343
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
קודם לכן, אלא שלא היה אז ילוד אשה, כי אם מלאך, ולכן נאמר: "פנחס - זה אליהו".
משמעות הדברים בעבודת ה' היא:
הרי הוסבר לעיל כי כל אחד נדרש לא לבדוק אחרי הזולת כי אם לבצע כל ענין הבא לידו. ונשאלת השאלה: מנין לקחת כח לכך? - באה, איפוא, התשובה: "פנחס - זה אליהו". מאחר שהקב"ה זימן לאדם דבר שעליו לעשותו במסירת-נפש, ניתנים לו כחות לכך, ויתכן אף שמתלבש בו ניצוץ של מי שאינו ילוד אשה.
ג. ההוראה שבדבר לאברכים שבדורנו היא שאין עליהם לערוך חישובים שפלוני מסוגל לעשות ופלוני מסוגל לעשות - אלא שכל דבר הבא לידם - עליהם לדעת - חלקם הם, ויש להם כחות לכך, וצריכים הם לעשותו במסירת-נפש.
מסירת-נפש - כפי שאמר הרבי: אין משמעותה של מסירת נפש - לעלות לגג ולקפוץ הימנו, ח"ו. מסירת נפש צריכה להיות בלי רעש ושאון, "לא ברעש הוי'"!'. מסירת נפש צריכה להיות בכל הפעולות היום-יומיות, "אוטם אזנו וגו' ועוצם עיניו"?'. אפילו לגבי למוד התורה דרושה מסירת נפש: לא לקחת את התורה אליו, כי אם לקחת את עצמו אל התורה... וכשיש רצון באמת - ודאי יושג הדבר.
וכשישנה מסירת נפש של פנחס הרי
פינחס שיחות -
גם "פנחס - זה אליהו", שיבשר את הגאולה'', כלומר: כל ה"עבודה" העכשוית היא הכנה למשיח, לעשות את העולם - מקדש לו, יתברך.
(משיחת י"ב תמח, תשי"ד)
ד. בפרשת השבוע מסופר אודות פנחס שקינא קנאת ה' צבאות. הכלל הוא: "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש"י'. הדברים אמורים בתורה שבעל"פה, ואם כן בתורה שבכתב, שמכל אות שבה נלמדות הלכות שלמות - כל שכן שסיפור שלם, כהסיפור אודות פנחס, יש בו חידוש.
מה החידוש בספור זה? - הענין של "הלכה ואין מורין כן"* ו"קנאין פוגעין בו"'. כלומר: ישנם דברים שכאשר באה אודותם שאלה לבית דין כיצד יש להתנהג בהם - ישיבו בשלילה, משום שכך כתוב בשלחן-ערוך, ועם זאת מופיעה באותו שלחן-ערוך ההלכה של "קנאין פוגעים בו", כלומר: כשהאדם לא בא לבית-דין כי אם עושה כהרגשתו הנובעת מפנימיות נפשו - עשה כפי ההלכה ("הלכה ואין מורין כן") וכיוון לרצון העליון.
תמיד, יש בכל דבר לשאול את פי בית"דין, אבל כשמדובר בקנאת ה' צבאות, הרי הדבר דוגמת הנאמר" שכל השואל בעניני פקוח נפש הוא
הערות
- 1. מלכים א יט, יא.
- 2. ישעיה לג, טו. וראה קונטרס העבודה פרק ב.
- 3. תרגום יונתן וארא ו, ח.
- 4. חגיגה ג, א.
- 5. עירובין ז, א. ביצה כח, ב.
- 6. סנהדרין פב, א.
- 7. ירושלמי יומא פרק ח הלכה ה.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש תקי לקו"ש ח"ב ע' 343
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. עירובין ז, א · ביצה כח, ב
- שולחן ערוך ג עירובין ז , ב
- שארית יהודה (יח) בדיעבד עירובין ז, א
- שארית יהודה סימן מה עירובין דף ז
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצג דינים הנוהגים בימי העומר עירובין דף ז
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רצו דיני הבדלה על היין עירובין ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שסה דין מבוי שנפרץ עירובין ז, א-ב
- לקוטי שיחות 57 מאותו ספר ביצה כח, א
- לקוטי שיחות 125 מאותו ספר ביצה כח, רע"א
- מאמרי אדמו"ר האמצעי תקלא ביצה כח, ב
- תורת שמואל פז ביצה כח, ב
- מאמרי אדה"ז רמו ביצה כח, ב
- תורת חיים ע, א ביצה כח, ב
- תורת חיים ג, א ביצה כח, ב
- תורת חיים קלז, ד ביצה כח, ב
- תורת חיים רצא, ג ביצה כח, ב
- תורת חיים רנו, א ביצה כח, ב
- תורת חיים תס, ד ביצה כח, ב
- תורת חיים תמ, ב ביצה כח, ב
- תורת חיים לו, ד ביצה כח, ב
- ספר המאמרים קנב ביצה כח, סע"ב
- שולחן ערוך ו ביצה כח, ב
- שולחן ערוך ד ביצה כח, ב
- שולחן ערוך (ט) ביצה כח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת ביצה כח , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעא דיני קידוש שעל היין ביצה כח, ב