ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לז ימים אחרונים של פסח ימים אחרונים של פסח15

15

תחלת המועד"¹⁰)?

ב. ויש לומר דטובא קמ"ל בהוספה זו, ובהקדים מה שיש להסתפק בגדר ברכת הזמן על המועדים, דיש לבארה בשני אופנים:

א) החיוב הוא כמו ברכת שהחיינו על מצות הבאות מזמן לזמן או על פרי המתחדש מזמן לזמן וכיו"ב, שהיא מצד החידוש שבדבר¹¹, וכן בעניננו, שברכת הזמן על המועדים היא מצד החידוש בהגיע זמן מיוחד זה¹².

ב) ברכת הזמן על המועדים היא על כללות זמן המועד, דנוסף על המצוות שחייבים בהן בכל מועד ומועד, יש חיוב ברכה על עצם זמן המועד (היינו לא מצד חידושו אלא בגלל עצם היותו זמן מועד¹³).

והנפקותא בין שני אופנים אלו היא לענין תשלומין של ברכת הזמן, כפי שנפסק להלכה (במגן אברהם¹⁴, וכן בשו"ע אדה"ז¹⁵) ד"אם לא בירך בליל ראשון מברך כל שבעה", שגדרן של תשלומין אלה תלוי בשני האופנים הנ"ל:

לאופן הא' שברכת שהחיינו על המועדים היא מצד החידוש בהגעת זמן מיוחד זה, הרי זמן החיוב של ברכה זו הוא בליל ראשון של חג¹⁶, בעת הגעת החג¹⁷ (וזוהי כוונת הברכה, על הגעת זמן המועד), אלא שאם לא בירכה אז,

הערות

10. ראה עירובין שם "זמן כל שבעה מי איכא".
11. שהחידוש הוא שגורם לשמחת הנפש — ראה סדר ברכת הנהנין לאדה"ז (רפי"ב. וראה שם ס"ז) "כל שמחת לבב הבאה לאדם". שו"ע אדה"ז או"ח סתרמ"א ס"א (לענין ברכת שהחיינו על מצות) "על השמחה שיש לאדם מן המצוה". — וראה לקו"ש חי"ט ע' 372 הערה 12. וש"נ.
12. וכן משמע לכאורה מעירובין שם "אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן" (אלא י"ל, דלפי המסקנא שם, "רשות לא קא מיבעי לי. . חובה מאי", אינו כן). ולהעיר מהמשך ל' אדה"ז בשו"ע או"ח שם "ברכת שהחיינו שאומרים בקידוש היום. . בשביל מצות קידוש היום שהיא ג"כ מצוה הבאה מזמן לזמן". ומשמע שברכת הזמן על המועד היא כברכת הזמן על מצוה הבאה מזמן לזמן. אלא שבכל אופן צ"ע לכאורה בל' אדה"ז שם "בשביל מצות קידוש היום" (ולא נקט שהיא על זמן המועד). וראה לשונו בסתל"ב ס"ג "ונפטרת בברכת שהחיינו שמברכין ברגל בקידוש לילה". ואכ"מ.
13. ועפ"ז י"ל שאינו מטעם שמחה — ראה לעיל הערה 11 — אלא מפני עצם זמן המועד. ולהעיר שברמב"ם הל' ברכות (פ"ייא) הביא רק ברכת שהחיינו על קניית דבר חדש וכיו"ב, וכן על מצוה הבאה מזמן לזמן — ולא ברכת שהחיינו על המועדים.
14. ר"ס תעג, וכן בר"ס תרמג — מעירובין שם. סוכה מז, ריש ע"ב. — ובמנ"ח (מצוה ש) תמה על הרמב"ם שלא הביא דין זה. וכבר העירו שלא הובא גם בטור ושו"ע. ואכ"מ.
15. סתע"ג ס"ב. סתרמ"ג ס"ה.
16. ראה עד"ז בשו"ת ראשית ביכורים (לרב"צ הכהן, מ"ץ דווילנא — ח"ב ס"ד) לענין ברכת שהחיינו, אם "כל שבעה תשלומי יו"ט א' הם או כולם תשלומין זל"ז" — כעין פלוגתת ר"י ור"א (חגיגה ט, א) לענין תשלומי ראי' וחגיגה, אם תשלומין דראשון הם או תשלומין זל"ז וכל יום ויום מימי החג חובה באפי' נפשי' הוא. — וראה לקמן הערה 23.
17. להעיר מרש"י שבת (כג, א ד"ה כל): אבל זמן משהגיענו להתחלת הזמן הגיענו.

מצוטט ב־5 עמודים

שולחן ערוך א לקו"ש חל"ז ע' 15
שולחן ערוך ה לקו"ש חל"ז ע' 15
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמא שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה לקוטי שיחות חל"ז ע' 15
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמג סדר הקידוש לקוטי שיחות חל"ז ע' 15
תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו. לקו"ש חל"ז ע' 15

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

לקוטי שיחות 57 מאותו ספר סוכה מז, ב
לקוטי שיחות 176 מאותו ספר סוכה מז, סע"א ואילך
לקוטי שיחות 182 מאותו ספר סוכה מז, סע"ב ואילך
לקוטי שיחות 183 מאותו ספר סוכה מז, ב
לקוטי שיחות 14 מאותו ספר סוכה מז, א
לקוטי שיחות 822 מאותו ספר סוכה מז, א
לקוטי שיחות 226 מאותו ספר סוכה מז, רע"א
לקוטי שיחות 30 מאותו ספר סוכה מז, א
לקוטי שיחות 199 מאותו ספר סוכה מז, א
לקוטי שיחות 200 מאותו ספר סוכה מז, א
ספר המאמרים צב סוכה מז, א
שולחן ערוך ב סוכה מז, ב
שולחן ערוך יב סוכה מז, א
שיעורי הלכה למעשה בין פסח לעצרת סוכה מז, א
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות סוכה מז, א
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני סוכה מז, ב
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד סוכה מז, א
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח סוכה מז, סע"א