רנו ו' תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת

רנו ו'

תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת

ובו סעיף אחד

א כשהיו ⁶⁶⁰

ישראל בישובן ⁶⁶¹

תיקנו חכמים לתקוע שש תקיעות ⁶⁶² ,

במקום גבוה ⁶⁶³ ,

להבדיל העם מן המלאכה.

ועכשיו נהגו בקהלות הקדושות, שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או

שעה, שמכריז שליח צבור להכין עצמן לשבת ⁶⁶⁴ , שצריך להוסיף מחול על הקודש כמו

שיתבאר בסי' רס"א ⁶⁶⁵ .

וכן ראוי לנהוג בכל מקום (שמאחרים תפלת ערבית ⁶⁶⁶ ).

ועל כל פנים צריך לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתם מן

המנחה ולמעלה ⁶⁶⁷ ,

דהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילה ⁶⁶⁸ ,

ע"ד שנתבאר בסי' רנ"א ⁶⁶⁹ .

וגם פרקמטיא, אף שהיא מותרת אחר המנחה כמ"ש שם ⁶⁷⁰ ,

מכל מקום ראוי לשלוח איש לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה ⁶⁷¹ .

כי פעמים רבות יוצא מהן מכשלה גדולה, שלפעמים בא שר אחד ונמשך המשא ומתן עד הלילה

ממש ⁶⁷² ,

והקולר תלוי בצואר ראשי העם, כמו שדרשו חכמים ממה שנאמר ואשימם בראשיכם ⁶⁷³ .

וגם צריך להזהיר רוב העם, שיש להם היתר שכל עוד שלא אמרו ברכו ⁶⁷⁴

עושין כל הצריך להם לשבת, אע"פ שהוא לילה ממש ⁶⁷⁵ .

ולכן יש להקדים אמירת ברכו, ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא לבית הכנסת, כי

זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו, והחכם עיניו בראשו ⁶⁷⁶ :

[660] לסימן זה ראה גם שו"ע הרב עם ביאורים

והערות.

[661]

( טור ו ) שו"ע ס"א (כשהיו ישראל בישובן היו תוקעין בערב

שבת).

וכדתנן בסוכה נג, ב (ובערב שבת היו מוסיפין

שש, שלש להבטיל את העם ממלאכה ושלש להבדיל בין קדש לחול), היינו ש"היו

מוסיפין" – בזמן שהיו ישראל בישובן.

[662]

ברייתא לה ע"ב (תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת, ראשונה להבטיל

את העם ממלאכה). טור ושו"ע שם (תוקעין בערב שבת שש תקיעות, כדי להבדיל את העם

מן המלאכה).

[663]

תוספתא סוכה פ"ד ה"ו (חזן הכנסת נוטל חצוצרות ועולה לראש הגג גבוה שבעיר).

שבת לה, ב (בראש גגו). רש"י שם ד"ה להוליך (שהיה גג מיוחד בגובה העיר ואמצעיתה

לתקוע שם). רמב"ם שם (ובמקום גבוה היו תוקעין, כדי להשמיע כל אנשי המדינה וכל

אנשי המגרש שלה). טור (במקום גבוה כדי שישמעו כולם).

[664]

רמ"א ס"א (ונהגו בקהלות הקדושות, שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או

שעה, שמכריז ש"צ להכין עצמן לשבת, והוא במקום התקיעות בימיהם, וכן ראוי לנהוג

בכל מקום).

והחשבון בזה נתבאר לעיל סי' רנא בקונטרס

אחרון, שבין השמשות הוא כמו שליש או רביע שעה, יוצא אם כן שזמן קבלת שבת הוא לכל

הפחות חצי שעה קודם צאת הכוכבים. וכן הוא לקמן סי' רסא ס"ג (אם הוא חצי שעה קודם

הלילה, שאז אפשר שכל מקומות ישראל קיבלו כבר את השבת).

וזמן סגירת חנויות דלקמן, הוא לכל הפחות

חצי שעה לפני כן, כמו שאסרו אותן, ואת האכילה, חצי שעה קודם זמן תפלת המנחה

וערבית .

[665]

סעיף ד (יש אומרים שמצות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקדש באיסור עשיית מלאכה בכניסת

שבתות וימים טובים).

[666] והיינו שאף שמאחרים תפלת

ערבית, מכריז הש"ץ כחצי שעה או שעה קודם השבת.

אבל "יש להקדים אמירת ברכו",

כדלקמן בסוף הסעיף.

[667] בזמן תקיעה ראשונה ושניה, נתבארו לעיל

סי' רנא בקונטרס אחרון ד' שיטות:

א) תקיעה א' במנחה גדולה להבטיל ממלאכה

שבשדות וממלאכה גמורה (דלעיל שם ס"ג, וכדעה הא' דלעיל שם ס"ב) ותקיעה ב'

במנחה קטנה, להבטיל העיר ממלאכה המותרת (דלעיל שם ס"ג) ולסגירת חנויות.

ב) תקיעה ב' כמו שעה קודם הלילה, לסגירת

החנויות ולבטל ממלאכות המותרות.

ג) תקיעה א' לפני מנחה קטנה להבטיל

ממלאכה שבשדות, ותקיעה ב' במנחה קטנה לסגירת חנויות ולהבטיל ממלאכה גמורה שבעיר

(כדעה ב' דלעיל שם ס"ב).

ד) תקיעה א' במנחה קטנה להבטיל ממלאכה

גמורה (כדעה ב' דלעיל שם) ושניה כמו שעה קודם הלילה, לסגור חנויות.

ועל זה כותב כאן, שעכ"פ צריך לבטל

מלאכה גמורה במנחה קטנה, ועכ"פ צריך לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה, ששני

אלו הם אף לפי הדעה הרביעית.

והיינו בפרקמטיא שיש לחוש בה לאמשוכי,

משא"כ כשאין לחוש לזה, כדלעיל שם בקונטרס אחרון (אבל שאר פרקמטיא שהיא בענין

שאין לחוש בה לאמשוכי מותרת, כל שיכול לגומרה קודם קבלת שבת).

[668]

מ"א סק"א (בזמן מנחה קטנה שהיא שתי שעות ומחצה קודם הלילה). והיינו

לשיטתו שי"ב שעות זמניות משערים מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. וכן היא דעת

רבינו לעיל סי' נח ס"ג, וסי' פט ס"א, ולקמן סי' רסא ס"ה.

אבל ראה לקמן שם (הערה 1291 ),

מסקנת רבינו לקמן

סי' תמג ס"ד, ובפסקי הסדור הל' קריאת שמע ד"ה זמן קריאת שמע, שי"ב

שעות זמניות משערים מנץ החמה עד שקיעת החמה. ו היינו שזמן מנחה

גדולה הוא " שתי שעות ומחצה קודם" השקיעה.

[669]

ס"ב ( ויש אומרים שהוא ממנחה קטנה, דהיינו מתשעה ומחצה ואילך. ולענין

הלכה המיקל בדברי סופרים לא הפסיד הברכה) .

[670]

סעיף ג ( לא אסרו אלא מלאכה גמורה, אבל פרקמטיא מותרת, עד שיעור שיתבאר

בסי' רנ"ו ).

[671]

מ"א שם (ראוי לבעלי החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת). ונתבאר בקונטרס

אחרון לעיל סי' רנא ( שזמן קבלת שבת חצי שעה לכל הפחות קודם צאת הכוכבים כמ"ש

רמ"א סי' רנ"ו, דהיינו מעט קודם בין השמשות, שהוא כמו שליש או רביע שעה

עיין סי' תנ"ט, להוסיף מחול על הקדש, עיין מג"א סי' רס"א, לכן כתב

המג"א בסי' רנ"ו דעכ"פ שעה קודם צאת הכוכבים ראוי לסגור החנויות ).

וראה שער הציון ס"ק ב. בדי השלחן

סי' עג ס"ק יד. ושכן נהגו בירושלים לתקוע 40 דקות קודם השקיעה, שהוא לערך שעה

קודם צאת הכוכבים (כמבואר בסדר הכנסת שבת).

[672]

מ"א שם (כי ראיתי גודל המכשלה, שלפעמים בא שר אחד ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה

ממש).

[673]

דברים א, יג. ספרי דברים פי"ג ד"ה דבר אחר. דברים רבה פ"א אות י.

רש"י שם (ואשמם, חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם,

שהיה להם למחות ולכוון אותם לדרך הישרה). מ"א שם (ואשמם בראשיכם כתיב).

[674] כדלקמן סי' רסא ס"ג

(ענה ברכו עם הצבור, או שרוב הצבור ענו ברכו, אף על פי שהוא לא ענה עמהם, שחל עליו

השבת בעל כרחו).

[675]

פרטי דיני התוכחה בזה נתבארו בסדר הכנסת שבת.

[676]

מ"א שם (וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו, אף על פי שהיא לילה

ממש עושין כל הצריך להם. וזה ראיתי בעיני. לכן יש להקדים אמירת ברכו, ואין להמתין על

אדם גדול שעדיין לא בא, אם היא סמוך לחשיכה, כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו,

והחכם עיניו בראשו).