63

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

טעות לגבי זמן המאורע או הציווי, כאשר הדבר חשוב לפשוטו של מקרא שם"' או במקום אחרלי.

לפי זה מובן מדוע אין רש"י אומר ש,אין מוקדם ומאוחר בתורה" לפי כן, על הפסוק .ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" או על ,וישלחו מן המחנה", כי במקומות אחרים מפרש על ידי כך רש"י מתי נאמרה הפרשה, ואילו כאן מצויין זמנה של הפרשה במפורש .ביום כלות משה". ובפרשה ,וישלחו מן המחנה" מפרש רש"י ,פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן", כדלעיל.

אך בעניננו רואים שהתורה באה להדגיש את הסדר והזמן של הציוויים והמאורעות, הן בפרשתנו ,וידבר הו" אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמר", והן בתחילת הספר ,וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", ולמרות זאת כתובות הפרשיות - אחת לגבי השניה - בסדר הפוך!

ולכן מפרש רש"י ,למדת". כאן

לומדים את החידוש ש,אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה" - שגם כאשר התורה מדגישה את זמן ההתרחשות של מאורעות וציוויים, אשר כפי הנראה כוונת התורה לספר בכך את סדרם, גם אז ייתכן ש/,אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה".

ג(. שאלת רש"י ,ולמה לא פתח בז"ז

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר: ולמה לא פתח בזו מפני שהיא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל': במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד".

במבט ראשון אין מובן: אם ,למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה" מהי השאלה ,למה לא פתח בזו..." - הרי זה עתה אומר רש"י שזאת מפני ש.אין סדר מוקדם ומאוחר בתורה"?

וכפי שרואים במקור של פירוש רש"י. זה, בגמרא':, שלאחר מסקנת הגמרא ,זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה" אין מבארת הגמרא את הסיבה לכך שהתורה אינה פותחת בפרשה זו. וכך גם ב,ספרי"??.

הערות

  1. 1. שמות שם מפרט ,אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא".
  2. 8. כמו בפ' בראשית שם.
  3. 9. וכמו בפ' וישלח שם, שהרי נאמר אח"כ (וישב לז, לח) ויבך אותו אביו, שפירושו יצחק (רש"י שם). וכן מובן בנוגע פירושו בשאר המקומות.
  4. 4. בהעלותך א שיחות 55
  5. 0. בדפוס ראשון ושני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) ליתא תיבת ,ישראל".
  6. 1. פסחים ו, ב.
  7. 2. בפרשתנו עה"פ. אלא שמתחיל ,בגנות ישראל הכתוב מדבר שהי' להם אחד עשר חודש שהיו חונים לפני הר סיני", אבל ממשיך ,ללמדך (ובגי' הילקוט: וללמדך) שאין מוקדם ומאוחר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.