ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגפינחסשיחה ג176

176

שיחה ג

א. בפרשתנו עה"פ¹ ביום השמיני עצרת תהי' לכם, מעתיק רש"י מן הכתוב "עצרת תהי' לכם" ומפרש: "עצורים בעשיית מלאכה דבר אחר עצרת עצרו מלצאת מלמד שטעון לינה" (ואח"כ ממשיך "ומדרשו באגדה כו'", כדלקמן ס"ג).

וכתב הרא"ם² שפירושו השני של רש"י ("עצרו מלצאת") מקורו בספרי על פסוק זה, "כדתניא בספרי ביום השמיני עצרת עצרו הכתוב מלצאת הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלים שומע אני יאכלם בירושלים וילך וילין בבית פגי ת"ל ביום השמיני עצרת תהי' לכם עצרו הכתוב מלצאת. . אין לי אלא יו"ט האחרון שעצור מלצאת יו"ט הראשון מניין ודין הוא הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה קרוי מקרא קדש מה זה עצור מלצאת אף זה עצור מלצאת".

ולכאורה צ"ע: כבר נת' כמ"פ בארוכה שדרכו של רש"י, בפירושו על התורה, לפרש פשוטו של מקרא, ולא להביא דרשות רז"ל בפסוקים, ופשיטא שאין לומר שרש"י מסתמך בפירושו שהלומד יעיין בדברי רז"ל כדי להבין דבריו, ומה גם במקום (כבנדו"ד) שרש"י אינו מציין מקורם ("כדאיתא בספרי" וכיו"ב). א"כ יש להבין מ"ש רש"י כאן "מלמד שטעון לינה", ואינו מבאר מהותה וענינה של לינה זו — זמנה ומקומה (וטעמה).

ויתירה מזו: רש"י בפירושו לש"ס פירש בכ"מ³ שהלינה היא במוצאי יו"ט (ובירושלים⁴), ואם בפירושו לש"ס צריך רש"י לפרש זמנה (ומקומה) של לינה זו א"כ עאכו"כ שהי' לו לפרש דבר זה בפירושו על התורה שהוא לפי פשש"מ השייך (גם) לבן חמש.

[ובפרט שבמק"א בפירושו לש"ס⁵ כ' שזמנה של לינה (בחה"פ⁵) הוא (לא ליל מוצאי יו"ט, אלא) "לילה הראשון", היינו שזמן הלינה הוא בלילה הראשון ד

יו"ט⁵ (וכמפורש ברש"י שם, שדין לינה לא בא לאסור חזרה "לביתו ממש" — "דהא יו"ט הוא, ועוד דקא בעי לאיתויי עולת ראיי'" — אלא שאסור ללון "חוץ לחומה בתוך התחום")].

וא"כ הו"ל לרש"י לפרש כאן אם הלינה היא בליל יו"ט או בליל מוצאי יו"ט.

[ולדוגמא: כשחל שמע"צ ביום ה', האם ה"טעון לינה" דשמע"צ כוונתו — הלילה בין יום ד' (כ"א תשרי) ליום ה' כ"ב תשרי (היינו מוצאי הושע"ר, תחלת שמע"צ), או הלילה בין יום ה' ליום ו' (מוצאי שמע"צ)].

הערות

1. כט, לה.
2. בפרש"י כאן.
3. סוכה מז, סע"א ואילך. חגיגה יז, סע"א ואילך. ועד"ז בר"ה ה, רע"א ("ליל חולו של מועד").
4. סוכה שם.
5. פסחים צה, ב ד"ה טעון לינה.
5. ראה הערה הבאה.
5. להעיר משפת אמת לזבחים צז, ב. אבל ראה זרע אברהם לספרי ראה (טז, ז) ועוד, שהלינה דליל יו"ט דפסח הוא מצד הקרבת הק"פ בי"ד, וא"כ הלינה בשאר יו"ט (מצד קרבנות החג) היא בליל מוצאי יו"ט.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חל"ג ע' 176
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז לקו"ש חל"ג ע' 176
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חל"ג ע' 176

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.