ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזימים אחרונים של פסחימים אחרונים של פסח14

14

ימים אחרונים של פסח

א. כ' הרמב"ם¹: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, ובשביעי של פסח אין מברכין שהחיינו¹ מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח".

וצע"ק למה האריך הרמב"ם בטעם שאין מברכין שהחיינו בשביעי של פסח, דלכאורה הטעם "מפני שאינו רגל בפני עצמו" מספיק, ולמה הוסיף גם "וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"?

וי"ל — דמלמד שאם לא בירך כל ימי הפסח מברך באחש"פ².

אבל יש לומר, שיתירה מזה קמ"ל הרמב"ם, ובהקדם שעד"ז צ"ע בלשון רבינו הזקן בשולחנו (הל' פסח³), שכ' "ואין אומרים שהחיינו בקידוש של שתי לילות [האחרונים] כיון שכבר אמרו בב' לילות הראשונים של פסח", והיינו שלא הביא כלל (תחילת לשון הרמב"ם) דשביעי של פסח "אינו רגל בפני עצמו", וכ' רק (ע"ד סיום לשון הרמב"ם) "שכבר אמרו בב' לילות הראשונים של פסח".

[ועוד תמוה, שהרי במגן אברהם שם⁴ אכן כ' (בקיצור) "שאינו רגל בפני עצמו", ואדה"ז השמיט ענין זה, ובמקומו כ' "שכבר אמרו כו'"!].

ויש להוסיף עוד: לעיל בסימן זה עצמו⁵, מבאר אדה"ז טעם אמירת הלל רק "בב' ימים טובים הראשונים של פסח אבל לא בחוש"מ וי"ט האחרונים" — לפי⁶ ש"בפסח שקרבנות כל הימים הן שוין לקרבנות י"ט הראשון לפיכך כולן טפלים⁷ לי"ט הראשון ואין שום אחד מהן כמועד בפני עצמו⁸ ולא תקנו לקרות ההלל אלא בפרקים דהיינו במועדים שהן באין מזמן לזמן ובהתחלת המועד הוא שתקנו לקרותו".

ועפ"ז תמוה אמאי כתב גבי ברכת שהחיינו הטעם "שכבר אמרו כו'", והרי אותו הטעם (שכבר הביא קודם) שאין אומרים הלל בחוש"מ וי"ט האחרונים — שאינם "כמועד בפני עצמו ולא תקנו לקרות ההלל אלא בפרקים. . ובהתחלת המועד" — בתוקף ג"כ לגבי אמירת שהחיינו (שהיא רק על המועדים ש"מזמן לזמן אתי"⁹, ומברכים אותה רק "בה

הערות

1. הל' שבת פכ"ט הכ"ג.
1. סוכה מז, א.
2. כ"כ גם בשו"ת ערוגת הבושם (או"ח סקמ"ד), ומתרץ עפ"ז קושיית המנ"ח (דלקמן הערה 14), למה השמיט הרמב"ם דין תשלומין דברכת שהחיינו (המפורש בש"ס), כי רימזו כאן. אבל לכאורה צ"ע, כי ל"ל להרמב"ם לרמז דין זה (ורק גבי פסח), ולא כתבו בפירוש. ולהוסיף, שבשו"ע אדה"ז הביא בפירוש הדין דתשלומין (כדלקמן ס"ב), ומ"מ נקט לשון זו.
3. סת"צ סי"ב.
4. שם סק"ו.
5. סעיף ו.
6. ערכין י, סע"א ואילך.
7. אולי הוא ע"פ ל' הש"ס יומא (ב, סע"ב) "טפל דידי'" (אלא ששם קאי גם בנוגע לסוכות, ואפילו שמע"צ).
8. ראה רש"י ד"ה יחיד — תענית כח, ב. תוד"ה ויו"ט שם.
9. ל' הש"ס עירובין (מ, ב). ועד"ז בשו"ע אדה"ז או"ח סתרי"ט ס"ז. — וראה אבודרהם (סדר תפלות של חול שער ג' "ברכת המצות ומשפטיהם") דלא מצינו שהחיינו על דבר הבא בפחות מל' יום, "וגם מזה הטעם אין אומרים זמן בשבתות. . מפני שהן בפחות מל' יום".

מצוטט ב־5 עמודים

שולחן ערוך ו לקו"ש חל"ז ע' 14
שולחן ערוך יב לקו"ש חל"ז ע' 14
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני לקוטי שיחות חל"ז ע' 14
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד לקוטי שיחות חל"ז ע' 14
תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג לקו"ש חל"ז ע' 14

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.