אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>תזריע </h2><h3>הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק</h3>קעג

קעג

דפסוד"ז כי הנה אנו רואים בשמש שזורח במזרח ושוקע במערב ויש בזה ב' דיעות⁴⁷ דחכמי אוה"ע ששוקע תחת הכדור ודעת חכמי ישראל ששוקע למעלה מן הרקיע, הענין הוא דודאי בחיצוניות ובגשמיות שוקע תחת הכדור ואז הוא מאיר ליושבים נגד רגלינו כנראה בחוש, אך חכמי ישראל דברו בפנימי' שכל הארה שהשמש מאיר אינו מצד עצמו רק מצד שאומר שירה היינו שמתבטל ונכלל במקורו כמו שהוא למעלה מן הרקיע שהוא בחי' אלקות שהוא מה שיוצא בשיר בבחי' רצוא [כי התהוותו ממקורו האלקי מאין ליש הוא ע"י רקיע ופרסא כו'], ועי"ז מתחדש בו חיותו בבחי' שוב שהוא מה שנמשך בשיר בבחי' שוב, וחיות הרוחני הזה הוא הפועל בו להאיר בגשמי' ובלעדי חיות הרוחני לא הי' מאיר כלל ונמצא ששקיעתו שהוא התכללותו במקורו למעלה מן הרקיע הוא סיבת הזריחה למטה מן הרקיע, והנה כל רגע ורגע שזה נעשה ע"י הרחקת הילוך השמש יש בו שקיעה וזריחה [כי באיזה מקום עמידתו יש אופן לאנשי איזה מקום שהוא בחי' שקיעה להם כו'] בנושא א' והיינו מצד כח הכללי האלקי הכולל כל ההשתלשלות מראש לסוף כא' שהו"ע מח' אחת שצופה ומביט⁴⁸ הפועל בו שני הפכים בנושא א' היינו בעת הרצוא יהי' בחי' שוב שלא יתבטל לגמרי ובעת השוב יהי' בחי' רצוא שלא יהי' נפרד לגמרי וענין הרוחני הזה הוא פועל בגשמי' הגלגל שהוא בחי' תנועת סיבובו שהוא בחי' רו"ש כא' אך בגשמי' מתחלק שהרצוא שהוא השקיעה למקום זה הוא בחי' זריחה למקום אחר שהוא בחי' שוב, ומשכיל על דבר להוציא מהעלם אל הגילוי חוש נפשו האלקי' יתיישב ענין זה היטב במוחו ולבו מה שלא יתיישב אפי' בפיליסופי אוה"ע הנק' בוערים.

והנה כמו"כ יובן למעלה למשכיל בכללות ההשתלשלות עד סוכ"ד בענין שמשא עילאה שהוא בחי' שם הוי' וכמאמר כי שמש ומגן הוי'⁴⁹ כו' והוא מקור כל ההשתלשלות כידוע דהוי' לשון התהוות⁵⁰ להיותו מקור ההתהוות מאין ליש וגילוי כל ההשתלשלת מאתו הוא כדוגמת גילוי האור רק שגילוי האור למעלה פועל ההתהוות [ולא כמו במשל דשמש הגשמי כו']. והנה גילוי האור שנראה ליש הוא ע"י הרקיע שנק' פרסא שזהו המגן דשם אלקים, אך אעפ"כ בכל עת⁵¹ ובכל רגע נכללים כל הנבראים במקורם שזהו עליות ושקיעת אור השמש במקורו הנק' מאור וחוזרים ומתחדשים מאין ליש שזהו הזריחה של האור, וא"כ אינו מובן מאין הוא קיומם כי מצד ביטולם והתכללות שלהם יהיו חוזרים לאין ואפס ממש. אך הנה זהו מצד בחי' מח' אחת דצופה ומביט כו', והיינו שצופה כל הפרטים כל פרט ופרט בפ"ע בסקירה אחת שזהו מורה על רוממות המח' למעלה מבחי' אין ויש של ההשתלשלות [כי

הערות

47. ב' דיעות : פסחים צד, ב.
48. מח' אחת שצופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
49. כי שמש ומגן הוי' : תהלים פד, יב. ראה שער היחוה"א רפ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' ת. וש"נ. נ"ך ע' שצה. וש"נ.
50. דהוי' לשון התהוות : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים ש"ד, ספ"י. שער היחוה"א פ"ד. פ"ז. הערה בסה"מ ת"ש ע' 40.
51. עת : א: שעה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.