא. חי"ב סי' כז. חדושי שאול בן הלוי המצויין בסוף סט"ו.
יד. סעיף טו וקו"א ס"ק ה.
טו. ד"ה ומ"ש רבינו וברכה לבטלה לא הוי (אעפ"י שלא יצא הוא בתקיעת השני). וראה גם לעיל סי' רו סי"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 46 עמודים.