ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א226

226

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אינה מפני היותו יום טוב שני של שמיני עצרת, אלא מפני ענין זה, שבו נבדל שמחת תורה משמיני עצרת, וענין זה מופיע לאחר שמיני עצרת1! - "למחר"+!.

ובארץ ישראל קוראים בשמיני עצרת את פרשת "וזאת הברכה", ולא את "כל הבכור", מפני ששם כולל בתוכו יום זה גם את הענין המיוחד של שמחת תורה. כאמור לעיל, שבני ארץ ישראל "מערבבים" את שני הענינים יחדיו.

4) וי"ל שזהו גם הטעם (הפנימי*) לזה שבכל המועדים שונה בגמרא (מגילה שם) בתחלה ב' הפרשיות ואח"כ מפרט "והאידנא כו' יומא קמא למחר כו'", משא"כ בנוגע לשמע"צ ושמחת תורה אומר מלכתחלה "יו"ט האחרון כו' למחר כו'"** = כי בכל היו"ט, גם הפרשה שקוראין ביו"ט שני הוא לפי שהוא ספקו של ראשון. משא"כ מה ש"וזאת הברכה" קוראין בשמח"ת, הוא מצד ענין שמח"ת שבו, ולא מצד "ספק שמיי" שבו, ולכן אינו מונה אותו בהקריאה דיו"ט האחרון של חג.

וזאת הברכה א

ג. רק שמיני עצרת - המשך לסוכות

אחד הענינים שבו נבדל שמחת תורה משמיני עצרת הוא יחסו לימי הסוכות:

שמיני עצרת, למרות היותו "רגל בפני עצמו"5, נקרא בכל זאת "שמיני". מכך ברור, שהוא מהווה המשך וקשור לשבעת הימים הקודמים של סוכות5',

ואפשר לומר שזהו הטעם הפנימי לכך שבשמיני עצרת "אוכלים בסוכה בלילה וביום"?' (מדרבנן), למרות שלגבי נטילת לולב אין חוששים שהיום של שמיני עצרת יהיה "ספק שביעי"* - כי מצד היותו "שמיני" הוא שייך?' לסוכות??.

ואילו בשמו של שמחת תורה אין שום רמז לקשר בינו לבין סוכות ',

5 סוכה מח, רע"א. וש"נ.

במג"א שם (ועוד) מביא כמה מנהגים בזה. אבל לנו הוראת נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבשמע"צ אוכלים ושותים בסוכה הן בלילה והן ביום. ועד - שהמהדרים שגם מים אין שותין חוץ לסוכה, מהדרים בזה גם בשמע"צ.

8 ראה תוס' ד"ה מיתב (סוכה מז, רע"א). חכמת שלמה באו"ח שם. ועוד.

הערות

1. *) הטעם בפשטות - ראה רש"י שם ד"ה הכי גרסינן
2. **) ועד"ז הוא גם בנוגע ל"יו"ט האחרון של פסח" - כי גם ב"אחרון של פסח" יש ענין מיוחד שאינו בשש"פ, כדלקמן הערה הנ"ל. (וראה לקו"ש ח"ד ע' 9, עהשייכות ד"עוד היום בנוב לעמוד גו" לאחש"פ הוא מצד "גילוי הארת משיח" שבו. ואפשר שעד"ז הוא גם בנוגע ל"כל הבכור").
3. ועפ"ז מובן מה שברי"ף ורא"ש שם נאמר "למחר" גם בנוגע לאחש". וי"ל, שזהו גם טעם הפנימי לזה שהרמב"ם כותב "ובשמיני" (ראה בתחלת השיחה הטעם בפשטות) ולא "ביו"ט שני (של שש"פ)"- כי גם השם "שמיני מורה שהוא (שייך רק לפסח, אבל) חלוק מענין היר"ט דשביעי ש"פ.
6. ראה ט"ז באו"ח שם סתרס"ח סק"א, שרק לענין פז"ר קש"ב הוא חלוק מסוכות, אבל "בלא"ה חד חג הוא".
7. או"ח שם ס"א.
9. שזוהי הסיבה למה ש(ע"פ נגלה) הוא "ספק שביעי" (לענין ישיבה בסוכה) - וע"ד מרו"ל (מו"ק יח, ב) אין אדם נחשד כו'.
0. ראה לקו"ד ח"ד ע' 1538. עיי"ש.
1. ומה שנקרא בכמה מקומות בשם "תשיעי" (סוכה מז, ב. טושו"ע או"ח סי' תרס"ה ותרס"ו.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ט ע' 226
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 226
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 226

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 35 עמודים.