30
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
9 לקוטי
ב. סימן היכר
ניתן היה לומר שרבותינו נשיאינו נהגו כך. כדי שיווצר הבדל וסימן היכר"' בין אחרון של פסת'' לבין שבעת הימים שלפניו?.
אך קשה לומרי, שלצורך סימן היכר בלבד, יהדרוי' ויקפידו לאכול מצה שרויה, ובמיוחד כפי שראינו שנהגו לדייק ולשרות בכל מאכל
ימים אחרונים דחה"פ
ומאכלל', ואם עשו זאת לצורך סימן היכר בלבד - לא היה צורך לעשות זאת בכל מאכל.
ּ. המנהג - הוראה
בפשטות יש לומר, שכיון שאדמו"ר הזקן פוסק ש,המקיל משום שמחת יום טוב לא הפסיד" לכן הקפידו לשרות באחרון של פסח - כדי להדגיש את החידוש בפסק ההלכה ובהוראה של אדמו"ר הזקן.
כפי שמוצאים בגמרא"' ש,רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד (=שהיה מהדר ליטול הדס שיש בו רק ,שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים""') כדעתו של רב כהנא, למרות שרב כהנא אמר ,אפילו תרי וחד" ו,תלתא דחד קינא (=שלשה עלים בעוקץ אחד) כל שכן דכשר"*'. אלא ש,,הואיל ונפיק מפומיא דרב כהנא", לכן תלמידו הידר בכך*י.
אך מכך שרבותינו נהגו זאת בכל מאכל ומאכל מובן שלא היה זה רק מפני הסיבה של ,הואיל ונפיק מפומיה
הערות
- 0. כן משמע לכאורה מספר השיחות שם: פונדעסוועגן פלעגט ער דאס טאן בכדי להראות. וראה גם ספר המנהגים"חב"ד ע' 43.
- 1. וע"ד שמצינו בשמע"צ (סוכה מז, א) שמיתב יתבינן (בסוכה) ברוכי לא מברכין, ומ"מ ,אין ישנים בסוכה דבשלמא גבי אכילה איכא היכרא דהא אין מברך, מה שאין כן בשינה שליכא היכרא" (מרדכי הובא במג"א סי' תרסח סק"ב. ועד"ז הוא במהרי"ל הל' סוכה).
- 2. להעיר משו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קפח (וש"נ) דאחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו כו' כדי לחלק בין ברכות של תורה לרביעית שהיא מד"ס.
- 3. עוד יל"ע בזה ע"פ הידוע שמחמירין בכמה דברים ביו"ט שני של גלות דלא אתו לזלזולי בי" - ראה טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סתצ"ו ובנ"כ. וראה גם שו"ע אדה"ז סתע"ה ס"ל לענין אכילת מצה כו'. ואולי אינו שייך לנדו"ד, כי זהו רק בענין השייך ליו"ו, ולא בענין השייך לכל ימי החג (וכמו בסוכה - ראה שו"ע אדה"ז סתרל"ט סי"ט). וראה חק יעקב או"ח סתצ"א ,דמקילין כמה דברים ביום אחרון של פסח באיסור חמץ הואיל והוא רק ספיקא דיומא כו'". וראה לקמן בפנים סעיף יו"ד.
- 4. להעיר מסה"ש שם (ריש ס"ב): אחרון של פסח פלעגט מען פריער ניט עסן מצה שמורה דוקא. ומשמע קצת שזה הי' בכדי להדגיש את השינוי בין אחש"פ לשאר הימים, ואעפ"כ לא נאמר שהיו מהדרים לאכול מצה פשוטה.
- 5. ראה ספר השיחות שם.
- 6. סוכה לב, סע"ב.
- 7. לשון רש"י שם ד"ה תרי.
- 8. רש"י שם ד"ה מהדר.
- 9. ולהעיר לעניננו ממשנ"ת בתניא פל"ב ,והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת רעים", שי"ל שלאחר שגילה אדה"ז ענין זה, יש בזה לא רק שלילת השכר ,לא הפסיד", כ"א גם ,,ריוח" גדול שמקיים ציווי דאה"ז, שעי"ז מתקשר עם אדה"ז (ראה בפנים בענין הואיל דנפיק מפומי" דר"כ) - ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 239 הערה 68.
מצוטט ב־2 עמודים
- ספר השיחות 215 לקו"ש חכ"ב ע' 30
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב. לקו"ש חכ"ב ע' 30
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות 57 מאותו ספר סוכה מז, ב
- לקוטי שיחות 176 מאותו ספר סוכה מז, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות 182 מאותו ספר סוכה מז, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות 183 מאותו ספר סוכה מז, ב
- לקוטי שיחות 14 מאותו ספר סוכה מז, א
- לקוטי שיחות 15 מאותו ספר סוכה מז, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 822 מאותו ספר סוכה מז, א
- לקוטי שיחות 226 מאותו ספר סוכה מז, רע"א
- לקוטי שיחות 199 מאותו ספר סוכה מז, א
- לקוטי שיחות 200 מאותו ספר סוכה מז, א
- ספר המאמרים צב סוכה מז, א
- שולחן ערוך ב סוכה מז, ב
- שולחן ערוך יב סוכה מז, א
- שיעורי הלכה למעשה בין פסח לעצרת סוכה מז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות סוכה מז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני סוכה מז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד סוכה מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח סוכה מז, סע"א