ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת ח

אגרת ח

במקור חיפוש חדש

אגרת ח

[תקמ"ז]

תהלות ³⁶¹ ה' ³⁶² יבושרו במקהלות ³⁶³ ברכו ה' עמו גבורי ישראל ³⁶⁴

שרי האלופים ³⁶⁵ אשר לצבוא צבא ³⁶⁶ צבאות ישראל ³⁶⁷

קדמו שרים ³⁶⁸ עצרו בעם ה' צדקת פרזונם ³⁶⁹ בישראל

צדקת ה' עושים ומשפטיהם עם ישראל ³⁷⁰

כל קבוצי ³⁷¹ קהלות אשר בקריאה יקדישו לשם ה' אלקי ישראל ³⁷²

בי מותבא רבא ³⁷³ , שמה יאספו בעלי אסופות ³⁷⁴ לשום חוק ומשפט בישראל ³⁷⁵

המתקדשים והמטהרים ³⁷⁶ אל שולחן הטהור אשר ³⁷⁷ לפני ה' אלקי ישראל ³⁷⁸

ומלכיהם בראשיהם ³⁷⁹ , ראשי אלפי ישראל

הם העומדים על הפקודים ³⁸⁰ , פקודת העדה עדת ישראל ³⁸¹

לרעות צאן קדשים בתם לבבם ובתבונות כפם ³⁸² , לחזק כל בדק ³⁸³ לעשות משמרת לבני ישראל

המה הרוזנים ³⁸⁴ נגידי אלופי ישראל

מנהיגי עדת ישורון, קהל גובערסקי דק"ק מאהליב ³⁸⁵ יצ"ו.

יתברכו בברכת חיים ³⁸⁶ ורחמים למשמרת שלום

ייטיב ה' להם ³⁸⁷ ויעשה להם בתים ³⁸⁸ מלאים כל טוב ³⁸⁹ הארץ ויקרא להם ה' שלום ³⁹⁰

ויאריכו צבאם עלי חלד חלקם בחיים ³⁹¹ ושלום

יציגו בשער משפט ³⁹² אהובי האמת והשלום ³⁹³

ויחונן ה' שארית יוסף ³⁹⁴ לאמר הן גאלתים גאולת עולם

וערבה לה' ³⁹⁵ מנחת יהודה וירושלים כימי עולם

ה' עליהם יחיו ³⁹⁶ חיים עד העולם ³⁹⁷ .

אחד"ש ³⁹⁸ כמשפט לאוהבי שמו ³⁹⁹ ,

עתה באתי ⁴⁰⁰ להודיעם קושט דברי אמת להשיב אמרים אמת, לשלוחים ⁴⁰¹ אחרי לעמוד לפני העדה ⁴⁰² , ולא שמעתי לקול הקורא באזני ⁴⁰³ .

ה' יודע ועד ⁴⁰⁴ כי לא במרד ולא במעל ⁴⁰⁵ ח"ו עשיתי זאת, אם לא מדאגה מדבר האגרת השלוחה לאויבינו פלילים ⁴⁰⁶ להביאני בחזקת היד, כאלו כבר נגמר דיני לפני זקני העדה כאחד הריקים והמורדים והפושעים ח"ו.

נוראות נפלאתי ⁴⁰⁷ , מה ראו על ככה ⁴⁰⁸ לפסוח על שתי הסעיפים ⁴⁰⁹ . לזאת סעיפי השיבוני ⁴¹⁰ , אין זאת כי אם קראו אחרי מלא ⁴¹¹ לבוא ולהסכים עמהם את אשר כבר עשוהו ⁴¹² , ולהיות אף ידי תכון ⁴¹³ עמהם במכתב לענות אמן בעל כרחי ⁴¹⁴ . כי אם לכו ונוכחה ⁴¹⁵ יאמר נא ישראל, היו מקדימין לשלוח אחרי ליום הפקודה יום הכניסה, בטרם יצא הקצף ⁴¹⁶ מלפניהם כתוב וחתום, ונשלוח ספרים ביד הרצים ⁴¹⁷ אל כל האויעזדין ⁴¹⁸ בפקודות ואזהרות נוראות. ומה הי' לי לבא ולצעוק על העבר ⁴¹⁹ .

וגם אמנה ⁴²⁰ מהראוי הי' שלא להשיב להם מפני הכבוד ⁴²¹ תשובה נוצחת ⁴²² . אמנם אחר שבא היום ⁴²³ עת וזמן קהלה לכל היא ⁴²⁴ , למען ישמעו כל העם בדברי ⁴²⁵ וידעו כל הקהל הזה כי ה' אתנו, אין פרץ ואין יוצאת ⁴²⁶ ח"ו, והעולה על רוח ⁴²⁷ הקמים עלינו הי' לא תהי' ולא נהייתה מעולם.

והנה לא איש דברים ⁴²⁸ אנכי להרחיב פה ולשון מדברת גדולות ⁴²⁹ , אך בקצרה נקטה נפשי ⁴³⁰ בשאלתי ועמי בבקשתי ⁴³¹ , כי חנם נמכרנו אני ועמי, ולא בכסף נגאל ⁴³² , כי אם ברחמים ותחנונים, על כן ⁴³³ אנחנו מפילים תחנונים ⁴³⁴ לפני הדרת קדשם, לבלתי ידח ממנו נדח ⁴³⁵ , להרחיקנו מעל גבול ישראל בהרחקות שונות, אשר יצאו מפי מקצת חכמי ק"ק שקלאב ⁴³⁶ כשגגה היוצא מלפני השליט ⁴³⁷ , לדון בדיני נפשות עם רב מישראל ⁴³⁸ , להבדילנו מעדת ישורון, ולכנותנו בשם מלעיגים על דברי חז"ל, מה שהוא שקר גלוי ומפורסם לכל יודעינו ומכירינו, אשר מגודלים אתנו מנעורינו ⁴³⁹ ועד עתה, כי אנחנו מאמינים בני מאמינים ⁴⁴⁰ , ותורה אחת ומשפט אחד לכלנו ⁴⁴¹ , ומה יקרו מאד בעינינו דברי חז"ל, וערבים עלינו דברי סופרים ⁴⁴² יותר מיינה של תורה, וגם יש בנו זהירים וזריזים לקיים דקדוקי סופרים ביתר שאת ויתר עז ⁴⁴³ , ויראים את ה' מרבים ⁴⁴⁴ וכן שלמים ⁴⁴⁵ מעמינו בני ישראל. והאיך יכולים חכמים הנ"ל להכחיש את החוש באומדנות והוכחות הרשומים במכתבים.

ובר מן דין ⁴⁴⁶ הנה נודע בשערים ⁴⁴⁷ , שערי ציון המצוינים בהלכה ⁴⁴⁸ , דבדיני נפשות [לכולי עלמא] לא אזלינן בתר אומדנא ⁴⁴⁹ , כי אם בעדי ראי' וחזקה ⁴⁵⁰ . ואף גם זאת, הנה התורה חסה על ממונם של ישראל ⁴⁵¹ וצער בעלי חיים, ואמרה [תורה] יבא בעל השור ויעמוד על שורו, ואין מקבלין עדות שלא בפניו ⁴⁵² . ואף לאחר שהועד בבעליו אין גומרין דין שלא בפניו. ואף ר' יעקב לא פליג אלא בשור דלאו בר טענה הוא, אבל בבעלים דבני טענה נינהו מודה, כדאיתא בב"ק דף מ"ה ⁴⁵³ . ואיך לא חסו ולא חמלו שלא להחיות עם רב ⁴⁵⁴ מישראל, וטרפו נפשם באפם ⁴⁵⁵ לירד לחייהם ולגמור דינם שלא בפניהם, לבלתי שמוע ⁴⁵⁶ מהם שום טענה ומענה ופתחון פה וקבלת התנצלות בעולם. אלא בתר דעבדין מתמלכין ⁴⁵⁷ , ושלחו אחרי להושיט ידי להם לאשר כבר עשוהו ⁴⁵⁸ , וסמכו זקני העדה ⁴⁵⁹ ראשם ורובם על גביית עדות אשר לכל מסורה ⁴⁶⁰ , ונגבית שלא בפני בעל דין, שלא ברצון חכמים ⁴⁶¹ , כי אם בפני ב"ד הדיוטות, דמסרכי ⁴⁶² ומדמו מילתא למילתא ⁴⁶³ , בראותם כי המנהג פשוט בקרב ישראל לגבות עדות שלא בפני בעל דין בעסק ממון כשאי אפשר בענין אחר ⁴⁶⁴ , משום נעילת דלת ⁴⁶⁵ והפקר בית דין הפקר ⁴⁶⁶ , או בקטטות ומריבות שבין אדם לחבירו כדי להשקיט הריב עפ"י פשר של דבר בלבד ⁴⁶⁷ , ולא לפסוק הדין על פי גביית עדות, כמ"ש רש"ל בתשובה סי' י"א ⁴⁶⁸ ול"ג ⁴⁶⁹ יעו"ש. אבל להוריד אדם מחזקת כשרותו, ואפילו לאפרושי מאיסורא, ואפילו כשאי אפשר בענין אחר, אין מפרישין על פי עדות שהוגד שלא בפני בעל דין. ואפילו בדיעבד לא מהני, משום דהוה כדיני נפשות ממש, כמו שכתב רמ"א בתשובה סימן י"ב ⁴⁷⁰ , וכן פירש הב"ש באבן העזר סי' י"א ⁴⁷¹ עיי"ש, דלא כמ"ש הרשב"א הביאו הב"י בחו"מ סי' שפ"ח ⁴⁷² , דלא קיי"ל הכי אלא כרמ"א ורש"ל וב"ש דבתראי נינהו, וסבירא להו דהרשב"א יחידאה. ואף הרשב"א לא קאמר אלא דמקבלין עדות שלא בפני בעל דין, אבל מודה הוא דאין גומריו דינו שלא בפניו כדאיתא להדיא ⁴⁷³ .

וכל שכן בנידון דידן שהוא דיני נפשות ממש, ושפיכות דמים תרתי משמע ⁴⁷⁴ , אשר נשפך דמינו כמים ⁴⁷⁵ על פי סהדי דלא איברו אלא לשיקרא ⁴⁷⁶ . מי שמע כזאת מי ראה כאלה ⁴⁷⁷ , שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ⁴⁷⁸ , כי תמנו חפש מחופש ⁴⁷⁹ בש"ס וכל הפוסקים, ולא מצינו כן כי אם במסור מוחזק ומפורסם ⁴⁸⁰ , ואף גם זאת כדי שלא יסכן לכל ישראל, כמ"ש בטוח"מ סי' שפ"ח בשם אביו הרא"ש ז"ל ⁴⁸¹ , אבל אם אינו [איניש] אלמא ובעל זרוע אף במסור אין מקבלים אלא בפני בע"ד, כמ"ש הב"י שם מחודש ד' בשם הריב"ש ⁴⁸² .

ואם אמור יאמרו שהשעה צריכה לכך למיגדר מילתא, שמקבלים עדות שלא בפני בעל דין כמ"ש בחו"מ סי' ב ⁴⁸³ , היינו דוקא היכא דחזינן שהדור פרוץ בעבירות, וכדי לגדור פרצות הדור כי ברע הוא ⁴⁸⁴ עונשין את העובר אע"פ שהוגד עליו שלא בפניו, דאינו מתחייב כלל בעונש זה ע"פ התורה, אעפ"כ עונשין את העובר כיון שעינינו רואות שהדור פרוץ ח"ו. וגם הלום אם היו ח"ו עינינו רואות כי רבו המתפרצים ⁴⁸⁵ בדור להלעיג על דברי חז"ל, הי' לאל ידם של אנשים הנ"ל וישר חילם וכחם ⁴⁸⁶ לאורייתא ⁴⁸⁷ לשפוך הזעם ⁴⁸⁸ על מי שהועד עליו שהוא מן המלעיגים ח"ו ולרודפו עד חרמה, אף אם הועד עליו שלא בפניו, כדי לגדור בפרץ הדור. [אבל] ח"ו לא תהא כזאת בישראל ⁴⁸⁹ ולא הי' ולא נהייתה כזאת מעולם אף בכל הקמים עלינו ⁴⁹⁰ , שבעבורם נהיה אנחנו מוכים ולוקים בהרחקות שונות אלו לגדור פרצתם.

ואף אם הי' נראה בעליל ⁴⁹¹ שהדור פרוץ, ח"ו הס מלהזכיר ⁴⁹² , אין אנו וכל אנ"ש נתפסים בעון הדור ⁴⁹³ ח"ו מפני עדי שקר שהעידו עלינו ⁴⁹⁴ שלא בפנינו, מאחר שגם לנו יש עדים רבים כשרים ונאמנים למאות ולאלפים מהמוני עם ⁴⁹⁵ , המגודלים אתנו מנעורינו ועד היום הזה ⁴⁹⁶ בכל מקומות מושבותינו, במדינה זו ושאר מדינות המלך יר"ה, הראוים ומוכנים להעיד באמת ואמונה שעיניהם ראו ולא זר ⁴⁹⁷ כי נקיים אנחנו ⁴⁹⁸ מעון הזה אשר חשדונו חכמים הנ"ל, ויתנו אותנו ⁴⁹⁹ כמלעיגים על דברי חז"ל, וח"ו לא מיני' ולא מקצתי' ⁵⁰⁰ ולא שמץ מנהו ⁵⁰¹ , כי עיניהם לנוכח יביטו ⁵⁰² כאשר גדלנו באמונה אתם מנעורינו ועד עתה ⁵⁰³ באמונת חכמים, וזהירות לקיים כל דקדוקי סופרים ביתר שאת ויתר עז ⁵⁰⁴ מרבים משלומי אמוני ישראל ⁵⁰⁵ , וכל דרכנו לנוכח פניהם, כי לא מראש בסתר דברנו ⁵⁰⁶ ולא במחשך מעשינו ⁵⁰⁷ .

והמה ראו כן תמהו ⁵⁰⁸ על חכמים הנ"ל מה הגיע אליהם ⁵⁰⁹ להכחיש חוש הראות, כי רואים בעיניהם מדי יום ויום, שאנחנו מחזיקים בתורת ה' שכתב ושבעל פה בכל גופנו ומאודנו, יותר משאר העם הכשרים ונאמנים בעיני החכמים הנ"ל, והאיך יתהפך כחומר חותם ⁵¹⁰ תעודה ⁵¹¹ על חכמי הנ"ל. ולא תוכל הארץ להכיל ⁵¹² גודל חילול שם שמים ובזיון התורה בעיני המון עם, לאמר זו תורה וזו שכרה ⁵¹³ . וכי כך דרכה של תורה ⁵¹⁴ אשר בה מלכים ימלוכו ⁵¹⁵ , להיות מושלים ומקשיבים על דבר שקר ⁵¹⁶ גלוי לכל העם ⁵¹⁷ אשר סביבותינו.

כי גם אם נמצא בם דוברים עלינו סרה ⁵¹⁸ , אין זה כי אם קנאת איש מרעהו ⁵¹⁹ אשר פגעו בכבודו, ולא מדעת ידברו ⁵²⁰ , כי אין מעמידים על דעתם כי אם תולים בדעת אחרים, הם הנקראים בשם זקני העדה. וגם הזקנים לפי הנשמע אומרים שנתלים באילן גדול ⁵²¹ , ומפורסם לרבים ליחיד בדורו. ובאמת יחידאה הוא ולגרמי' הוא דעבד ⁵²² , ואין היחיד מכריע את הרבים ⁵²³ אשר אתנו ⁵²⁴ , ומי לנו גדול ⁵²⁵ מרבי אליעזר הגדול, שאם היו כל חכמי ישראל בכף שני' מכריע את כולם, ואף על פי כן נמנו ורבו עליו ⁵²⁶ וברכוהו.

ואף אם יש בחכמי ק"ק הנ"ל ובשאר מדינות המלך ⁵²⁷ יר"ה עוד רבים ונכבדים כמוהו, שאין תולין בדעת אחרים כלל, כי אם שמדעתם דעת תורה ודעת נוטה נטתה חנם לכתוב עלינו מרורות ⁵²⁸ , בהחלט המאמר, בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם, שאנו מלעיגים ח"ו על דברי חז"ל, מכמה אומדנות והוכחות שהוכיחו שלא במישור. הלא נודע לכל כי אנשים גדולים כאלה, אשר הגיעו לפרק הזה להגיס לבם לסמוך על דעת עצמם בהוראה זו, הם מיעוטא דמיעוטא נגד הרבים אשר אתנו ⁵²⁹ , יודעינו ומכירינו מנעורינו ועד היום הזה ⁵³⁰ , לא זזה ידינו מתוך ידם ⁵³¹ .

שאף אם היו גם הם מעמידים אותנו בחזקת כשרות מאומדן דעתם בלא ראות ⁵³² כמותם ⁵³³ , הא קיימא לן דבאומדנא אזלינן בתר רוב דעות ולא אמרינן תרי כמאה, כדאיתא בספ"ח דיומא ⁵³⁴ עיי"ש. ועל אחת כמה וכמה שהרבים אשר אתנו ⁵³⁵ , רואינו ויודעינו וראוים ומוכנים להעיד בתורת עדות על פי שבועה החמורה על ראותם אותנו מגודלים מנעורינו באמונה אתם ככל שלומי אמוני ישראל ⁵³⁶ . משא"כ הקמים עלינו אינם אלא כגוזרי גזירות ⁵³⁷ , ופוסקים עלינו דיני אפיקורסים משיקול דעתם רחמנא ליצלן מהאי דעתא ⁵³⁸ , אבל לא יוכלו להעיד על זה, וכל שכן שלא ישבעו על זה. אמנם כן אנחנו לא הוזקקנו לעדותן של אלו לגבות בבית דין להגיד לאדם ישרו ⁵³⁹ , כי האמת עד לעצמו ואין צריך חיזוק כלל, כמו שאמרו רז"ל לא איברו סהדי אלא לשקרי ⁵⁴⁰ .

אבל על חכמי קהלות הנ"ל יוספים אנחנו להפליא ⁵⁴¹ , אם אמנם הגיע אליהם ⁵⁴² לא טובה השמועה ⁵⁴³ אשר השמיע לאזנם, מה שלא יצא מפיהם כלל, ותקח אזנם שמץ מנהו ⁵⁴⁴ , איך מלאם לבם לפסול עדות לאלפים ולרבבות העם השלמים אתנו אשר בכל עיר ועיר בכל מקומות מושבותינו, שאינם מכונים בשם חסידים, ולא שלחו אחריהם כלל לדרוש ולחקור ולגבות עדותם בבית דין, וכל האנשים הנ"ל יתנו עדיהן ויצדיקו ⁵⁴⁵ צדקותינו ויגידו עלינו רעים ⁵⁴⁶ על תמותינו ועל כשרון פעולתנו, ואחר כך היו שוקלין במאזני צדק ⁵⁴⁷ ומשפט כף זכות נגד כף חובה ⁵⁴⁸ . אמנם הם פתחו בחובה ⁵⁴⁹ תחלה וסוף, ואין להם חפץ כלל לצדקנו במשפט.

חדא ועוד קאמינא ⁵⁵⁰ , כי אם עבר עליהם רוח קנאה ⁵⁵¹ לקנאות לה' ולתורתו, ולגדור פרצות בישראל ⁵⁵² , היה להם למחול על כבודם הרמה ולעבור בעצמם ובכבודם משער לשער במחנה ⁵⁵³ אשר אנ"ש חונים שם, ולעיין בעינא פקיחא על כל דרכנו היש משכיל דורש אלקים ⁵⁵⁴ , ויצא כאור צדקנו ⁵⁵⁵ , כי אז עין בעין יראו ⁵⁵⁶ וידעו כי באמת תורת ה' אתנו, וכנים אנחנו ⁵⁵⁷ ועליה אנחנו מומתים. העת להם לשבת בבתיהם ספונים ⁵⁵⁸ , וכמתלהלה ⁵⁵⁹ יורה המורה זיקים וחיצים חץ שחוט לשונם ⁵⁶⁰ תהלך בארץ ⁵⁶¹ ומלואה ⁵⁶² דם ⁵⁶³ מפה לפה ⁵⁶⁴ וישלחו ידם איש באחיו ואיש ברעהו ⁵⁶⁵ , הזאת היא שימת שלום על ישראל ⁵⁶⁶ , שומו שמים על זאת ⁵⁶⁷ .

ואף אם לו הי' כדבריהם, שנמצא בנו איזה איש שיש בו עון אשר חטא ⁵⁶⁸ , הוא רשע בעונו ימות ואת נפשנו ⁵⁶⁹ הצלנו ⁵⁷⁰ , ומי הוא זה ⁵⁷¹ ואי זה הוא אשר מלאו ⁵⁷² לבו והעולה על רוחו לדון ממי שיצא מן הכלל על הכלל כולו ⁵⁷³ , אין זה כי אם רוע לב ⁵⁷⁴ . ולא מחכמה שאלו על זה ⁵⁷⁵ , כי אם מחכמי חדשים אשר מקרוב באו אשר לא שערום אבותינו ⁵⁷⁶ , ליתן יד לפושעי ⁵⁷⁷ אומות העולם על כל ישראל לתת חרב בידם ⁵⁷⁸ להרגנו, כמו באם שהמצא תמצא ⁵⁷⁹ גנבה ביד אחד מישראל, לאמר הן כל חבריו יבושו ⁵⁸⁰ , שכל ישראל חברים לעיני אומות העולם יותר מחברת אנ"ש לעיני הקמים עלינו לרעה. ירא ה' וישפוט ⁵⁸¹ .

ועל כל אשר ישיבו ויתפלאו עלינו, הן בנדון הספרים שנדפסו מחדש ⁵⁸² הן בנדון שארי פרטי דברים, אשר קצרה היריעה מהכיל לכתוב פרטי עניניהם, ומה גם כי איככה אוכל ⁵⁸³ וראיתי ⁵⁸⁴ בלב כל אחד ואחד ולהביא במכתב את כל דבר הקשה ⁵⁸⁵ , ותשובתו בצדו ⁵⁸⁶ .

לכן זאת העצה היעוצה ⁵⁸⁷ אם בזאת נאות להם ⁵⁸⁸ , שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו ⁵⁸⁹ , בגובערניע ⁵⁹⁰ שלנו או במקום ממוצע בין שני הגובערניעס, לפני אנשי שם מאצילי הארץ החורים והסגנים ⁵⁹¹ יודעי ספר ומביני מדע ⁵⁹² , ואליהם תטוף מלתי ⁵⁹³ להשיב בפניהם אמרים אמת ⁵⁹⁴ אל כל אשר ישאלוני משפטי צדק ⁵⁹⁵ , כי הם אינם נוגעים בדבר. כי אף אם לפעמים נטתה ימינם לעשות מעשה תלוי בב"ד ⁵⁹⁶ . משא"כ הנקראים בשם זקני העדה, כי האנשים הנקראים זקני העדה וכיוצא בהם, עקימת שפתם הוה מעשה ⁵⁹⁷ בזה, ולא יוכלו לחזור ולהגיד, והם פסולין לדון לנו, כדאיתא בגמרא ⁵⁹⁸ כל תלמיד חכם שמורה כו', ואם לאחר מעשה אין שומעין לו. וכהאי גוונא כתב הש"ך בחו"מ סי' יז ס"ק ט ⁵⁹⁹ בשם הרשד"מ ⁶⁰⁰ , עיי"ש דחשיבו כנוגע בדבר. ושאר העם, אע"פ שעשו מעשה על ידם, הרי הם תלויים בב"ד.

וגם כל דבר הקשה בעיני חכמי הנ"ל הנמצא כתוב בספרים ⁶⁰¹ הנ"ל, עלי לבארם באר היטב לפני קציני הארץ יודעי דתוה"ק דהנגלות לנו ולבנינו ⁶⁰² . ואף שאין להם יד ושם בנסתרות לה' אלקינו ⁶⁰³ , אעפ"כ נכון לבי בטוח בה' ⁶⁰⁴ שיתן לי לשון למודים ⁶⁰⁵ להבינם ולהשכילם בהראות להם מוצא כל דבר ומקורו בספרים הקדמונים, כי אותיות מחכימות ⁶⁰⁶ ועין בעין יראו ⁶⁰⁷ שאין כל חדש תחת השמש ⁶⁰⁸ , ואין לנו תורה חדשה ח"ו, רק הכל כאשר לכל ⁶⁰⁹ נמצא כתוב בספר ⁶¹⁰ את אשר כבר עשוהו ⁶¹¹ גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל.

והנה לעת כזאת ⁶¹² , בהקהל את העם ⁶¹³ שרי קודש ושרי אלקים ⁶¹⁴ , יאתה להם ⁶¹⁵ להושיע ידם להם ⁶¹⁶ , ועליהם הדבר מוטל להגביל זמן ומקום מוגבל וממוצע לשניהם, ואנשי שם קריאי מועד ⁶¹⁷ הממוצעים לשנים ינקבו בשמותם לבא ליום מועד למקום ועד, ונוגה כאור ⁶¹⁸ תהי' צדקנו ומשפטנו כצהרים ⁶¹⁹ , והיתה מנוחת שלום והשקט ⁶²⁰ , ולא יהי' שום פירוד בין הדבקים בה' אלקים ⁶²¹ .

ועתה אתם ברוכי ה' ⁶²² , עד אשר יקום לאור משפטנו, עד כה ⁶²³ וכה ⁶²⁴ ביני לביני, יצא דבר מלכות מלפניהם ⁶²⁵ , נכתב ונשלוח לכל האויעזדין ⁶²⁶ לקרב את המרוחקים ⁶²⁷ בהרחקות אשר יצאו מפי חכמים הנ"ל ומהם ראו וכן עשו המוני עם להרע אותנו, ונתנו אותנו כבני בליעל וכאפיקורסים גמורים שכל הקודם להרגו זכה ⁶²⁸ ומזכה את הרבים וזכות הרבים תלוי' בו ⁶²⁹ , ואלמלא מוראה ⁶³⁰ של מלכות איש את רעהו חיים בלעו, וצדקה תחשב לו ⁶³¹ . ובהצנע לכת כבר נעשו מעשים אשר לא יעשו ⁶³² , והותרה הרצועה לירד לחייהם ולקפח פרנסתם במה דאפשר. ונודע מה שאמרו רז"ל ⁶³³ שכל הגוזל פרוטה מישראל כאלו נוטל נשמתו הימנו ונפשו ונפשות ביתו, מלבד הלבנת פנים ושפיכות דמים אשר נשפך כמים ⁶³⁴ , כי נשאנו חרפה בגוים ⁶³⁵ ובושת פנים כסתנו ⁶³⁶ בקרב אחינו בני ישראל.

ארץ ארץ אל תכסי דמינו ⁶³⁷ ואל יהיה מקום לזעקתנו, עד ישקיף ה' וירא ⁶³⁸ מן השמים ⁶³⁹ , ויתן אותנו לרחמים ⁶⁴⁰ לפני אחינו הרחמנים בני רחמנים לעורר רחמים המרובים עלינו ועל עוללינו וטפנו להחיותנו כיום הזה ⁶⁴¹ וליתן לנו שם ושארית על פני האדמה ⁶⁴² , ויתן בלבם לשמוע אל הרנה זו תפלה ⁶⁴³ ובקשה השטוחה ופרושה לפני הדרת קדשם, שלא ישליכו דברי אחרי גוום ⁶⁴⁴ , כי אם יכנסו דברי באזניהם ויפקחו עיניהם להשקיף עלינו בהשקפה לטובה ⁶⁴⁵ ועין חמלה וחנינה, כי אחינו בשרנו הם ⁶⁴⁶ .

ומי שהשלום שלו ⁶⁴⁷ ישים בלבם שלום ואהבה אחוה ורעות, ויהי' לבם ישר עם לבבנו כאשר לבבנו עם לבבם באמת ובתמים ⁶⁴⁸ . ויסכר פי דוברי שקר ⁶⁴⁹ ונרגן המפריד ⁶⁵⁰ בינינו, ח"ו לא תהא כזאת בישראל ⁶⁵¹ ולא נהייתה ⁶⁵² מעולם. כי אף אם יש איזה יחיד או יחידים אשר הוציאו מפיהם דבר והטיחו דברים שלא כהוגן, ה' יודע ועד ⁶⁵³ כי בלא דעת ידברו ⁶⁵⁴ , כמש"ה איוב לא בדעת ידבר ⁶⁵⁵ וכשארז"ל אין אדם נתפס על צערו ⁶⁵⁶ .

ואם לדבר הזה יסלח ה' ⁶⁵⁷ , אתם גם אתם ⁶⁵⁸ הדבקים בו ובמדותיו באמת ובתמים ⁶⁵⁹ יאתה לכם ⁶⁶⁰ הסליחה לדבר הזה וכיוצא בו, ואל תשאו עלינו חטאת ⁶⁶¹ . כי אם כה תעשו ⁶⁶² כמצווה עלינו גם ה' יתן הטוב ⁶⁶³ ויכפר בעדנו, ויתן אותנו לרחמים לפני כל שובינו ⁶⁶⁴ , כמו שאמרו רז"ל ⁶⁶⁵ שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וימהר ויחיש לגאלנו שנית בקרוב.

כנפשם ונפש או"נ מלב ונפש

שניאור זלמן במוה"ר ברוך יצ " ו ⁶⁶⁶

הערות

361. נדפסה באגרת השלום (פטרבורג תרמ"ג) ע 19. בית רבי כג, א. הרב מלאדי ע' 223. אגרות בעה"ת סי' נז. ס' התולדות אדה"ז ע' קפב. "חסידים ומתנגדים" ע' 161. יגדיל תורה (נ. י.) שנה ב סי' קלט. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת י. ומועתקת בכמה כת"י (55 קלח, ב. 189 קכט, ב. 433 תע, א. 577 עט, ב. 582 א, ב. 595 קפג, א. 603 צו, ב. 2480 פז, א. 2487. ובכת"י ירושלים 1055 קפג, א. כת"י ירושלים 1056. כת"י ירושלים 3496). הוגהה כאן ע"פ כת"י 189 קכט, ב (שנראה מוסמך ומתוקן יותר). ונרשם עליה שם: "שייך להרבני מו"ה שניאור זלמן פסח במו"ה ירמי' אהרן זלה"ה ליפשיץ [מפאלצק], להעתיק לכת"ר בעז"ה יום א' פ' ואתחנן הר"ת" [תר"ה]. חלק ההלכה נדפס גם בשו"ת רבינו (מהדורה החדשה) סי' נח. בשנים מהם (189. 582), בכותרת: "אגרת מאדמו"ר מ' שניאור זלמן מלאזני' להצלעניש [ועד הקהל] דק' מאהליב בנידון ההתנגדות מח"י [משמונה עשר] ירא' [יראים] וז"ל". כלומר, שזהו מענה על ההזמנה שקיבל רבינו משמונה עשר יראים, מהמתנגדים, לעמוד לדין לפני העדה. דבר זה מפורש יותר בכותרת שבאגרת השלום הנ"ל: "מכתב ששלח ... למאהליב בליטא [להבדילו ממאהליב פודולסק] שנתקבצו שם ח"י רבנים וחפצו לנדותו, עבור נוסח האר"י ז"ל אשר תקן ... ועבור למוד הקבלה". באשר לתאריך, הנה באגרת השלום שם נרשם התאריך "שנת תקמ"ד לפ"ק". בבית-רבי קובע התאריך לאחר פטירת הגר"א (תקנ"ח). בהרב מלאדי קובע שהתאריך הוא תקנ"ז. ובחסידים ומתנגדים מחליט שהתאריך הנכון הוא בשנת תקמ"ז. וקביעה זו יש לה סמוכין בשני כת"י (55 הנ"ל, ובמפתח – כת"י 1064) שמפורש בהם התאריך: "אגרת לקהל גוברסקי תקמ"ם זיי"ן" [ומ"ש באגרת השלום "תקמ"ד", נתחלף להמעתיק אות "ז" ב"ד" – הדומות זל"ז]. גם להעיר, שבשנת תקנ"ז כבר הועתקה ה"גוברסקי צילענש" ממאהליב לוויטעפסק (ראה אהל רח"ל ח"א ע' 171. וש"נ). ולפ"ז צ"ל, שמ"ש בכמה מקומות הנ"ל, בחתימת רבינו "במוהר"ב ז"ל" – הוא שינוי המעתיק [לאחר שנפטר אביו של רבינו בשנת תקנ"ב]. ומצאתי סמך לזה במס. 189 הנ"ל, שנכתב בו גם "יצ"ו" [בין השיטים] וגם "זללה"ה" (ראה מבוא סוף פרק ב). שורות הראשונות שבראש האגרת מסתיימות בתיבת "ישראל", והאחרונות בתיבת "שלום" "עולם".
362. תהלת ה ' י בו שרו : ע"פ ישעי' ס, ו.
363. במקהלות ברכו ה' : ע"פ תהלים סח, כז.
364. ברכו ה' עמו גבורי ישראל: ע"פ ד"ה ב לא, ח.
365. האלופים : נ"א: האלפים.
366. לצבוא צבא: ע"פ במדבר ד, כג.
367. צבאות ישראל: ע"פ מ"א ב, ה.
368. קדמו שרים : ע"פ תהלים סח, כו.
369. צדקת פרזונם בישראל : ע"פ שופטים ה, יא.
370. צדקת ה ' . . עם ישראל : ע"פ ברכה לג, כא.
371. כל קבוצי קהלות : ע"פ פיוט כל שנאני שחק (ר"ה).
372. לשם ה ' אלקי ישראל : ע"פ דה"ב ו, ז.
373. בי מותבא רבא : נ"א: במקום הועד.
374. בעלי אסופות: ע"פ קהלת יב, יא.
375. חוק ומשפט בישראל: ע"פ עזרא ז, י.
376. המתקדשים והמטהרים : ע"פ ישעיה סו, יז.
377. שלחן הטהור אשר גו ': ע"פ אמור כד, ו. יחזקאל מא, כב.
378. אלקי ישראל : נ"א: אלקים.
379. בראשיהם : נ"א: בראש.
380. הם העומדים על הפקודים : ע"פ נשא ז, ב.
381. ישראל : נ"א ישרון. ונ"א ליתא.
382. בתם לבבם ובתבונות כפם: ע"פ תהלים עח, עב.
383. לחזק כל בדק: ע"פ מ"ב יב, יג.
384. הרוזנים : נ"א: רוזני.
385. קהל גובערסקי דק " ק מאהליב : = ועד הקהל דפלך מאהליב שברוסיא הלבנה. ובנ"א ליתא תיבה "גובערסקי".
386. י תברכו . . ורחמים : נ"א: יתברכו בברכה רחמים וחיים.
387. ייטיב ה ' להם : ע"פ שופטים יז, יג.
388. ויעשה להם בתים : ע"פ שמות א, כא.
389. בתים מלאים כל טוב: ע"פ ואתחנן ו, יא.
390. ויקרא להם ה' שלום: ע"פ שופטים ו, כד.
391. חלד חלקם בחיים : ע"פ תהלים יז, יד.
392. יציגו בשער משפט: ע"פ עמוס ה, טו.
393. אהובי האמת והשלום : ע"פ זכריה ח, יט.
394. ויחונן ה ' שארית יוסף : ע"פ עמוס שם.
395. וערבה לה ' גו ': מלאכי ג, ד.
396. ה ' ע ל יהם יחיו : ע"פ ישעי' לח, טז.
397. חיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.
398. אחד " ש : = אחרי דרישת שלומם.
399. כמשפט לאוהבי שמו: ע"פ תהלים קיט, קלב.
400. עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
401. קושט . . לשלוחים : ע"פ משלי כב, כא.
402. לעמוד לפני העדה: תוכן הענין הוא: הם הודיעו לרבנו, כי ח"י רבנים הכריזו על החסידים שהם מלעיגים על דברי חז"ל, וגזרו על הרחקות, ועתה שולחים אחר רבנו לבוא לעמוד לפניהם לדין. על כך משיב רבנו, כי זה שהם קיבלו עדות על החסידים שהם מלעיגים על דברי חז"ל, שלא בפניהם, ואף גמרו דינם שלא בפניהם, אינו כהלכה, וכי יש לחסידים המון עדים, שדברים שבדו עליהם הם שקר. אלא שאותם רבנים שכבר פסקו והכריזו כן על החסידים פסולים לדון בנידון זה, שהם כבר נוגעים בדבר. ולכן העצה היעוצה היא לעמוד לדין לפני רבנים אחרים, שלפניהם מוכן רבנו להשיב לכל אשר ישאלוהו.
403. לקול הקורא באזני: ע"פ יחזקאל ט, א.
404. ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.
405. לא במרד ובמעל : ע"פ יהושע כב, כב.
406. אויבינו פלילים : ע"פ האזינו לב, לא.
407. נוראות נפלאתי: ע"פ תהלים קלט, ד.
408. מה ראו על ככה : ע"פ אסתר ט, כו.
409. לפסוח על שתי הסעיפים : ע"פ מלכים א יח, כא. היינו מצד אחד לכתוב אגרת השלוחה בהכרזות נגד החסידים, כאילו כבר נגמר דינם, ומצד השני להזמינו לדין תורה בפניהם.
410. סעיפי השיבוני : ע"פ איוב כ, ב.
411. קראו אחרי מלא : ע"פ ירמיה יב, ו.
412. את אשר כבר עשוהו : ע"פ קהלת ב, יב.
413. אף ידי תכון : ע"פ תהלים פט, כב.
414. לענות אמן בעל כרחי: ע"פ שבת קיט, ב. כי אחרי שהם כבר הכריזו על הרחקות מהחסידים, הנה אם יבוא רבינו לדון לפניהם, יהי' זה אישור שהם הם הדיינים הדנים בעניינו, והכרזתם נגד החסידים מאושרת על ידו.
415. לכו ונוכחה גו ': ע"פ ישעיה א, יח. והיינו שאילו היתה מטרת ההזמנה כדי לדון ולברר, אזי היו שולחים את ההזמנה בטרם יצא הקצף כתוב וחתום בהכרזות נגד החסידים.
416. יצא הקצף: ע"פ קרח יז, יא.
417. ונשלוח ספרים וגו ': ע"פ אסתר ג, יג.
418. אויעזדין : = המחוזות.
419. ולצעוק על העבר: אחרי שכבר פרסמו אזהרות נוראות נגד החסידים, מה טעם לבוא לפניהם לצעוק על העבר.
420. וגם אמנה: ע"פ וירא כ, יב.
421. להשיב להם מפני הכבוד: ע"פ ברכות יג, א.
422. תשובה נוצחת: ע"פ סנהדרין קכ, א. קח, ב.
423. אמנם אחר שבא היום: במקום להתעלם מהזמנתם אותו לדין תורה, העדיף רבינו לנצל הזדמנות זאת להבהיר בכתב, שכל החשדות נגד החסידים אין בהם ממש.
424. וזמן קהלה לכל היא: ע"פ מגילה ב, א.
425. ישמעו כל העם בדברי: ע"פ יתרו יט, ט.
426. אין פרץ ואין יוצאת : ע"פ תהלים קמד, יד.
427. והעולה על רוח גו ': ע"פ יחזקאל כ, לב.
428. לא איש דברים אנכי : ע"פ שמות ד, י.
429. לשון מדברת גדולות : ע"פ תהלים יב, ד.
430. נקטה נפשי: ע"פ איוב י, א.
431. נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי : ע"פ אסתר ז, ג.
432. ולא בכסף נגאל : ע"פ ישעי' נב, ג.
433. על כן: נ"א: אשר.
434. אנחנו מפילים תחנונים: ע"פ דניאל ט, יח.
435. לבלתי ידח ממנו נדח : ע"פ שמואל ב, יד, יד.
436. אשר יצאו מפי מקצת חכמי ק " ק שקלאב : ראה "חסידים ומתנגדים" ע' 160. תקנות שקלוב מאותה שנה יא טבת, נעתקו שם ע' 151.
437. כשגגה מלפני השליט: ע"פ קהלת י, ה.
438. עם רב מישראל: ע"פ חקת כא, ו.
439. מגודלים אתנו מנעורינו: ע"פ תהלים קמד, יב.
440. מאמינים בני מאמינים : שבת צז, א.
441. תורה אחת ומשפט אחד : ע"פ שלח טו, טז.
442. ערבים עלינו דברי סופרים כו ': ע"פ ע"ז לה, א.
443. ביתר שאת וביתר עז: ע"פ ויחי מט, ג.
444. ויראים את ה' מרבים: ע"פ נחמי' ז, ב.
445. מרבים וכן שלמים: ע"פ נחום א, יב.
446. ובר מן דין: ע"פ ברכות לח, ב.
447. נודע בשערים: ע"פ משלי לא, כג.
448. שערי ציון המצוינים בהלכה: תהלים פז, ב. ברכות ח, א.
449. שבדיני נפשות . . אומדנא: משנה סנהדרין לז, א (כיצד מאיימין כו' שמא תאמרו מאומד), ובגמרא שם ע"ב (בדיני נפשות כו' בדיני ממונות).
450. בעדי ראי' וחזקה: קידושין פ, א (סוקלין ושורפין על החזקות).
451. התורה חסה . . ישראל: ר"ה כז, א.
452. יבא . . שלא בפניו: ב"ק קיב, ב (וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כו' אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו).
453. דף מ"ה: ע"א (ור' יעקב סבר גומרין דינו של שור שלא בפניו כו', בשלמא בעלים בני טענה נינהו אלא שור בר טענתא הוא).
454. להחיות עם רב: ע"פ ויחי נ, כ.
455. וטרפו נפשם: ע"פ איוב יח, ד.
456. לבלתי שמוע: ע"פ ירמי' יט, טו.
457. בתר דעבדין מתמלכין: ע"פ ב"ב ד, א.
458. כבר עשוהו: ע"פ קהלת ב, יב. שבתחלה פסקו הרחקות על החסידים ע"פ עדות שלא בפניהם, ועתה קוראים את רבנו לדין.
459. וסמכו זקני העדה: ע"פ ויקרא ד, טו.
460. לכל מסורה: ע"פ ביצה ה, ב.
461. שלא ברצון חכמים: ע"פ שבת נד, ב.
462. דמסרכי . . מילתא: ע"פ פסחים נא, רע"א (דמסרכי מילתא), ורש"י שם (של קולא ומזלזלין יותר).
463. ומדמו מילתא למילתא: ע"פ יבמות קט, ב (בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל).
464. כשאי אפשר בענין אחר: ראה ב"ק קיב, ס (כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא). טוש"ע סי' כח סט"ז (כנ"ל). פסקי מהרא"י סי' קעו (אלמא מקילינן בדבר היכא דאיכא צד וטעם, ובנ"ד נמי כיון דידעינן שיתעכב קבלת העדות ע"י כחות ואלמות אם יודע לו, מקבלין שלא בפניו). רמ"א שם סט"ו (ולכן אם הבעל דין הוא אלם והעדים יראים להגיד לפניו מקבלין העדות שלא בפניו ודנין על פיו).
465. משום נעילת דלת: שו"ת הרמ"א סי' יב (מיהו בממון היכא דלא אפשר כו' ומטעם שאמרו לענין דרישה וחקירה כו' כדי שלא תנעול דלת בפני לוין, ומהאי טעמא נמי אמרינן דדיני ממונות כשר שלא בפניו בדלא אפשר). שו"ת מהרש"ל סי' לג (אינו אלא בממון ומטעם הפקר ב"ד הפקר כדי שלא תנעול דלת בפני לוין).
466. והפקר ב"ד הפקר: פסקי מהרא"י שם סי' קעו (יש כח ביד חכמים מכח הפקר ב"ד הפקר לקנוס את האלם להזקיקו ראיה או לקבל עדות שלא בפניו לגבי ממון).
467. בקטטות . . פשר של דבר בלבד: שלטי הגבורים ב"ק לרי"ף (לט, א), ולמרדכי סי' קמז ס"ק ב (תקנת הגאונים כשמקבלין עדות מן הקטטות, שאין לעדים להעיד בפני הבעלי דינים, כדי שלא יעשו זה עם זה קטטות כשישמעו עדותן). רמ"א סי' כח סט"ו (ולי נראה דדוקא כשאין הבית דין רוצים לדון אחד מהם ע"פ הדין ולענוש, רק להשקיט הקטט ולהורות כפי צורך המריבה, אבל כשרוצים לענוש ולדון אחד מהם אין לקבל העדות אלא בפניו).
468. רש"ל בתשובה סי' י"א: "איירי בדין שבא לישב ולדין דברי ריבות וקטטות בין איש לחבירו או בין משפחה למשפחה בענין ריב שאין בו דררא דממונא".
469. ול"ג: "כי טעם זה שכתב מפני הקטט כו', אינו מספר כלל אלא להדיין שרוצה לישב ולדון דברי ריבות וקטטות בין איש לחבירו או בין משפחה למשפחה שאין בהן דררא דממונא".
470. רמ"א בתשובה סימן י"ב: "אבל לאפקועי אשה מבעלה בעדות שלא בפניו פשיטא דלא מהני כלל כו' דינו כדיני נפשות, ושם פשיטא דלא מהני עדות שלא בפניו כו' מאחר שדמי לדיני נפשות לענין דרישה וחקירה ה"ה לענין שלא בפניו דלא מהני לכו"ע". וכ"ה בשו"ת מהרש"ל סי' לג (בנדון לאסור אשה על בעלה ולפוסלה דדמי לדיני נפשות).
471. הב"ש באבן העזר סי' י"א: ס"ק טז (וכן פסק בתשובות רש"ל סי' יא, וכתב אפילו מאן דס"ל שם בדיני ממונות אם נתקבל הוי עדות מ"מ כאן לא מהני).
472. הב"י בחו"מ סי' שפ"ח: עא, ב ד"ה וז"ל הרשב"א בכתב אחד ששלח לחכמי צרפת (שלפעמים אנו מקבלים עדים שלא בפני בעל דין שהרי אמרו היה הוא חולה כו' ואם נפשך לומר שלא אמרו כן אלא בדיני ממונות אבל בדיני נפשות אין מקבלין אלא בפניו כו', לא איכפת לן).
473. כדאיתא להדיא: שם (דהתם מחמת גמר דין קאמר, גמר דין שלא בפניו לא איפשר, משום דדלמא אי הוה הכא הוה טעין כו', אבל בקבלת עדות לא איכפת לן כל שיש צורך בכך).
474. דמים תרתי משמע: ע"פ מגילה יד, ב.
475. נשפך דמינו כמים: ע"פ תהלים עט, ג. פסחים טז, א.
476. סהדי . . לשיקרא: ע"פ קידושין סה, ב. וכאן הכוונה שעדים אלו שהעידו נגד החסידים, לא באו להעיד אלא לשקר.
477. מי . . כאלה: ע"פ ישעי' סו, ח.
478. שאל . . לך: ע"פ האזינו לב, ז.
479. תמנו חפש מחופש: ע"פ תהלים סד, ז.
480. ולא מצינו . . ומפורסם: טור סי' שפח (מוחזק שהוא מלשין ומסור ושגיזם במלשינות פעמים רבות כו' אין צריך לקבל העדות בפניו) ושו"ע שם סי"ד (מוסר מקבלים עדות שלא בפניו).
481. הרא"ש: כלל יז סי' א (ואין צריך לקבל עדות בפניו כו' ואילו היה צריך לקבל העדות בפניו ולדרוש ולחקור בדינו לעולם לא יעשה ממנו דין כי ינצל ע"י גוים, כי אפילו כשאינו בסכנה הוא מוסר יחידים ורבים, כל שכן כשיראה עצמו בסכנת גופו שימסור ויגלה סתרי הרבים ויסכן לכל ישראל).
482. הריב"ש: סי' רלז (מצאתי בתשובה לרב רבינו אשר האשכנזי ז"ל, שבקבלת העדות כנגד המוחזק במסור ומלשין לשקר כדי לדין אותו ע"י עובדי כוכבים אין צריך לקבל העדות בפניו כו', ובנדון זה אין נראה שיהי' בדרך זה, שהרי לא מסר זה פעמים אחרות).
483. בחו"מ סי' ב: ס"א (אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) דנים בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה).
484. כי ברע הוא: ע"פ תשא לב, כב.
485. רבו המתפרצים: ע"פ שמואל א כה, י.
486. וישר חילם וכחם: ע"פ גיטין לו, ב. שמו"ר פ"כ י.
487. חילם . . לאורייתא: ע"פ ב"מ פד, א.
488. לשפוך הזעם: ע"פ יחזקאל כא, לו. כב, לא.
489. לא תהא כזאת בישראל: ע"פ כתובות קג, ב.
490. הקמים עלינו: ע"פ תבוא כח, ז. שלא היה כזאת אפילו אצל הרודפים אותנו, ומכ"ש שלא היה כזאת אצל עדת החסידים.
491. נראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
492. הס מלהזכיר: ע"פ עמוס ו, י.
493. נתפסים בעון הדור: ע"פ שבת לג, ב.
494. גביית עדות . . עדי שקר שהעידו עלינו: גביית עדויות שקר אלו התקיימו כבר בשנים תקל"ב ותקל"ד (נעתקו ב"חסידים ומתנגדים" ח"א ע' 75-83).
495. למאות ולאלפים מהמוני עם: כמובא בכ"מ, שרוב היהודים אז לא היו לא חסידים ולא מתנגדים, רק קבוצות מאורגנות בכמה עיירות רדפו את החסידים.
496. מנעורינו ועד היום הזה: ע"פ ירמי' ג, כה.
497. שעיניהם ראו ולא זר: ע"פ איוב יט, כז.
498. נקיים אנחנו: ע"פ יהושע ב, יז.
499. ויתנו אותנו: ע"פ מקץ מב, ל.
500. לא מיני' ולא מקצתי': ע"פ סוטה ה, א.
501. שמץ מנהו: ע"פ איוב ד, יב.
502. עיניהם לנוכח יביטו: ע"פ משלי ד, כה.
503. מנעורינו ועד עתה: ע"פ ויגש מו, לד.
504. ביתר שאת וביתר עז: ע"פ ויחי מט, ג.
505. משלומי אמוני ישראל: ע"פ שמואל ב כ, יט.
506. לא מראש בסתר דברנו: ע"פ ישעי' מח, טז.
507. במחשך מעשינו: ע"י ישעי' כט, טו.
508. והמה ראו כן תמהו: ע"פ תהלים מח, ו.
509. מה הגיע אליהם: ע"פ אסתר ט, כו.
510. יתהפך כחומר חותם: ע"פ איוב לח, יד.
511. חותם תעודה: ע"פ ישעי' ח, טז.
512. ולא תוכל הארץ להכיל: ע"פ עמוס ז, י.
513. זו תורה וזו שכרה : ברכות סא, ב.
514. כך דרכה של תורה: ע"פ אבות פ"ו מ"ד.
515. בה מלכים ימלוכו : ע"פ משלי ח, טו.
516. ומקשיבים על דבר שקר: ע"פ משלי כט, יב.
517. גלוי לכל העם: ע"פ אסתר ג, יד.
518. דוברים עלינו סרה: גם אלו הדוברים דברי סרה על החסידים, אין עדותם ממה שראו, כי אם ממה שנאמר להם על ידי זקני העדה, והם הזקנים נתלים בדברי הגר"א עלינו.
519. קנאת איש מרעהו: ע"פ קהלת ד, ד.
520. ולא מדעת ידברו: ע"פ איוב לד, לה.
521. שנתלים ב אילן גדול : ע"פ פסחים קיב, א. והכוונה להגר"א מווילנא. וראה גם לקמן אגרות נב. נד (בסופה). סב.
522. ולגרמי' הוא דעבד: ע"פ ברכות מח, א.
523. אין היחיד מכריע את הרבים: ע"פ פסחים עט, סע"ב. וראה גם לקמן אגרת פט.
524. הרבים אשר אתנו : נ"א: חבירי תלמידי הרב הקדוש המ"מ מוהר"ר דובער נ"ע ממעזריטש.
525. ומי לנו גדול: ע"פ סוטה ט, ב.
526. נמנו ורבו עליו : ב"מ נט, ב.
527. בשאר מדינות המלך : ע"פ אסתר ט, יב.
528. לכתוב עלינו מרורות: ע"פ איוב יג, כו.
529. הרבים אשר אתנו: ע"פ מלכים ב ו, טז.
530. מנעורינו ועד היום: ע"פ ויגש מו, לד.
531. לא זזה ידינו מתוך ידם: ע"פ כתובות כז, ב.
532. בלא ראות: ע"פ מסעי לה, כג.
533. בחזקת כשרות מאומדן דעתם . . כמותם: שאף אם נאמר, שגם אלו המוכנים להעיד על הנהגתם הטובה של החסידים, אינם מעידים בתורת עדות, אלא בחזקת כשרות ואומדנא, כמו העדים הפוסלים את עדת החסידים, שהוא רק מאומדנא.
534. בספ"ח דיומא: פג, א (ואע"ג דאמר רב ספרא תרי כמאה ומאה כתרי, הני מילי לענין עדות אבל לענין אומדנא בתר דעות אזלינן). בכת"י 189 שם – הגהה עה"ג: עי' שו"ע שלו סי' תרי"ח ס"ה, ויומא פ"ג ע"א. ונ' דר"ל אף אי לא חשיב נידון זה כד"נ (וכ"ש לפמ"ש לעיל שהיא ד"נ ממש, כ"ש הוא נדון זה, שאפי' מיעוטא אומדנא ש"ד, כ"ש רובא וראי' חושית, וק"ל).
535. שהרבים אשר אתנו: ע"פ מלכים ב ו, טז.
536. שלומי אמוני ישראל: ע"פ שמואל ב כ, יט.
537. גוזרי גזירות: ע"פ כתובות קה, א.
538. רחמנו ליצלן מהאי דעתא: ע"פ שבת פד, ב.
539. להגיד לאדם ישרו : איוב לג, כג.
540. לא איברו סהדי כו ': קידושין סה, ב.
541. יוספים אנחנו להפליא: ע"פ ואתחנן ה, כב.
542. הגיע אליהם: ע"פ אסתר ט, כו.
543. לא טובה השמועה: ע"פ ש"א ב, כד.
544. ותקח אזנם שמץ מנהו: ע"פ איוב ד, יב.
545. יתנו עדיהן ויצדיקו: ע"פ ישעי' מג, ט.
546. ויגידו עלינו רעים: ע"פ איוב לו, לג.
547. במאזני צדק: ע"פ קדושים יט, לו.
548. כף זכות נגד כף חובה: ע"פ קידושין מ, ב.
549. פתחו בחובה: דלא כאמור בסנהדרין מ, א "פותחין בזכות".
550. חדא ועוד קאמינא: ע"פ ברכות יד, ב ובכ"מ.
551. עבר עליהם רוח קנאה: ע"פ נשא ה, יד.
552. ולגדור פרצות בישראל: ע"פ ברכות מו, ב.
553. משער לשער במחנה: ע"פ תשא לב, כז.
554. היש משכיל דורש אלקים: ע"פ תהלים יד, ב.
555. ויצא כאור צדקנו: ע"פ תהלים לז, ו.
556. עין בעין יראו: ע"פ ישעי' נב, ח.
557. וכנים אנחנו: ע"פ מקץ מב, יא.
558. לשבת בבתיהם ספונים: ע"פ חגי א, ד.
559. כמתלהלה יורה : ע"פ משלי כו, יח.
560. חץ שחוט לשונם : ע"פ ירמיה ט, ז.
561. לשונם תהלך בארץ : ע"פ תהלים עג, ט.
562. בארץ ומלואה: ע"פ תהלים כד, א.
563. ומלואה דם: ע"פ ישעי' לד, ו.
564. דם מפה לפה: ע"פ מ"א כא, טז.
565. איש באחיו ואיש ברעהו: ע"פ ישעי' יט, ב.
566. שלום על ישראל: ע"פ תהלים קכח, ו.
567. שומו שמים על זאת: ע"פ ירמי' ב, יב.
568. עון אשר חטא: ע"פ הושע יב, ט.
569. ואת נפשנו : נ"א: ואנחנו את נפשנו.
570. רשע בעונו ימות . . הצלנו: יחזקאל לג, ח-ט.
571. ומי הוא זה : נ"א: ומי זה הוא.
572. ומי הוא זה . . אשר מלאו : ע"פ אסתר ז, ה.
573. לדון ממי שיצא כו ': ע"פ ברייתא דר' ישמעאל.
574. אין זה כי אם רוע לב: ע"פ נחמי' ב, ב.
575. ולא מחכמה שאלו על זה: ע"פ קהלת ז, י.
576. חדשים . . אבותינו : ע"פ האזינו לב, יז.
577. לי תן יד לפושעי : ע"פ נוסח תפלת נעילה. ור"ל, שע"י שהם לומדים מאיש אחד מאנ"ש על הכלל כולו, הם מביאים לזה שגם אוה"ע ילמדו מהם, וע"י שימצאו הגנבה באיש אחד מישראל יתנו האשמה בכל ישראל.
578. לתת חרב בידם : ע"פ שמות ה, כא.
579. אם שהמצא תמצא גו ': ע"פ משפטים כב. ג.
580. כל חבריו יבושו: ע"פ ישעי' מד, יא.
581. ירא ה ' וישפוט : ע"פ שמות ה, כא.
582. הספרים שנדפסו מחדש : נמשך בזה לתקנות שקלוב מטבת תקמ"ז "נוסף ע"ז בעוה"ר נדפסו מחדש ספרים מרבותיהם" (ראה "חסידים ומתנגדים" שם). ובתקנות מוהילוב הנ"ל "כמו ספר תולדות יעקב יוסף וספר לקוטי אמרים" (והיינו ההוצאה הב' של תולדות יעקב יוסף – קארעץ תקמ"ג, ושל לקוטי אמרים – קארעץ תקמ"ד). הנה על כל קושיותיהם – "תשובתו בצדו" (ראה לקמן אגרות מה. נב).
583. כי איככה : נ"א: ומה גם כי איככה.
584. איככה אוכל וראיתי : ע"פ אסתר ח, ו.
585. כל דבר הקשה: ע"פ יתרו יח, כו.
586. ותשובתו בצדו: ע"פ סוטה כט, ב.
587. העצה היעוצה: ע"פ ישעי' יד, כו.
588. בזאת . . נאות להם: ע"פ וישלח לד, טו.
589. שים כה . . שנינו: ע"פ ויצא לא, לז. שרבנו מוכן לדון בענין הזה, לפני גדולי ישראל הממוצעים לשניהם, שאינם נוגעים בדבר. ראה גם לקמן אגרות נב.
590. בגובערניע: פלך.
591. החורים והסגנים: ע"פ נחמי' ד, ח.
592. יודעי דעת ומביני מדע: ע"פ דניאל א, ד.
593. ואליהם תטוף מלתי: ע"פ איוב כט, יב.
594. להשיב בפניהם אמרים אמת: ע"פ משלי כב, כא.
595. ישאלוני משפטי צדק: ע"פ ישעי' נח, ב.
596. מעשה תלוי בב"ד: ע"פ הוריות ה, א. שאף אם לפעמים נהגו גם הם בהרחקות מהחסידים, הרי תלו מעשיהם בפסק הב"ד, ולא שהם עצמו פסקו כן, ולכן אינם נוגעים בדבר.
597. עקימת שפתם הוה מעשה: ע"פ סנהדרין סה, א.
598. כדאיתא בגמרא: יבמות עז, א.
599. הש"ך בחו"מ סי' יז ס"ק ט: על מ"ש בשו"ע שם ס"ה (אסור לדיין לשמוע דברי בעל דין האחד שלא בפני בעל דין חברו), כתב הש"ך שם: אבל אם שמע מותר, עיין בתשובת ן' לב ס"ג סי' צ"ז, וכ"כ ר"ש מדינא סימן ב'. אכן אם כבר נשאל מדיין וכתב לו פסק ודעתו עליו, אין רשאי לפסוק, דחשיב כנוגע. [כ"כ] שם, וכ"כ ר"ל ן' חביב באגרת הסמיכה אשר לו.
600. בשם הרשד"מ: סי' ב ד"ה ומעתה (אין לו לשמוע דברי האחד שלא בפני חברו כו', נראה דאפילו דשמע לא נפסל לדון כו'. נראה שמי שפסק דין על ענין, אין לו להיות דיין ואפי' בשותפות עם אחר, כי הוא נוגע בדבר, וכן ראיתי למורי כמוהר"ר לוי בן חביב זלה"ה כו' והבא להעמיד ולקיים דברי הוראתו שהורה בשכבר אין שומעין לו, משום דהוי נוגע בדבר).
601. כתוב בספרים: ע"פ מ"א כא, יא.
602. דהנגלות . . בנסתרות : השוה לקמן אגרת נב.
603. בנסתרות לה' אלקינו: ע"פ נצבים כט, כח.
604. נכון לבי בטוח בה': ע"פ תהלים קיב, ז.
605. שיתן לי לשון למודים: ע"פ ישעי' נ, ד.
606. אותיות מחכימות: של"ה קצא, ב.
607. ועין בעין יראו: ע"פ ישעי' נב, ח.
608. שאין כל חדש תחת השמש: ע"פ קהלת א, ט.
609. הכל כאשר לכל: ע"פ קהלת ט, ב.
610. לכל נמצא כתוב בספר: ע"פ דניאל יב, א.
611. את אשר כבר עשוהו: ע"פ קהלת ב, יב.
612. לעת כזאת: ע"פ אסתר ד, יד.
613. בהקהל את העם: ע"פ וילך לא, יב.
614. שרי קודש ושרי אלקים: ע"פ דה"א כד, ה.
615. יאתה להם: ע"פ ירמי' י, ז.
616. להושיע ידם להם: ע"פ ש"א כה, כו. כה, לג.
617. ואנשי שם קריאי מועד: ע"פ קרח טז, ב.
618. ונוגה כאור: ע"פ משלי ד, יח.
619. כאור . . צדקנו ומשפטנו כצהרים: ע"פ תהלים לז, ו.
620. שלום והשקט: ע"פ ישעי' לב, יז.
621. הדבקים בה' אלקים: ע"פ ואתחנן ד, ד.
622. עתה אתם ברוכי ה ': ע"פ בראשית כו, כט.
623. עד כה: ע"פ וירא כב, ה.
624. כה וכה: ע"פ שמות ב, יב.
625. יצא דבר מלכות מלפניהם : ע"פ אסתר א, יט.
626. אויעזדין : = מחוזות.
627. לקרב את המרוחקי ם : ע"פ עדיות ח, ז.
628. וכאפיקורסים גמורים שכל הקודם להרגו זכה: רמב"ם הל' ממרים פ"ג ה"ב. שוע"ר הל' נזקי גו"נ ה"י.
629. וזכות הרבים תלוי' בו: ע"פ אבות פ"ה מי"ח.
630. אלמלא מוראה כו ': אבות פ"ג מ"ב.
631. וצדקה תחשב לו: ע"פ תהלים קו, לא.
632. מעשים אשר לא יעשו: ע"פ וירא כ, ט.
633. כל הגוזל פרוטה כו ': ב"ק קיט, א.
634. דמים אשר נשפך כמים: ע"פ תהלים עט, ג.
635. חרפה בגוים: ע"פ יחזקאל ה, יד.
636. ובושת פנים כסתנו: ע"פ תהלים מד, טז.
637. ארץ ארץ . . לזעקתינו : ע"פ איוב טז, יח.
638. וירא : נ"א: וירא ה'.
639. עד ישקיף . . השמים : ע"פ איכה ג, נ.
640. ויתן אותנו לרחמים: ע"פ תהלים קו, מו.
641. להחיותנו כיום הזה: ע"פ ואתחנן ו, כד.
642. שם ושארית על פני האדמה: ע"פ ש"ב יד, ז.
643. רנה זו תפלה : ברכות לא, א.
644. שלא ישליכו דברי אחרי גוום: ע"פ נחמי' ט, כו.
645. בהשקפה לטובה: ע"פ ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ה.
646. אחינו בשרנו הם : ע"פ וישב לז, כז.
647. ומי שהשלום שלו: ראה שמו"ר נב, ה.
648. באמת ובתמים: שופטים ט, טז.
649. יסכר פי דוברי וגו ': תהלים סג, יב.
650. ונרגן המפריד: ע"פ משלי טז, כח.
651. לא תהא כזאת בישראל: ע"פ כתובות קג, א.
652. ולא נהייתה: ע"פ בא יא, ו.
653. ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.
654. בלא דעת ידברו: ע"פ איוב לד, לה.
655. איוב לא בדעת ידבר : איוב לד, לה.
656. אין אדם נתפס כו ': ב"ב טז, ב.
657. לדבר הזה יסלח ה': ע"פ מ"ב ה, יח.
658. אתם גם אתם : ע"פ קידושין מא, ב.
659. הדבקים בו ובמדותיו באמת ובתמים: נ"א: זרע ברוכי ה' ההולכים בדרכיו.
660. יאתה לכם: ע"פ ירמי' י, ז.
661. ואל תשאו עלינו חטאת: ע"פ בהעלותך יב, יא.
662. כי אם כה תעשו: ע"פ ואתחנן ז, ה.
663. גם ה' יתן הטוב: ע"פ תהלים פה, יג.
664. ויתן אותנו לרחמים לפני כל שובינו: ע"פ תהלים קו, מו.
665. כל המרחם כו ': שבת קנא, ב.
666. יצ " ו : בכמה כת"י נכתב "זלה"ה", ועל פי קביעת תאריך כתיבתה לשנת תקמ"ז, מובן שהנכון הוא ככתוב באחד מכתבי היד: יצ"ו (ראה מבוא סוף פרק ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 123 עמודים.