ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב ובו ט"ו סעיפים:ד

ד

ד במה דברים אמורים^לד כשגופו נהנה מגוף המלאכה עצמה^לה הנעשית לצורך יו"ט כגון שמוציא חפציו מרשות היחיד לרשות הרבים שהוא צריך להשתמש בהן ברשות הרבים וכן המדליק את הנר כדי להשתמש לאורו תשמישים הצריכים לו בו ביום אף על פי שאין בהם צורך אכילה וכל כיוצא בזה.

אבל אם אין גופו נהנה ביו"ט מגוף המלאכה עצמה אלא מדבר שנתקן ונתכשר להנאת האדם ע"י עשיית המלאכה^לו כגון שמתקן שפוד לצלות בו^לז שאין גופו נהנה מגוף השפוד אלא מהצלי שנצלה בו^לח או שמבקע קורה לעצים דקים מאד^לט להצית בהם האור תחת קדירתו שאין גופו נהנה מגוף העצים שנעשה בהם מלאכה אלא מהתבשיל שנתבשל על ידי מלאכה זו כל אלו וכיוצא בהן אף על פי שעושה אותן לצורך אכילת יום טוב מכל מקום כיון שאין המלאכה נעשית בגוף האוכל נפש אלא בדבר המכשירו לאכילה הרי הן נקראין מכשירי אוכל נפש שאסור לעשותן ביום טוב מן התורה אפילו אם הוא בענין שאם לא כן <(ד)> יפסיד אכילתו לגמרי ויתענה ביום טוב^מ שנאמר^מא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו.

במה דברים אמורים במכשירים שאפשר לעשותן מערב יום טוב^מב כגון לעשות שפוד חדש שהרי אפשר לו לעשות מערב יום טוב (ואפילו <(ה)> היה אנוס בערב יו"ט ולא היה לו פנאי לעשות השפוד מכל מקום היה אפשר לו לעשותו כמה ימים קודם יו"ט) וכן כל כיוצא בזה אבל מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו"ט כגון לתקן השפוד שנשבר ביו"ט^מג או אפילו שנשבר בערב יו"ט אלא שלא היה אפשר לו לתקנו בו ביום מחמת איזה אונס גדול^מד מותר לתקנו ביו"ט שנאמר^מה יעשה לכם ודרשו חכמים לכם לכל צרכיכם^מו לרבות מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יו"ט^מז:

הערות

לד. זה שנתבאר לעיל שלצורך אוכל נפש מותר וזה שנתבאר בס"ג שאף לצורך הנאת הגוף הותר ע"י מתוך, בשניהם היינו דוקא שנהנה מגוף המלאכה ולא במכשירין.
לה. ר"ן (יז, ב) ד"ה ומקשו. רמב"ן שבת קכד, ב סד"ה וב"ה. ונתבאר בקו"א ס"ק ד, שכן הוא דעת רוב הפוסקים (שאם אינו נהנה מגוף המלאכה נקרא מכשירין), והכי קיי"ל.
לו. אזי יש לו דין מכשירין. דין מכשירי אוכל נפש יתבאר בסעיף זה, ודין מכשירי הנאת הגוף יתבאר בארוכה בקו"א ס"ק ד, ולקמן סי' תקז סוף סי"ב וסי' תקיד ס"ה.
לז. ביצה כח, ב.
לח. ר"ן שם. מ"א סי' תקא סוף סק"ג.
לט. כדלקמן סי' תקא ס"ב. ונתבאר לעיל קו"א ס"ק א (הטעם דקיי"ל שזה נקרא מכשירין).
מ. דקיי"ל שגם אז נקרא מכשירין. ונתבאר בקו"א ס"ק ד.
מא. שמות יב, טז. גמרא כח, ב.
מב. גמרא שם לרבי יהודה בברייתא שם. רש"י לג, א ד"ה והלכתא (דהכי קיי"ל). טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' תקי קו"א סק"ב.
מג. גמרא שם. טור ורמ"א סי' תקט ס"א. לקמן שם ס"א וס"ג. וראה לקמן שם (שהיא הלכה ואין מורין כן, ודהיינו דוקא בשפוד ולא בסכין). לעיל סי' שלא ס"ז (לענין מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת, דהיינו אפילו נאנס או שעשאם ונאבדו). לקמן סי' תקי קו"א ס"ק ב (ד"ה והכי, שמכשירי אוכל נפש ביו"ט לא דמי בזה למכשירי מילה בשבת).
מד. מ"א שם סק"ב. וכ"ה לקמן סי' תקט ס"א וס"ג (משא"כ כשלא היה לו פנאי בערב יו"ט, כדלעיל במוסגר ובקו"א סק"ה). וראה לקמן סי' תקי קו"א סק"ב.
מה. שמות יב, טז.
מו. גמרא שם לרבי יהודה. וראה לקמן סי' תקיב ס"א.
מז. גמרא שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.