חיפוש לפי מקור בגמרא

ברייתא פסחים דף ו , סע"א. טור ושו"ע ס"א.

פסחים ו, ב: דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשיתיה קיימא ולא מצי מבטיל, דא"ר אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאו …

פסחים ו, ב.

[** דהא דחמץ אינו ברשותו של אדם היינו משום דאסור לו ליהנות ממנו כמשמעות הגמרא פסחים דף ו' וכפי' רש"י בב"ק דף כ"ט ע"ש.

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

פסחים ו, ב. ב"ק כט, ב.

כדאמרינן כה"ג לגבי בהמת ארנונא פ"ק דפסחים דף ו' ע"א.

ברייתא פסחים דף ו , סע"א (תניא שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ... שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, שנאמר …

… אחרון סי' תלה ס"ק ב (דהא דחמץ אינו ברשותו של אדם היינו משום דאסור לו ליהנות ממנו, כמשמעות הגמרא פסחים דף ו', וכפי' רש"י בב"ק דף כ"ט עיי"ש ... ואין לומר דשאני חמץ שמוזהר עליו לבערו ... דמשמעות הגמרא ורש"י דלא תלי אלא …

גמרא ו, ב (לאו ברשותיה קיימא, ולא מצי מבטיל). רש"י שם ד"ה דלאו ברשותיה (אינו שלו). שם ע"א …

… מרשותו לאחר איסורו לא מהני מן התורה, הא כשיש ידים זוכות שפיר מכאן ואילך לא עבר בל יראה). וכן נתבאר בצל"ח פסחים ו, ב ד"ה דאמר (אם שכח למכור חמצו קודם שש ועבר ומכרי לאינו יהודי אחר חצות ... אם משכו האינו יהודי מרשות ישראל …

ועוד 2 ציטוטים בעמוד זה

בגמרא שם (ב"ק סו, א-ב): "אמר רבה ... יאוש אמרי רבנן דניקני ... ורב יוסף אמר יאוש אינו …

בגמרא שם (ב"ק סו, א-ב): "אמר רבה ... יאוש אמרי רבנן דניקני ... ורב יוסף אמר יאוש אינו קונה ואפילו מדרבנן. איתיביה רב …

… ועוד משום דחמץ אינו ברשותו כו' [דהא דחמץ אינו ברשותו של אדם היינו משום דאסור לו ליהנות ממנו, כמשמעות הגמרא פסחים דף ו' 64 , וכפי' רש"י בב"ק דף כ"ט 65 עיי"ש].

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

והוא כעין מה שהוכיח רבינו בקונטרס אחרון שם (סי' תלה ס"ק ב ד"ה וכן מצינו), מהגמרא (פסחים ו, ב): "ולא מצי מבטיל ... על כרחך ... שאינו הפקר". וכדלקמן (הערה 127).

כמבואר בפסחים ו, ב (דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל). ונפסק …

כמבואר בפסחים ו, ב (דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל). ונפסק …

ועוד 4 ציטוטים בעמוד זה

מזו אמרינן בפסחים ו, א (המוצא חמץ בביתו ביום טוב כופה עליו את הכלי), אף שהיא

ראה פסחים ו, ב.

ראשחודש ניסן : דאז לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו …

… לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו ס"ע מב ואילך).

על דרך זה מצינו לענין מ"ע דתשביתו — בפסחים ו, א: א"ר הא דאמרת (המפרש והיוצא בשיירא) קודם …

… תשביתו מן התורה[ednref_15_*], שמן התורה אין חילוק בין תוך ל' יום לקודם ל'" (וראה קו"א סתל"ב סק"א ומה שהביא שם מהרא"ש פ"ק דפסחים ס"י). ובמנ"ח (מצוה ה אות ז) מביא מ"ש הצל"ח (פסחים ג, ב) ש"לא מצינו (במי שהוא בדרך רחוקה) …

בא יב, ג ואילך (ובפרש"י שם). וראה פסחים ו, ב.

ביום ראשחודש ניסן : דאז לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א), "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו …

… לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א), "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו ס"ע מב ואילך).

ראה פסחים ו, ב של"ה חלק תורה שבע"פ, כלל לשונות בתחילתו.

3) ואף שאין מוקדם ומאוחר בתורה - הרי [נוסף לזה אשר אפי' בדרך ההלכה כלל זה הוא רק "בתרי עניני" (פסחים ו, ב).

ז) להעיר מפרש"י פסחים ו, ב:

… אתה רואה בפלטיא" (ולפנ"ז ברמב"ן שם הביא מירושלמי (פסחים פ"ב ה"ב) אבל אתה רואה בפלטיא), וכ"ה במהר"ם חלאוה פסחים ו, ב. - ו,בפלטיא" הרי תוכנו שהפקירו. ובתוס' (ד, ב סד"ה מדאורייתא) ,מאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר …

ובלא"ה אינו ברשותו של אדם ורק שעשאו הכתוב כאילו ברשותו (פסחים ו, סע"ב): וראה ר"ן (פסחים בתחלתו) דמה"ט מהני גילוי דעתי" בעלמא דלא ניחא לי' ליהוי זכותא בגוי' כלל סגי. וראה שו"ע …

רשב"ג - תוספתא מגילה פ"ג, ב. פסחים ו, סע"א ואילך.

החודש הזה לכם גו' (פסחים ו, א), דהי' צריך להתחיל התורה בזה,

וגם ע"ד ההלכה - ראה פסחים ו, ב. וש"נ. ולהעיר מרש"י בראשית ב, ח (אלא ששם אינו מובן מעצמו כלל).

כל דכפין . . דצריך: שהתחילו לדרוש וללמוד (שיעשו) בזה (,מעות חטים") שלושים יום לפני החג …

אין דעם טאַג אַנגעזאָגט געוואָרן: פסחים ו, ב ובתוד"ה ממאי שם. פרש"י (ממכילתא) עה"פ בא יב, ג. וראה פרש"י (ממכילתא) עה"פ שם, כח: כיוז שקבלו עליהם (מר"ח) …

אין דעם טאַג אַנגעזאָגט געוואָרן: פסחים ו, ב ובתוד"ה ממאי שם. פרש"י (ממכילתא) עה"פ בא יב, ג. וראה פרש"י (ממכילתא) עה"פ שם, כח: כיוז שקבלו עליהם (מר"ח) מעלה עליהם הכתוב …

ראה פסחים ו, ב:

שמאז ואילך אפי' לדעת רשב"ג (פסחים ו, א) שואלין ודורשין בהלכות החג.:

פסחים ו, ב.

סדר אין חורה איז אויך תורה: ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו. לקו"ד כרר א ח, א. כרך ד תשמו, א. ועד להלכה בפועל שכו"כ הלכות נלמדות …

פסחים ו, ב. ובכ"מ. פרש"י (בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. שמות ד, כ. ועוד).

נזכר גם ש"חלב" הו"ע התענוג, ולכן יש צורך בזהירות יתירה, וכמו שמצינו בענין בדיקת חמץ שמא ימצא גלוסקא יפה (פסחים ו, סע"ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

פסחים ו, ב. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 62 ואילך. וש"נ.

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

פסחים ו, ב.

פסחים ו, ב. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 62 ואילך. וש"נ.

פסחים ו, ב. יומא כד, א. ובכ"מ.

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

פסחים ו, סע"א ואילך (ובתוד"ה ממאי שם).

פסחים ו, סע"א ואילך (ובתוד"ה ממאי שם).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה צל"ח פסחים ו, ב. פנ"י גיטין לב, א.

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

פסחים ו, סע"א. וש"נ. וראה שו"ע אדה"ז או"ח רסתכ"ט.

פסחים ו, ב.

… צריך להתחיל לכל הפחות מר"ח ניסן, כדעת רשב"ג: "שתי שבתות", "שהרי משה עומד בראש החודש ומזהיר על הפסח כו'" (פסחים ו, סע"א ואילך) – שכל מי שיש לו השפעה, צריך לנצל זאת כדי לעורר אודות עניני הפסח, מצה שמורה וכו', כמדובר כמ"פ פרטי הענינים …

ראה פסחים ו, ב. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 629. וש"נ.

פסחים ו, ב.

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ כלל לשונות בתחילתו (תב, ב). לקו"ד ח"א ח, א. סה"ש תרצ"א ע' 262.

פסחים ו, סע"א. וש"נ.

ד"ה וכתיב – שבת שם. וראה תוד"ה ממאי – פסחים ו, ב.

ועפ"ז יומתק לשון הגמרא (פסחים ו, ב) "אתיא מדבר ממדבר" ולא "מדבר סיני ממדבר סיני" (וכן בקושיית התוספות "אמאי לא יליף הכא מדבר ממדבר ") – כי …

כידוע שגם סדר בתורה הו"ע של תורה (ראה פסחים ו, ב. של"ה תב, ב) – נוסף לכך שכל ענין הוא מכוון, אפילו בעניני העולם, וכידוע שאפילו עלה שנתלש מהאילן, ומתגלגל …

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

… בשו"ע (כמבואר גם בהקדמת הרבנים בני הגאון המחבר), כולל גם הדיוק בסדר הדברים, שהרי גם סדר בתורה הוא תורה (ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב)).

פסחים ו, ב. יומא כד, א. ועוד.

פסחים ו, סע"א. וש"נ.

ד"ה וכתיב – שבת שם. וראה תוד"ה ממאי – פסחים ו, ב.

ועפ"ז יומתק לשון הגמרא (פסחים ו, ב) "אתיא מדבר ממדבר" ולא "מדבר סיני ממדבר סיני" (וכן בקושיית התוספות "אמאי לא יליף הכא מדבר ממדבר ") – כי …

ונמצא - בשינוים - ברש"י (פסחים ו, ב), רי"ף (שם ג, א), רא"ש (שם פ"א, ס"ט), בה"ג, מחזור ויטרי, יוצר לשבת הגדול ועוד.

ונמצא – בשינוים – ברש"י (פסחים ו, ב 28 ), רי"ף (שם ג, א 29 ), רא"ש (שם פ"א, ס"ט 30 ), בה"ג 31 , מחזור ויטרי 32 , יוצר לשבת הגדול 33 ועוד.

המקור לסברא זו הוא בגמרא פסחים ו, ב לפירוש רש"י שם ד"ה ודעתו עליה:

המקור לסברא זו הוא בגמרא פסחים ו, ב לפירוש רש"י שם ד"ה ודעתו עליה: