פז
ישכיל עבדי642 דא סיהרא בזח"א דקפ"א שיהי' בבחי' וגבה מאד, והי' אור הלבנה כאור החמה643, וגם כי ע"י ב"ד ש' אלקי' נמשך יציאתם בבחי' לילה, ע' במד"ר בא ס"פ י"ט, משא"כ מבחי' שלמעלה מש' אלקי' אני לבדי כו', שז"ע לעת ערב יהי' אור644.
[kitzur_begin]קיצור. שלא ברכו היינו שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה שזהו ע"י התפלה יהי רצון, והכתרים הם מדומם שבשרשו גבוה יותר ובתושבע"פ לא נמצא כ"א על נת"א, משא"כ טעמים, ומ"ש במ"א שטעמים בחכ' זהו טעם הגלוי ויש טעם הכמוס, שתוק כך עלה במח', מו"ס, וז"ע אירוסין ונשואין, ב"ד, אני לבדי כו'.[kitzur_end]
(ךג) והנה כל מה שנת"ל בענין הזית645, הנה646 כ"ז הוא בחי' העלאת מ"ן מחוץ לפרוכת, והיינו מבי"ע לאצי', אבל משה הוא בחי' המ"ד647 שהוא בחי' שושבינא דמלכא648 שהוא הממשיך מ"ד שנמשך בעולם האצי', כי מ"ד הוא המברר המ"ן649, וזהו ענין תורתו אומנתו650, ודברי אשר שמתי בפיך651, מתניתן מלכתא652 כמלך עצמו הגוזר אומר כו' והיא בחי' תורה אור653, כי הגם שבשרשה התורה היא מבחי' שערות שלמטה מן המצות שהם מבחי' גלגלתא בחי' לבנוניות, ארחין דגלגלתא654, מ"מ גילוי התורה היא למעלה מן המצות שהמצות ירדו ונתלבשו בבי"ע כו', משא"כ התורה עם היות שהיא פי' וביאור המצות עכ"ז גם למטה היא בחי' חכ', ולכן במשה כתי' נר תמיד655, והיינו כי בבי"ע יש עליות וירידות, משא"כ באצי' דאיהו וחיוהי חד, ומשה הוא בחי' חכ'656 דאצי', ובחכ' אתברירו657, וגם י"ל כי כל מצוה יש לה זמן פרטי כמו אכילת מצה בפסח, וישיבת סוכה בסוכות <37>
ּ דוקא,
הערות
- 642. הנה ישכיל עבדי : ישעי' נב, יג.
- 643. והי' אור הלבנה כאור החמה : ישעי' ל, כו. ראה גם סה"מ תרכט ע' קמג.
- 644. לעת ערב יהי' אור : זכרי' יד, ז.
- 645. משנת"ל בענין הזית : פי"ג (שמן זית). פי"ד. פי"ט.
- 646. הנה : מכאן ואילך לשון מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שנג (ראה לעיל הערה 172) בשינויים והוספות וכו'.
- 647. מ"ן. . המ"ד : זהר בראשית יז, סע"ב. יח, רע"א. ראה גם בענין מ"ן ומ"ד מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קפג ואילך.
- 648. משה. . שושבינא דמלכא : זהר רע"מ ויקרא כ, א. מצורע נג, ב. רע"מ שופטים ערה, ב. תו"ח שמות ח"א יא, ג הערה 510.
- 649. מ"ד הוא המברר המ"ן : ראה (בנוסף להערה 172) פע"ח שער התפלה ש"א, פ"ז. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תקמג ואילך. וש"נ.
- 650. תורתו אומנתו : שבת יא, א.
- 651. ודברי אשר שמתי בפיך : ישעי' נט, כא.
- 652. מתניתן מלכתא : ביצה כח, ב. ראה תו"א וישב כז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קפט.
- 653. תורה אור : משלי ו, כג.
- 654. התורה. . שערות. . המצות. . ארחין דגלגלתא : ראה לעיל פי"א פיסקא וביאור הענין.
- 655. נר תמיד : תצוה כז, כ. אמור כד, ב.
- 656. ומשה. . חכ' : ראה לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך.
- 657. ובחכ' אתברירו : ראה אגה"ק סכ"ח. זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. ביצה כח, ב
- מאמרי אדמו"ר האמצעי תקלא ביצה כח, ב
- מאמרי אדה"ז רמו ביצה כח, ב
- תורת חיים ע, א ביצה כח, ב
- תורת חיים ג, א ביצה כח, ב
- תורת חיים קלז, ד ביצה כח, ב
- תורת חיים רצא, ג ביצה כח, ב
- תורת חיים רנו, א ביצה כח, ב
- תורת חיים תס, ד ביצה כח, ב
- תורת חיים תמ, ב ביצה כח, ב
- תורת חיים לו, ד ביצה כח, ב
- ספר המאמרים קנב ביצה כח, סע"ב
- שולחן ערוך ו ביצה כח, ב
- שולחן ערוך ד ביצה כח, ב
- שולחן ערוך (ט) ביצה כח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת ביצה כח , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעא דיני קידוש שעל היין ביצה כח, ב