4

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי

אדם וכו'", לא הביא רש"י דרשה זו -- ומוכח שלדעת רש"י בלימוד פשש"מ אין במשמעותו של ,אדם" למעט את העכו"ם.

(ב) מהיכא ידעינן -- בפשטות הכתובים דפרשתנו [ובפרט את"ל ש,אדם" בא למעוטי עכו"ם] שעכו"ם מביא קרבנות נדבה! -- ואדרבא --

דין זה נלמד מריבוי מיוחד שבא בפ'י

שלאחרי פרשתינו, וכפירעש"י להלן בפ' אמור:י: ,ומיד בן נכר לא תקריבו וגו' " -- ,אבל תמימה תקבלו מהם, לכך נאמר למעלה איש איש לרבות את הנכרים שנודרים נדרים ונדבות בישראל" (דמדאיצטריך קרא לרבות, ש"מ שלולא ריבוי זה אין להתירם) -- ומכיון שכן, גם לאחר דדייקינן ש,בקרבנות נדבה דבר הענין" איך להקשות בפסוק דידן ,אדם (שממעט עכו"ם) למה נאמר", כי טרם*: ידעינן

\יחָרא א

שמביאין קרבן נדבה **.

(ג) עפהנ"ל -- אין הקושיא ,למה נאמר אדם" -- כ"א ,איך נאמר אדם" (דממעט עכו"ם -- היפך הדין).

גם צלה'ב: א) מאחר שתיבת מכם" מיותרת לכו"ע כנ"ל, הו"ל לרש"י ליישב זה בפירושו?

ב) מקור תירוצו של רש"י הוא במד"ר יי ובתנחומא'' -- אלא שיש שינויים מזל"ז, ומהם: בתנחומא הלי ,שלא הי' גוזל מאחרים שהוא ה" יחידי בעולם", ובמד"ר -- ,שהי' הכל ברשותו ולא הקריב מן הגזילות ומן החמסים", ומלשונו של רש"י ,שהכל הי' שלו" משמע שהוא מתכוון לדברי המד"ר ,שהי' הכל ברשותן" " -- וצלה"ב הנפק"מ דהלשונות וטעמו דרש"י שבחר בהמד"ר.

,איש איש" עדיין אין מוכרח שבא לרבות (את העכו"ם **) -- ובכ"מ נאמר ,איש איש" ואין רש"י מפרש הכפל, אלא מזה שמודיע הכתוב אח"כ שבן נכר אסור להקריב בעל מום, מובן (-- למפרע) שמ"ש לפנ"ז ,איש איש" ה"ז מרבה עכו"ם. ובמילא בנדו"ד גם אם הי' כתוב ,איש" (ואפילו איש איש) לא הי' מרבה עכו"ם (אף שבדוחק י"ל שבכלל ,איש" פי' גדול (-- גבור. רש"י בשלח טו, ג) ואין נפק"מ מבנייי או עכו"ם, אלא דשם אין לפרש כן, כי הכתוב מוסיף ,מבית ישראל". ולהעיר מאוהיח שבהערה 9 בנוגע לפסוק דילן).

4 ראה לקמן הערה 430

6 פ' צו פיסקא א;,

ז) להעיר מפרש"י פסחים ו, ב: ,דלא ברשותו הוא -- אינו שלו". וליל החילוק

הערות

  1. 2. בב, כבה.
  2. 3. ואין לומר שקושיתו היא זה גופא : מכיון שסו"ס כתב להלן (כב, ית) ,איש איש גו " המרבה עכו"ם -- א"כ למה גם כאן אינו כותב במקום ;אדם" >< ,איש" לרבות עכו"ם [ונדע מכאן שעכו"ם נודרים נזרים ונדבות] -- כי גם אם ה" כתוב .איש" לא היינו מרבים עְכו"ם, כי בפשטות הואי' שם היא ממ"ש ,איש איש" (ב' פעמים) *, ויתירה מזו : גם זה לא כתב רשיי במקומו עֶה"פ ,איש איש מבית ישראל וגו' אשר יקריב קרבנו גו'", ומוכח מזה שגם
  3. 3. *) ואין להקשות דהו*ל להוסיף כאן ולכפול ,איש איש* -- דע"ד הפשט (וגם עיד הש"ס) מצינו בכ"מ דנכפלה פרשה מפני פרט אחד שניתוסף בה (ראה משפטים כג, "יט ותשא לד, יזזכו. ויתרה מזו -- בפרש*י ראה יד, ז: למה נשנו כו).
  4. 5. ויק"ר פיב, ז.
  5. 5. **) אבל ראה בתיב"ע שם, ובכ"מ.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 96 לקו"ש חי"ב ע' 4

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.