ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאהוספותיו"ד שבט236

236

בלי יוצא מן הכלל, ואדרבה: "כולנו כאחד¹⁰", ובאופן של "עמדו הכן כולכם¹¹" ולומר לה': "נעשה ונשמע¹²" — את כל המצוות ואת כל התורה כולה, לנצח.

לפיכך, מופנית ההצעה והבקשה הכפולה דלהלן לכל אחד ואחת, יהודים בכל מקום שהם, ובהקדמה:

כל שנה, ומשנה לשנה, ביום הילולא, צריכים להיות, ונהיים, כל עניני בעל ההילולא, לא רק נמשכים, כי אם, ובעיקר, מתחדשים¹³ ביתר שאת וביתר עוז, כפי שצריכים להיות כל עניני הטוב והקדושה, כפי ההוראה "מעלין בקודש¹⁴", ובפרט בענינים כלליים ועיקריים.

ההתחדשות היא גם בענינים שכבר היו מקודם, אלא שלפני כן לא היה הענין דבר עיקרי, או לא באותה הדגשה כפי שהיא מתבטאת באופן המחודש. וממילא מעוררת ההתחדשות, אצל אנשים בכלל, ואצל יהודים בפרט, כוחות רעננים, המתבטאים גם במעשה בפועל, והרי "המעשה הוא העיקר¹⁵". כך נעשים הענינים המחודשים (גם אם אינם חדשים) "כחדשים", ועד לכדי התחדשות¹⁶ העושה אותם "חדשים" ממש¹⁷.

* * *

טבע האדם, כפי שברא אותו הקב"ה, הוא שתופעה יום-יומית, או אפילו תופעה שאינה תכופה אלא שהיא באה יחד עם, או בתוך, ענינים אחרים, ולא כדבר עיקרי — הרי אין היא מעוררת תשומת לב מיוחדת, גם אם הענין כשלעצמו יהיה חשוב ככל שיהיה.

הערות

10. כולנו כאחד: אשר עי"ז נעשה "ברכנו אבינו" — ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פרק לב.
11. עמדו הכן כולכם: לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו בקשר ליום הסתלקות-הילולא של אביו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) — נדפס בקונטרס ל"ו בתחלתו (סה"מ קונטרסים ח"ב שצז, ב). אגרות-קודש שלו ח"ד ע' רעח-ט. וראה לקו"ש ח"ו ע' 4-283.
12. נעשה ונשמע: משפטים כז, ז. וראה שבת פח, א.
13. כל שנה. . הילולא. . מתחדשים: שהרי נוסף לזה שבכל השנה כולה "תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו' בעוה"ב" (ברכות בסופה. וש"נ) — י"ל שביום ההילולא ניתוסף עילוי שבאין ערוך. וכמובן מאמירת קדיש אז: דאיתא בכתבי האריז"ל (שער הכוונות ענין הקדיש. פע"ח שער ו ספ"א בהגה"ה. סידור האריז"ל קודם עלינו. ועוד. הובא בשיורי ברכה (להחיד"א) לשו"ע יו"ד סו"ס שעו) שאמירת הקדיש שייך ג"כ לעליית הנשמה ממדריגה למדריגה בג"ע זה עצמו. ועפ"ז י"ל, אשר בסיום אמירת הקדיש די"א חודש מסתיים סדר עליות זה ומתחיל סדר חדש בעליות הנשמה בג"ע זה גופא, ואמירת קדיש ביום היארצייט בכל שנה — ה"ז מפני עליית הנשמה אז לדרגא נעלית שבאין ערוך. ואכ"מ.
14. מעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג.
15. המעשה הוא העיקר: אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).
16. התחדשות העושה אותם "חדשים" ממש: להעיר מהשינוי דבנין הורדוס בביהמ"ק השני — שמי שלא ראהו לא ראה בנין נאה מימיו (ב"ב ד, א. וראה ג"כ סוכה נא, ב).
17. כחדשים. . חדשים ממש: ראה ספרי ופרש"י עה"פ ואתחנן ו, ו. שו"ע אדה"ז או"ח סס"א ס"ב. פרש"י עה"פ תבוא כו, טז. יתרו יט, א. עקב יא, יג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.