ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגפינחסשיחה ג182

182

שהקב"ה מבקש מבנ"י "התעכבו לי מעט עוד כו' קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד", שבנ"י יהיו יחד עם הקב"ה "כדי שאהנה מכם" — הרי מובן, שבמשך כל יום זה נמצאים עם הקב"ה, ואין מקום ללון חוץ לירושלים.

[וע"פ המדרש אגדה מוטעם עוד יותר הקשר דחיוב לינה לפרשה זו (דקרבנות דרגל) — כי בקשת המקום באה בהמשך לקרבנות דז' ימי החג (שהם כנגד ע' אומות), שמבקש מבנ"י "עשו לי סעודה קטנה" — פר אחד איל אחד דיום השמיני (שכנגד ישראל)].

ו. והנה מב' הפירושים שברש"י כאן יש ללמוד גם בירור בחלק ההלכה שבתורה.

ארז"ל³⁵ "שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב (פייס בפני עצמו זמן בפני עצמו רגל בפני עצמו כו')". והנה בפירוש "רגל בפני עצמו" מצינו כמה שיטות: במקום אחד בש"ס³⁶ פירש רש"י "שאין יושבין בסוכה", ובכ"מ בש"ס³⁷ פי' ש"אין שם חג הסוכות עליו"³⁸. והרמב"ן³⁹ הרבה לתמוה על רש"י, וכ' דפי' רגל בפני עצמו היינו שמתחייב בו בראי' וחגיגה ושמחה כרגל בפני עצמו, ולא מדין תשלומין דראשון, שגם אם הי' חיגר בראשון, דכה"ג פטור בשני וכו' כיון דהוי תשלומין דראשון, משא"כ בשמיני עצרת הוא מתחייב בראי' וחגיגה דהוי רגל בפני עצמו (וכן יש עוד פירושים בראשונים ב"רגל בפני עצמו"⁴⁰).

אמנם לפי דברי רש"י כאן (בפירוש הראשון) דעצרת פירושו "עצורים בעשיית מלאכה" מתבאר הגדר ד"רגל בפני עצמו" באופן פשוט, שגדר איסור מלאכה שבו ודין רגל שבו אינו באותו גדר ודין רגל דסוכות, וכנ"ל.

ז. עד"ז יש ללמוד דבר חדש מפירוש השני שברש"י:

אף שלפום ריהטא נראה שפירוש זה מקורו בספרי⁴¹, הרי ע"פ הנ"ל מובן, דדין לינה בפי' רש"י עה"ת, וגדר לינה המבואר בספרי כאן (וכן בש"ס) שונים הם לגמרי.

דהנה בדין דטעון לינה יש ב' אופנים⁴², אי מפני הקרבנות שמביא, דקרבן טעון לינה בירושלים; או מחמת היו"ט, דמפני כבוד יו"ט⁴³ טעון לינה:

בספרי איתא שדין לינה הוא מפני הבאת הקרבן, כמפורש בהתחלת לשון הספרי "הרי שהביא קדשיו כו'", שמזה מובן דזה ש"עצרו הכתוב מלצאת" הוא מפני הבאת קדשיו.

[וסוף דברי הספרי "הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה קרוי מקרא קדש מה זה

הערות

35. סוכה מז, סע"ב ואילך. וש"נ.
36. סוכה שם (מח, רע"א).
37. ר"ה ד, ב. יומא ג, רע"א. ועד"ז חגיגה יז, א "שיש לו שם רגל בפני עצמו ואינו קרוי סוכות".
38. ובתוס' ישנים יומא שם: פירש בקונטרס שאומר חג שמיני עצרת הזה. וראה תוס' ר"ה שם ד"ה פז"ר, דמ"ש רש"י (שם) "שאין שם חג הסוכות עליו" — "רוצה לומר דבבהמ"ז ותפלה מזכירין שמיני עצרת ולא סוכות".
39. סוכה שם.
40. ראה תוד"ה פז"ר בר"ה, יומא וחגיגה שם. תו"י שם. רמב"ן שם. ועוד.
41. כברא"ם שבתחלת השיחה. וצ"ע בספר הזכרון כאן, שהביא על דברי רש"י מסוכה (מז, א) כשם ששבעת ימי החג טעונין. . לינה כו'.
42. ראה תוד"ה דכתיב חגיגה יז, ב בסופו (תי' הר"ר אלחנן). ריטב"א ר"ה ה, א; סוכה מז, ב. וברמב"ן סוכה שם משמע דהוי מחלוקת ר"י ורבנן.
43. ריטב"א סוכה שם. ובמאירי שם "לכבוד היום".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.