ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת פט

אגרת פט

[אלול תקס"ה]

ראשית ⁴⁹⁴³ הידיעה, מודעת זאת ⁴⁹⁴⁴ מאמר רז"ל ברית כרותה ללשון הרע ⁴⁹⁴⁵ אם אינו מתקבל כולו מתקבל מקצתו, ובמשך שנים רבים אשר שננו כחרב לשונם ⁴⁹⁴⁶ מדי שנה, הני נחותאי ⁴⁹⁴⁷ דנחתי מהתם להכא ומהכא להתם ⁴⁹⁴⁸ , נעשה כעבותות העגלה ⁴⁹⁴⁹ , והסאה נתמלאה ⁴⁹⁵⁰ וגבה טורא ביננא ⁴⁹⁵¹ כו'. ובפרט כי המקום גורם, כאשר שמעתי בשם הרב המנוח מוהרמ"מ ⁴⁹⁵² זלה"ה, שהי' מזהיר מאד שם להזהר משנאת חנם, באמרו שהמקום עלול לכך, כי החורבן הי' בעוונות שנאת חנם ⁴⁹⁵³ ונשאר הרשימו כו'. ותוספת ביאור נתבאר יפה בטוב טעם ודעת בשבת נחמו העבר ⁴⁹⁵⁴ . ואין שנאת חנם אלא על ידי רכילות ולשון הרע, כי אין טבע האדם לשנוא חנם ממש אם לא עשה לו שום רעה לא במעשה ולא בדיבור. והנה מי לנו גדול ⁴⁹⁵⁵ משאול בחיר ה' ⁴⁹⁵⁶ ומשיחו ⁴⁹⁵⁷ , ועל ידי קבלת לשון הרע ⁴⁹⁵⁸ הרג נוב עיר הכהנים מעולל עד יונק ושמונים וחמשה כהנים נושאי אפוד וכהן גדול בראשם ⁴⁹⁵⁹ . ואפילו למאן דאמר לא קבל דוד לשון הרע, משום דדברים נכרים חזא ביה ⁴⁹⁶⁰ , אפילו הכי לא כוון אל האמת, וכן יכול להיות בנידון דידן.

ברם כגון דא צריך למודעי ⁴⁹⁶¹ , וחסדי ה' אזכיר ותהלות ה' ⁴⁹⁶² החפץ למען צדקו יגדיל ⁴⁹⁶³ כו' להוציא כאור צדקנו ⁴⁹⁶⁴ , ולהיות נראה בעליל לארץ ⁴⁹⁶⁵ כי אמת ה' ⁴⁹⁶⁶ אתנו ⁴⁹⁶⁷ . אי לזאת הסב לבו אחורנית ⁴⁹⁶⁸ , כשגגה היוצאת מלפני השליט ⁴⁹⁶⁹ , והשיב אחור ימינו ⁴⁹⁷⁰ , להרים ידו לכתוב מכתבי עמל ⁴⁹⁷¹ ואון, להתעולל ולהתגולל עלינו ⁴⁹⁷² בעלילות שוא הנראה בעליל ⁴⁹⁷³ , לשנות את הידוע ומפורסם לכל, הן במילי דשמיא ⁴⁹⁷⁴ , לעשות פלסתר כל מכתביו לכללות אנ"ש ואלי ביחוד זה כ"ב שנים ⁴⁹⁷⁵ מדי שנה בשנה ⁴⁹⁷⁶ , לחזקני ולאמצני ⁴⁹⁷⁷ פתח פיך ויאירו דבריך ⁴⁹⁷⁸ כו' וכהנה דברים רבים, נכרים דברי אמת ⁴⁹⁷⁹ היוצאים מעומקא דלבא, ולא כדי למלאות רצוני, כמו שכתב במכתבו למחותני הגאון החסיד אב"ד דק"ק בארדיטשוב ⁴⁹⁸⁰ , כי מעולם לא בקשתי ממנו שום הסכמה על מילי דחסידות, להיותם אמרי פה קדוש רבנו הגדול זללה"ה ובנו ⁴⁹⁸¹ נ"ע ממעזריטש. ואדרבה בקשתי ליפטר מהם בשנים קדמוניות וליסע לאה"ק, ועל זה השיבו לי הרבנים במכתבם דשנת תקמ"ו ⁴⁹⁸² . ומי פתי ⁴⁹⁸³ לא יבין את זאת ⁴⁹⁸⁴ , כי אילו היה מבקש, וכדי למלאות רצוני בלבד, הי' לו לכתוב רק לכללות אנ"ש בלבד, ולא אלי ביחוד לחזקני ולאמצני. וכל מכתביו אשר כתב אלי ביחוד יעידון ויגידון כי הם באמת לאמיתו ⁴⁹⁸⁵ מקרב איש ולב עמוק ⁴⁹⁸⁶ , ובפרט במקצתם אשר הועתק מקרוב, וגם מעיד עלי בהם אשר ה' בוחן לבות כו', והרבה נאבדו ממני. והנה איך אפשר להעלות על הדעת שכל מכתביו של כ"ב שנה היו רק לפנים, בשביל חיזוק ישיבת ארה"ק, ולא באמת לאמיתו. ואם כן איפוא נודע כל שכן שיש לומר כי אלו המכתבים דהאידנא הוא רק בשביל חיזוק ישיבת ארה"ק, לעשות כרצון איש ואיש ⁴⁹⁸⁷ דק' ווילנא ⁴⁹⁸⁸ ולעחוויץ ⁴⁹⁸⁹ ומעזיבוז ⁴⁹⁹⁰ , וככה אני חושב.

גם מה שכתב למחותני הגאון הנ"ל, בראותו שלא הועיל מעשה המכתב שלח אלי משולחים לבא עמי לחשבון נכון במילי דשמיא כו', הנה מפורסם לכל כי אדרבה ואדרבה, תיכף שבאו אלינו בחורף תקס"ב דברו רק טוב ונחומים, לנחמני על מכתבו דשנת תקנ"ח ⁴⁹⁹¹ , ויפה עשיתי שדנתי בגניזה. ובקשו ממני לשרפם בפניהם, יען כי אגרות האחרונות מבטלות הראשונות. ועניתי להם הרי שכנגדם אומרים שהם רק לפנים. וזעקו מרה איך אפשר לחשוב כזאת על אדם גדול כמותו ירבו בישראל ⁴⁹⁹² , שבשביל דבר ⁴⁹⁹³ שבממון ⁴⁹⁹⁴ יפקיר אלפים נפשות מישראל ח"ו, אלו לא הי' הדרך ישר בעיניו ח"ו, וגם היא שפלות גדולה לארה"ק להיות יסודה על ענין כזה ח"ו. והתאמצו בכל לב ונפש ⁴⁹⁹⁵ להכניס ולאמת בלבי כדברים האלה ⁴⁹⁹⁶ . וגם קבלו אצלי מכתבים, ובקשו להיות כתוב בהם כדברים האלה דוקא. וגם בסבבם בכמה עיירות במדינתנו השמיעו קול ברמה ⁴⁹⁹⁷ כדברים האלה מעומקא דלבא, כידוע ומפורסם לכל.

וגם בחורף תקס"ג לא עמדו לנגדי רק במילי דארעא קדישא לבטל המשולחים ⁴⁹⁹⁸ דמדינתנו, שיסבבו הם בעצמם לבד במדינתנו, ולא באו בחשבון עמי במילי דשמיא, כי אינם ממארי דחושבנא ואינם בקיאים בחשבונות.

ובאמת הכניסו בלבי דבריהם (בחורף תקס"ב), מלבד שניכרים דברי אמת ⁴⁹⁹⁹ כנ"ל, אף גם זאת איך יעלה על הדעת כל איש ירא ה' לעסוק בגנבת דעת ומרמה גדולה כזו, לכתוב מכתבי שלום חיבה וריעות מדי שנה בשנה ⁵⁰⁰⁰ זה כ"ב שנים, להוציא סך עצום מדי שנה בשנה אלפי אלפים, ובקרבו ישים ארבו ⁵⁰⁰¹ ח"ו. כי אילו היו יודעים רוב אנ"ש כי המה כנגדינו, כאשר נראה ממכתבם דהאידנא, בוודאי לא היו נותנים ביד מלאה ורחבה ⁵⁰⁰² , הן דבר מועט באפשר כנהוג מקדם ⁵⁰⁰³ , ויותר היו נותנים להצדיקים המפורסמים שבחו"ל ⁵⁰⁰⁴ . ונמצא כי לא אותנו הוא מחרף ומגדף במכתבו, כי אם עצמו וכבודו, וחילול השם בעיני ההמון, ה' יכפר.

גם מה שכתב למחותני הנ"ל שכמה יגיעות יגע במכתבים שונים להעמידני על אחת וצדיק באמונתו יחי' ⁵⁰⁰⁵ , מלתא דעבידא לגלוי' הוא על ידי מכתביו מדי שנה בשנה הנמצאים תחת ידי, כי לא כתב אלי מזה רק פעם אחת לבד בשנת תקנ"ח ⁵⁰⁰⁶ , אחר נסיעת מהרא"ק ⁵⁰⁰⁷ לשם והלשין בפניו על כללות אנ"ש. ובשנת תקנ"ט, מחמת צוק העתים ⁵⁰⁰⁸ לא נפניתי להשיב לו תשובה נכונה, עד שנת תק"ס. ולזאת השיב כהוגן בשנת תקס"א ⁵⁰⁰⁹ , וגם בשנת תקס"ב ⁵⁰¹⁰ כתב אלי ⁵⁰¹¹ מכתב טוב מאד. גם בשנת תקס"ג ⁵⁰¹² בא מכתב טוב, רק שכנגדי לא הגיעוהו לידי כנודע.

והנה ביאור הפסוק וצדיק באמונתו יחי' נתבאר יפה בשבת נחמו דהאי שתא ⁵⁰¹³ , ונרמז במקצת בלקוטי אמרים פל"ג. אבל לפי תפיסתו מאמר זה בא חבקוק ⁵⁰¹⁴ כו' כפשוטו, להיות די באמונה הפשוטה כו', כמו שכתב במכתבו דשנת תקנ"ח, אישתמיטתיה מאמר רז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי' ⁵⁰¹⁵ , הרי שאף שמאמין בה' ⁵⁰¹⁶ אעפ"כ אינו מושל ברוחו שלא לגנוב ושלא לרצוח, כנודע מדין הבא במחתרת ⁵⁰¹⁷ שאין לו דמים מפני שבא להרוג את בעל הבית אם ימצאנו כו'. אלא כדי שיהי' יראת ה' צריך להעמיק דעתו ולהתבונן כו', וכמ"ש בלקוטי אמרים ⁵⁰¹⁸ , וכידוע לכל בכל מדינות וואלין ואוקריינא לכל מי שהריח ריח תורה מדרך הבעש"ט זללה"ה ותלמידיו, שהביאור למ"ש בזה"ק דבינה היא אם הבנים ⁵⁰¹⁹ , היינו דהבנים הם יראה ואהבה, ויראה נקראת נוקבא כמ"ש אשה יראת ה' ⁵⁰²⁰ , ואהבה וחסד נק' זכר ⁵⁰²¹ כמ"ש זכר חסדו ⁵⁰²² , והמולדת ⁵⁰²³ אותם היא ההתבוננות בעומק הדעת כו' בגדולת ה' כל חד לפום שיעורא דילי' ⁵⁰²⁴ . וכמו שאי אפשר להוליד בנים בלא אם כך אי אפשר להיות יראה ואהבה בלא התבוננות ⁵⁰²⁵ . ויפה כוון במכתבו דשנת תקס"א לכללות אנ"ש, ובפרט בענין ההתבוננות איך יעלה על הדעת לחלוק על זה ⁵⁰²⁶ כו'.

והנה לפי דבריו במכתבו למחותני הגאון נ"י, ששלחם אלי למצוא חשבון נכון במילי דשמיא, ולהתנהג עמי כפי ראות עיניהם וחשבונם הנכון, ומסר להם דעתו לומר בשמו כאשר יוכשר בעיניהם. לפי זה נמצא כי קלים היו רודפינו ⁵⁰²⁷ , הני נחותאי לפי דעתם הקלה. רק שמסר להם דעתו, מפני שהם מופלגים בתורה ויראה בעיניו, אבל אנחנו מכיריהם ויודעיהם מנעוריהם ועד עתה דלא ידעי בצורתא דשמעתתא בנגלה ולא בנסתר, ודי לקרותם יודעי ספר. ונוראות נפלאתי ⁵⁰²⁸ , מי ראה כזאת ⁵⁰²⁹ , למסור ענין גדול ונורא, לחלוק עם אלפי אלפים מישראל בידי שלוחים, לתת חרב בידם ⁵⁰³⁰ לפי דעתם וחשבונם, אשר ודאי הם אינם כדאי להכריע ולחלק, בהיות ודאי באלפי ישראל נמצאים רבים וכן שלמים ⁵⁰³¹ אשר קטנם עבה ממתנם ⁵⁰³² . ואפילו הוא בכבודו ובעצמו אין היחיד מכריע את הרבים ⁵⁰³³ , ובפרט שהוא נוגע בדבר, ואחרי מעשה אין שומעין לו ⁵⁰³⁴ , כמו שכתב מחותני הגאון ⁵⁰³⁵ נ"י. אלו הי' כאן הי' לו לשקול את עצמו בשקל הקודש ⁵⁰³⁶ אם להני[א] לב אלפי ישראל לבלבלם מעבודתם ח"ו, ולומר קבלו דעתי ⁵⁰³⁷ .

ובפרט שאינו נאמן לחזור בו ממכתבו דשנת תקס"א, ובאמתלא שנתן לדבריו במכתב הכללי, כדתנן במשנה וגמרא פ"ב דכתובות ⁵⁰³⁸ , שאינם נאמנים לומר אנוסים היינו מחמת ממון, משום דאדם קרוב אצל עצמו ⁵⁰³⁹ ואין אדם משים את עצמו רשע ⁵⁰⁴⁰ אפילו להציל ממונו שמוחזק בו, וכל שכן להוציאו ⁵⁰⁴¹ . וכי משום חבת הארץ הותרה הרצועה ⁵⁰⁴² ח"ו, כדכתיב המערת פריצים היה הבית הזה ⁵⁰⁴³ כו'.

ומ"ש במכתבו שהי' מתירא ממלשינות אלעזר ⁵⁰⁴⁴ , הנה גם אחר שחזר מ' אלעזר למדינתנו כתב ביד שלוחו מאיר מביחעוו, אל יזכירנו ראשונות ⁵⁰⁴⁵ ומה שעבר עבר כו', אהבה עזה מוסיף והולך כו', אתה ה' ידעת שבתי וקומי בנתה ⁵⁰⁴⁶ לרעי ⁵⁰⁴⁷ כו'. גם להבנים שי' כתב ⁵⁰⁴⁸ על ידו מכתב חבה ורעות. וגם שלוחו הנ"ל לא הזכיר אז בבואו מעניני הדרושים, ואדרבה שמעו כמה דרושים והוטבו בעיניהם, והשמיעו קול בכל העיירות שנסעו, בשקלאב ובעיירות השדה, כהאי גוונא. מכלל שלא נשתלחו לזה כלל ועיקר, רק להוציא מלבי לבד, ולהכניס בלבי שאגרות האחרונות מבטלות הראשונות והם עיקר.

וגם באגרת תקס"ב, אחרי נסיעת מאיר מאה"ק, שלח אלי מכתב חבה וריעות כשנים קדמוניות ביתר שאת ויתר עז ⁵⁰⁴⁹ ע"י חיים משרת ⁵⁰⁵⁰ . וקרוב הדבר כי מחמת שנגע בו יד ה' ⁵⁰⁵¹ כנודע שכח מה שעשו ידיו שנת תקס"ב, כי אלו הי' זוכר לא הי' נותן אמתלאות אלו שנראה לעין שהם שוא.

והנני יוסיף להפליא איך יכול החי להכחיש ⁵⁰⁵² את הידוע, אשר נסעתי עמו יחד לק"ק ראוונע ⁵⁰⁵³ לרבינו הגדול נ"ע בקיץ תקל"ב, והי' מתירא מפני רבנו נ"ע ליסע לתוך העיר ממש, ועמד לו בקצה העיר, ואותי בקש להתראות עם הרב המנוח מוהרמ"מ ⁵⁰⁵⁴ זצל"ה, אשר הי' שם מכבר בק"ק הנ"ל ⁵⁰⁵⁵ , לבקש מלפניו שימליץ טוב עבורו לפני רבנו הק' נ"ע ליתן לו רשות לבוא אליו. ותיכף הלך הרב המנוח הנ"ל לרבנו הגדול נ"ע ופעל אצלו, והלכתי תיכף לקצה העיר ⁵⁰⁵⁶ לקרוא לו, והלכתי עמו ביחד לחדר רבנו נ"ע, ועיני ראו ואזני שמעו אשר דבר אתו קשות על רוע הנהגתו לאנ"ש במדינת רוסיא (כי הרב המנוח הנ"ל הי' איתן מושבו ⁵⁰⁵⁷ אז בק"ק מינסק ⁵⁰⁵⁸ ) אשר כל היום היתה שיחתם ⁵⁰⁵⁹ בהוללות וליצנות ⁵⁰⁶⁰ , וגם להתלוצץ מכל הלומדים ⁵⁰⁶¹ ולבזותם בכל מיני בזיונות בפריקת עול וקלות גדולה. וגם להתהפך תמיד בראש למטה ורגל למעלה (שקורין קולייען זיך) בשווקים וברחובות, ונתחלל שם שמים בעיני ערלים, וגם בשאר מיני שחוק והיתול ברחובות קאליסק ⁵⁰⁶² . ובחורף תקל"ב הנ"ל, אחר הויכוח שהי' בשקלאב ⁵⁰⁶³ , לא מצא מענה על זה ועל כיוצא בזה. וכתבו והודיעו חכמי ק"ק שקלאב להודיע להגאון ⁵⁰⁶⁴ המנוח דווילנא, עד שהכניסו בלבו לדון דין מורידין ⁵⁰⁶⁵ ח"ו כדין אפיקורס ⁵⁰⁶⁶ מבזה תלמידי חכמים, ועל ההיפוך ברגלים למעלה אמר שהוא מן פעור כו'. וכתבו כן מווילנא לבראד והדפיסו שם מזה קונטרס זמיר עריצים ⁵⁰⁶⁷ בקיץ הנ"ל. והיתה מזה צרה גדולה לכל הצדיקים דוואלין, ולא יכלו לישב בבתיהם, ונאספו ⁵⁰⁶⁸ כולם לק"ק ראוונא בעת ההיא לרבנו הגדול נ"ע לטכס עצה. ולזאת היתה יראתו לנסוע תוך העיר, שלא יצא הקצף עליו ח"ו מרבנו הגדול נ"ע. וגם המגיד ז"ל מזלאטשוב הי' שם בעת ההיא, אך הרב המנוח הנ"ל המליץ טוב עבורו גם אצל הרב המגיד נ"ע, כידוע לו הכל ומילתא דעבידא לגלויי ⁵⁰⁶⁹ כנ"ל. והנה מודעת זאת ⁵⁰⁷⁰ , כי כל צוק העתים ⁵⁰⁷¹ שעברו עלינו בשנת תקנ"ט ותקס"א מווילנא, הי' על פי היתר בית דין, שסמכו ראשם ורובם על חתימת יד הגאון המנוח דווילנא דשנת תקל"ב, כמפורסם שם.

ואיך נשכח כל זה מהרב דטבריא, ואיך הסיר מסוה הבושה מעל פניו, ורם לבבו ⁵⁰⁷² לכתוב עלי למחותני נ"י, שאני אינני הולך בדרך רבותינו הקדושים, והוא הלך בדרכיהם בהיותו במדינתנו, כשהי' הרב המנוח ⁵⁰⁷³ ז"ל בק"ק מינסק (וכשחזר ממינסק וקבע דירתו בק' האראדאק היטב חרה לו על הרב ועל הנהגותיו, כנודע למקצת אנ"ש הישנים המקורבים אלי). ואיך יוכל להכחיש המפורסמות, ולשום חושך לאור ואור לחושך ⁵⁰⁷⁴ . אין זאת כי אם ה' היסב ⁵⁰⁷⁵ לבו אחורנית ⁵⁰⁷⁶ כמריבי כהן ⁵⁰⁷⁷ , ובא לכלל כעס וטעות ⁵⁰⁷⁸ במפורסמות, למען דעת כי אמת ה' אתנו ⁵⁰⁷⁹ כנ"ל.

והן במילי דארעא ⁵⁰⁸⁰ קדישא, הזאת הדרך דרך איש ירא ה' להרחיב פה ולשון ⁵⁰⁸¹ מדברת גדולות ⁵⁰⁸² על פי השמועה לבד, כמו שכתב במכתבו ⁵⁰⁸³ , שמוע שמעתי כו'. ושמע רק חצי דבר כו'. והנה הגם שעל פי הכתובים ומארז"ל פ"ב דשבת ⁵⁰⁸⁴ לא הי' מהראוי לענות לו כלום, אך להיות נקי מה' ומישראל ⁵⁰⁸⁵ , ועת לעשות לה' הפרו תורתך ⁵⁰⁸⁶ , ההכרח הוא לענותו בדרך ארוכה וקצרה ⁵⁰⁸⁷ .

הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים, ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו וכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהביהם האמיתיים, שאינם מכונים בשם חב"ד. ואמרתי להם, האיך יספיקו לסבב בזמן קצר בכל המדינות שמסבבים המשולחים. והשיבו לי כי די להם בשליחות של מהרי"ס ⁵⁰⁸⁸ , שהוא ערך שליש מכל המשולחים, יען היותם מתי מעט, כי רובם הלכו לעולמם ⁵⁰⁸⁹ ולא נצרך להם יותר מערך זה, ואמרו לי בפירוש שעושים כן מדעת הרב שלהם, שצוה להם כן שלא לקבל מאנשים המכונים הנ"ל, שהם נותנים רק על פי מכתביי ⁵⁰⁹⁰ , ולא מחמת אהבתם האמיתית, וקושטא קאי ⁵⁰⁹¹ כו'.

ולא אביתי שמוע ⁵⁰⁹² אליהם, כדי שלא להרבות מחלוקת בישראל ⁵⁰⁹³ לעשות אגודות אגודות ⁵⁰⁹⁴ בכל עיר ומנין, כמו שהודעתי נאמנה בחורף הנ"ל. ואמרו לי באם שלא אניחם לסבב במדינתנו, אזי לא יקבלו אפילו פרוטה אחת ממדינתנו, ממה שנאסף על ידי מכתביי, כי כן צוה להם הרב. ושאלתי מהם ואם תאמר מה נאכל ⁵⁰⁹⁵ . והשיבו לי שיש להם הבטחה נאמנה מהצדיקים דוואלין ואוקריינא על סך שיספיק להם בערך הנ"ל ויותר, ואין צריכים כלל למדינתנו, להיות נכנעים לחב"ד. אך ברוב התאמצות מהרי"ס פעל אצלם שיקבלו בשנה הזאת עכ"פ, עד שיקיימו הצדיקים הבטחתם ויסלקו להם במזומנים, ואז שוב לא יקבלו ממדינתנו. ובזה נסעו מאתי בשלום.

ובבואם לוויטעפסק היתה רוח אחרת אתם, ושלחו מכתב חרוץ מקהל גובערניע הנ"ל, באזהרה נוראה שלא יסבב שום שליח במדינתנו לעשות מעמד בשבילם במדינתנו. וגם השמיעו קול בכל העיירות שבודאי לא יתקבלו באה"ק מה שנותנים להשלוחים דמדינתנו, והכל בשם הרב שלהם, ועוד חרופים וגידופים רבים עלי ועל כל אנ"ש ועל הנלוים, כמפורסם לכל כל החרופים שהשמיעו לכל עיירות בישיבתם במדינתנו, כשני חדשים אחר נסיעתם ממחנינו, וגם דרך עברם במדינתנו.

וכשמוע זאת כל אנ"ש המתנדבים היטב חרה להם ⁵⁰⁹⁶ , ולא רצו ליתן אפילו פרוטה אחת לארה"ק, רק שהשלוחים פעלו אצלם על ידי תחנונים רבים, שישלחו המעות לידי, לעשות כטוב בעיני דווקא. והגבאים שבכל עיר ועיר כתבו כן במכתבם, ומסרו ליד השלוחים להביא אלי כידוע לכל. ועדיין הם בידי כל המכתבים מכל הגבאים שהביאו אלי כל השלוחים, ומילתא דעבידא לגלויי ⁵⁰⁹⁷ . וישראל חצי רב ⁵⁰⁹⁸ סיפר לי, איך שבסיבובו אמרו לו באיזהו מקומן בזה הלשון, ליתן אנו מוכרחים בפקודת הרב דלאדי, אך מי יתן ויהי' שיגנבו המעות מידכם, ולא יגיעו לאה"ק מחמת חירופים הנ"ל.

אך לבי הי' נוקפי אולי הכל שלא מדעת הרב שלהם ⁵⁰⁹⁹ , ואם הם חטאו ⁵¹⁰⁰ כו', וראוי אעפ"כ לשלוח המעות ליד הרב. ושאלתי את פי מהרי"ס, והשיב לי שלפי דעתו אי אפשר כלל שיעשו ויאמרו כן מדעת עצמם, ובוודאי צוה להם הרב כן, כי אי אפשר שיעשו ויאמרו מעצמם דבר גדול כזה, להיות גרמא בנזקין ⁵¹⁰¹ שלא לשלוח מעות לשם כלל וכלל, כי אמרו לרבים, גם לי ביחוד, שלא יקובל שם כלל וכלל.

והיתה עצתי שיכתוב הוא להרב בהודאה נאמנה, איך שכל הסך המוגבה ונאסף הוא תחת יד מוהרי"ס, רק מפני שאנשיו המשולחים הנאמנים אומרים בשמו שבודאי לא יקבל, לכן לא שלח המעות אליו, פן ילכו המעות לטמיון ח"ו. אך תמיה גדולה מה חרי אף הגדול ⁵¹⁰² הזה, לשפוך דם לכל המתנדבים שלא לקבל נדבותיהם. ובאם שירצה האדון כת"ר לקבל המעות, יכתוב לכאן מכתב של חבה איך שרצונו לקבל, ויושלח לו כל הסך המוגבה, הקרן והכשר, כי הלותי בכאן לבטוחים גדולים על הכשר עיסקא ⁵¹⁰³ . ויוכל כת"ר לסמוך ע"ז ללוות שם על הכשר עיסקא ⁵¹⁰⁴ . וזהו תורף מכתב מהרי"ס אשר כתב אליו, ונחתם בחתימת ידו בפני ממש, ושלח לאה"ק עם מעות היחידים, והגיע לידו בודאי, כאשר ידוע לי נאמנה. והוא הדבר אשר דברתי ⁵¹⁰⁵ , כי תואנה הוא מבקש ⁵¹⁰⁶ להתגולל עלינו ⁵¹⁰⁷ ולהתעולל בעלילות כו'.

וגם אם לא הגיע המכתב לידו. עכ"פ אם אמת הדבר שהם שלוחי מהימני שלו, ובשליחותו אמרו כן בכל המדינה, וגם אלי, וגם ביחוד למהרי"ס, עד שנתאמת כן בלבי שלא יקבל בוודאי, וגם ממכתבו למדינתנו למחו' הגאון נ"י מבואר כן שעשו הכל מדעתו, אם כן מה צעק אלי וקרא אחרי מלא ⁵¹⁰⁸ , והשמיט הכספים כו' ⁵¹⁰⁹ . וירא ה' וידרוש ⁵¹¹⁰ כו'.

גם מה שכתב עלי היו כולנה ⁵¹¹¹ , גם כן בא בעלילה, כידוע לי בבירור הסך שקבלו בווילנא דבר חדש ⁵¹¹² , וההוספה שבלעחוויץ ⁵¹¹³ עם הנילוים עלה לכפל שליחות מוהרי"ס שהי' די להם.

ואחרי הדברים והאמת האלה ⁵¹¹⁴ , מוטל עלי להודיע ולהזהיר לאנ"ש הקרובים והרחוקים ⁵¹¹⁵ , להתרחק מאד מהכת המסיתים והמדיחים, הנוסעים עם מכתבי הרב דטבריא, ובראשם הזקן הידוע ⁵¹¹⁶ מעבר הנהר ⁵¹¹⁷ דק' וויטעפסק, ושלא לדבר עמהם שלום מטוב ועד רע ⁵¹¹⁸ , וגם שלא לעורר עמהם ריב ומדון ⁵¹¹⁹ ח"ו, רק כל שומר נפשו ירחק מהם ⁵¹²⁰ כמשור המועד ממש. ודי במודעה רבה ואזהרה רבה זו כו'.

הכ"ד כו'.

הערות

4943. "קיצור לשון המכתב" – בבית רבי מב, ב. החסידות (כהנא) ע' 231. קטע – גם בברכת הארץ סי' צז. ובשלימות בהשלח כרך ט. הרב מלאדי ע' 231. גנזי נסתרות סי' יד. אגרות בעה"ת סי' קג. ס' התולדות אדה"ז ע' רנה. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת נא. ומועתקת בכמה כת"י (בשלימות: 467 צ, א. 577 לד, ב. 688. 1007 ריט, א. 1075 459, ב. 2000 נב, ב. 2340 א, א (בכותרת בכת"י הרח"א ביחובסקי: העתק הרה"ח פה מפיק מרגליות ה"ר ישראל יצחק מרודניא, ובטוח הוא מטעותים"). ובחלקה: 189 נד, ב. 626 רכז, א. ובכת"י ירושלים 3496). בכמה מהנ"ל נכתב שהאגרת היא אל מוהר"א מקאליסק, אמנם ראה "כרם חב"ד" גליון 4 עמ' 189 הע' 45, שהסגנון מורה שהיא אודות מוהר"א מקאליסק, ואינה מופנית אליו עצמו. באגרת זו משיב רבינו על כל אגרותיו שכתב במשך השנים תקנ"ח-תקס"ה, ויוסמנו לקמן בשוה"ג. סקירה כללית בנושא ראה מבוא פרק ז. קטעי אגרותיו מתקופה זו הועתקו לקמן בנספחים 20-33. האגרת נכתבה בחודש אלול תקס"ה, כי מ"ש בתחלתו "כי החורבן הי' בעבור שנאת חנם ... נתבאר יפה בטוב טעם ודעת בשבת נחמו העבר", ובאמצעו "ביאור הפסוק וצדיק באמונתו יחי' נתבאר יפה בשבת נחמו דהאי שתא" נתבארו שניהם בד"ה וידעת של שבת נחמו תקס"ה (הנדפס בלקו"ת ואתחנן ד, א. ונרשם בכמה כת"י שהוא משנת תקס"ה), ולא נזכר מזה כלום בדרוש שבת נחמו של תקס"ד ותקס"ו. ולא מסתבר להקדימו לחודש מנ"א, כי מהלשון שבת נחמו העבר; דהאי שתא – נראה שכבר עברו מאז כמה שבועות. עוד על מקורות האגרת ותוכנה ראה ישרון כרך כא ע' תתנה. היכל הבעש"ט גליון כט ע' רז-ריד.
4944. מודעת זאת: ע"פ ישעי' יב, ה.
4945. ברית כרותה . . מקצתו : מובא באלשיך קהלת ז, כא.
4946. שננו כחרב לשונם : ע"פ תהלים סד, ד.
4947. הני נחותאי: ע"פ סוכה מג, ב (נחותי).
4948. מהתם להכא ומהכא להתם: ע"פ סנהדרין ה, א.
4949. כעב ות ות העגלה: ע"פ ישעי' ה, יח.
4950. והסאה נתמלאה: ע"פ סוטה ט, א.
4951. גבה טורא ביננא: ע"פ חולין ז, ב.
4952. מוהרמ"מ: מוויטבסק.
4953. החורבן הי' בעוונות שנאת חנם: יומא ט, ב.
4954. בשבת נחמו העבר : בד"ה וידעת (לקו"ת ואתחנן ד, ד. שבת נחמו תקס"ה): "בבית שני שחסרו ה' דברים לא היתה גם כן בלעו"ז התגברות הקליפה כ"כ [באמונת אלקות, המבואר לפנ"ז שם], והיתה האמונה רעה במילי דעלמא, להאמין באנשי רכיל לשנוא את חברו, שהשנאה ההיא היא שנאת חנם, שחברו לא עשה לו רעה באמת, כי אם לא הי' מאמין באנשי רכיל בודאי לא הי' איש שונא לרעהו כלל, שזה כנגד הטבע שישנא אחד לחברו חנם, אם יודע באמת שחברו לא פשע כו'".
4955. מי לנו גדול: ע"פ סוטה ט, ב.
4956. שאול בחיר ה': ש"ב כא, ו.
4957. ומשיחו: ש"א יב, ג. יב, ה.
4958. משאול . . לשון הרע: ראה גם לקמן אגרת קג.
4959. שאול . . בראשם : ש"א כב, ט-יט.
4960. למ " ד . . חזא ביה : שבת נו, א.
4961. צריך למודעי: ע"פ שבת נה, ב.
4962. חסדי . . ה ': ע"פ ישעיה סג, ז.
4963. ה ' החפץ . . יגדיל : ע"פ ישעיה מב, כא.
4964. להוציא כאור צדקנו: ע"פ תהלים לז, ו.
4965. בעליל לארץ: תהלים יב, ז.
4966. כי אמת ה': ע"פ תהלים קיז, ב.
4967. ה' אתנו: ע"פ שלח יד, ט.
4968. הסב לבו אחורנית: ע"פ מ"א יח, לז.
4969. כשגגה . . השליט : ע"פ קהלת י, ה.
4970. השיב אחור ימינו : ע"פ איכה ב, ג.
4971. מכתבי עמל: ע"פ ישעי' י, א.
4972. ולהתגולל עלינו: וישב מג, יח.
4973. הנראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
4974. במילי דשמיא: ע"פ ברכות ז, ב. וכדלקמן בהמשך האגרת, שבשנה זו יצא מוהר"א מקאליסק לחלוק על רבינו הן בשיטת החסידות (במילי דשמיא) והן במפעל מעות ארה"ק (במילי דארעא).
4975. זה כ " ב שנ ים : משנת תקמ"ב עד שנת תקס"ג (אגרות אלו שהגיעו לידינו הועתקו לקמן נספחים 1-30). ובאמת, באגרות תקמ"ב-ד נזכר רבינו יחד עם הר"י מפאלצק והרי"ב מליובאוויטש. אמנם ראה נספח 3, שגם בזה היתה עיקר הכוונה לרבינו. ובבית רבי טו, ב מפרש שה"כ"ב" שנים אלו הם עד תקס"ב. אבל ראה לקמן: "גם בשנת תקס"ג בא מכתב טוב".
4976. מדי שנה בשנה: ע"פ ש"א ז, טז.
4977. לחזקני ולאמצני: ע"פ דברים ג, כח.
4978. פתח פיך ויאירו דבריך: ברכות כב, א.
4979. ניכרים דברי אמת: סוטה ט, ב.
4980. כמו שכתב . . בארדיטשוב: בנספח 33.
4981. ובנו: הרה"ק רבי אברהם המלאך.
4982. במכתבם דשנת תקמ"ו: נספחים 5-7.
4983. ומי פתי: ע"פ משלי ט, ד. ט, טז.
4984. לא יבין את זאת: ע"פ תהלים צב, ז.
4985. באמת לאמיתו: ע"פ סנהדרין ז, א.
4986. מקרב איש ולב עמוק: ע"פ תהלים סד, ז.
4987. לעשות כרצון איש ואיש: ע"פ אסתר א, ח.
4988. ווילנא ולעחוויץ: ראה לקמן בסיום האגרת: "הסך שקבלו בווילנא דבר חדש וההוספה שבלעחוויץ".
4989. ולעחוויץ: נ"א: ולובאוויטש.
4990. ומעזיבוז: ראה לעיל ריש אגרת פו. לקמן אגרת צח.
4991. מכתבו דשנת תקנ"ח: נספח 22.
4992. כמותו ירבו בישראל: ע"פ יבמות טז, א.
4993. דבר : נ"א: דבר קטן.
4994. דבר שבממון: ע"פ כתובות נו, א.
4995. בכל לב ונפש: ע"פ מ"ב כג, ג.
4996. כדברים האלה : ע"פ חיי שרה כד, כח.
4997. קול ברמה: ע"פ ירמי' לא, יד.
4998. תקס"ג . . לבטל המשולחים: כדלקמן ד"ה הנה בחורף תקס"ג.
4999. שניכרים דברי אמת: ע"פ סוטה ט, ב.
5000. מדי שנה בשנה: ע"פ ש"א ז, טז.
5001. ובקרבו יש י ם ארבו: ירמי' ט, ז.
5002. ביד מלאה ורחבה: ע"פ נוסח ברכת המזון.
5003. הן . . מקדם : ראה גם לעיל אגרת נח ס"ה "כך הוא המנהג מעולם".
5004. ויותר . . שבחו " ל : השוה לעיל אגרת כו.
5005. וצדיק באמונתו יחי ' : חבקוק ב, ד.
5006. רק פעם אחת לבד בשנת תקנ"ח: נספח 22 (ואולי נתפרש הדבר יותר באגרת נוספת מאותה שנה שלא הגיעה לידינו. וראה נספח 20).
5007. מהרא"ק: כנראה מוה"ר אהרן קטן מוויטבסק-אוסטרובנה. ראה אודותיו לעיל אגרת יא, ובנספח לאגרת עה, ובשוה"ג שם.
5008. מחמת צוק העתים: המאסר והגאולה.
5009. השיב כהוגן בשנת תקס"א: לפחות בשלש אגרות שכתב אז: א) נספח 29. ב) נספח 30. ג) נזכרת גם לקמן "גם להבנים כתב על ידו מכתב חבה ורעות", ולעיל אגרת פו: "וגם להבנים הידועים כתב ביחוד בחיבה יתירה באהבה עזה והסכמה הנ"ל". ולא הגיע לידינו.
5010. בשנת תקס"ב: נזכרת ביתר פירוט לקמן "וגם באגרת תקס"ב, אחרי נסיעת מאיר לאה"ק, שלחו אלי מכתב חבה וריעות כשנים קדמוניות ביתר שאת ויתר עוז ע"י חיים משרת". ולעיל אגרת פו "גם ע"י חיים לה"ק". ולא הגיעה לידינו.
5011. מכתב טוב מאד: נ"א: במכתביו טוב.
5012. בשנת תקס"ג: לא הגיעה לידינו.
5013. בשבת נחמו דהאי שתא : בד"ה וידעת בלקו"ת שם ד, ג: "וזהו וצדיק באמונתו יחי', מלשון תענוג ופקוח נפש, כמו בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי, שפי' חסרונם דבר החסר לאדם לקיום חיותו, להחיות בהם נפש כל חי שאינו אלא להתענג ופקוח נפש. וכך יחי' באמונתו להשיב את נפשו יותר מכל התענוגים ומרוב כל, וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי וגו'".
5014. בא חבקוק כו ': מכות כד, א.
5015. גנבא . . קרי ' : ברכות סג, א (ע"פ גירסת ע"י). ובפחד יצחק מערכת גנבא שכן הוא "בגמרא דפוס פורטוגאל". כד הקמח מערכת בטחון, בשם רבינו יונה (משלי ג, ו).
5016. שמאמין בה': נ"א: שמאמין ביכולת הקב"ה.
5017. כנודע מדין הבא במחתרת: סנהדרין עב, א.
5018. בלקוטי אמרים: פרקים מא-ב.
5019. בינה היא אם הבנים : הקדמת ת"ז.
5020. אשה יראת ה ': משלי לא, ל.
5021. וחסד נק' זכר: ראה תניא פמ"ג.
5022. זכר חסדו : תהלים צח, ג.
5023. והמולדת : נ"א: והמיילדת.
5024. לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.
5025. בנים בלא אם . . בלא התבוננות: ראה תניא פרק ג.
5026. ובפרט . . זה : זה ציטוט מהמכתב דשנת תקס"א (נספח 30).
5027. קלים היו רודפנו : ע"פ איכה ד, יט.
5028. ונוראות נפלאתי: ע"פ תהלים קלט, יד.
5029. מי ראה כזאת: ע"פ ישעי' סו, ח.
5030. לתת חרב בידם: שמות ה, כא.
5031. רבים וכן שלמים: ע"פ נחום א, יב.
5032. קטנם עבה ממתנם: ע"פ מ"א יב, י.
5033. אין היחיד מכריע את הרבים: ע"פ פסחים עט, סע"ב. וראה גם לעיל אגרת ח.
5034. ואחרי מעשה אין שומעין לו: יבמות עז, א וש"נ. וראה גם לעיל אגרות ח. נב.
5035. כמ " ש מחותני הגאון נ " י : נספח 34.
5036. בשקל הקודש: ע"פ תשא ל, יג. ובכ"מ.
5037. ולומר קבלו דעתי: ע"פ אבות פ"ד מ"ח.
5038. במשנה וגמרא פ"ב דכתובות: יח, ב.
5039. דאדם קרוב אצל עצמו: רש"י שם.
5040. ואין אדם משים את עצמו רשע: גמרא שם.
5041. ממונו שמוחזק בו, וכל שכן להוציאו: שהוא החילוק בין הפקעת הלוואה (שמותרת בנכרי) לבין גזלה (שאסורה אף בנכרי). ראה שוע"ר הל' גזלה ס"ד.
5042. הותרה הרצועה: ויק"ר פכ"ח, א.
5043. המערת . . הזה : ירמיה ז, יא.
5044. אלעזר : מדיסנא. אריכות המעשה, במכתב מוהר"א אל רבינו, הנזכר בסמוך, ששלחו ע"י הר"מ מביחאוו, ונדפס באגרות בעה"ת סי' צד.
5045. אל יזכירנו ראשונות: ע"פ ישעי' מג, יח.
5046. כתב . . אל יזכירנו . . אהבה עזה . .לרעי: נספח 29.
5047. אתה . . בנתה לרעי: ע"פ תהלים קלט, ב.
5048. להבנים כתב : מכתב זה נזכר גם לעיל אגרת פו, ולא הגיע לידינו.
5049. ביתר שאת ויתר עז: ע"פ ויחי מט, ג.
5050. חיים משרת: ראה אודותיו לעיל אגרת פו, ובהנסמן בהערות שם.
5051. שנגע בו יד ה': ע"פ איוב יט, כא.
5052. איך יכול החי להכחיש: ע"פ ברכות כז, ב.
5053. נסעתי עמו . . ראוונ ע לרבינו . . בקיץ תקל " ב : אותה נסיעה לראוונא מוזכרת גם לעיל אגרת נד. לקמן צט. וראה מבוא לס' תולדות חב"ד בארה"ק ע' 18-19.
5054. הרב המנוח מוהרמ"מ: מוויטבסק.
5055. הי' שם מכבר בק"ק הנ"ל: כי אחרי שהי' רבינו עם מוהרמ"מ בווילנא, נסע מוהרמ"מ לראוונא, ורבינו נסע עם מוהר"א מקאליסק לוויכוח בשקלאב, כדלקמן.
5056. והלכתי תיכף לקצה העיר: נ"א: ושלחתי אחריו.
5057. איתן מושבו: ע"פ בלק כד, כא.
5058. הרב המנוח . . מינסק: שהיתה חלק מפולין (ורק בחלוקת פולין השניה בשנת תקנ"ג, נכבשה והפכה להיות חלק מרוסיא הלבנה), ואם כן עדיין לא הי' עוסק בהדרכת "אנ"ש במדינת רוסיא". ולכן לא דיבר אתו בזה הרב המגיד. ואחרי שהתיישב בהורודוק שעל יד וויטבסק, שהיא ברוסיא הלבנה, והתחיל להתעסק בהדרכת אנ"ש ברוסיא, "היטב חרה לו" (כהמשך דברי רבינו).
5059. שיחתם : נ"א: שומם.
5060. שיחתם בהוללות וליצנות: ראה לעיל אגרת סח.
5061. להתלוצץ מכל הלומדים: ראה לעיל אגרת סב.
5062. קאליסק: נ"א: קאליסק ולאזני.
5063. הויכוח שהי' בשקלאב: נזכר גם בקונטרס זמיר עריצים דלקמן (כתב ה. חסידים ומתנגדים ע' 63): "וכבר נתגלה קלונם של כת זו בק"ק שקלאב". ולעיל אגרת נב: "נסענו לק"ק שקלאב גם כן לוויכוח ולא עלתה בידינו, ועשו לנו מעשים אשר לא יעשו, ושינו טעמם והבטחתם אשר הבטיחו תחילה שלא לעשות לנו מאומה, רק כראותם שאין להם מה להשיב על דברינו באו ביד חזקה".
5064. וכתבו . . להודיע להגאון: נ"א: וכתבו והודיעו ... להגאון.
5065. וכתבו . . חכמי ק"ק שקלאב . . דין מורידין: נזכר גם בקונטרס זמיר עריצים דלקמן (כתב ו. חסידים ומתנגדים ח"א ע' 64): "וכשבאו הכתבים משקלאב לכאן בק"ק ווילנא, אזי אמר הגאון הנ"ל הדין עם ק"ק שקלאב, באשר שהמשפחה הנ"ל המה אפיקורסין ומורידין ולא מעלים".
5066. דין מורידין ח"ו, כדין אפיקורס: רמב"ם הל' ממרים פ"ג ה"ב. שוע"ר הל' נזקי גו"נ ה"י.
5067. מווילנא לבראד . . זמיר עריצים : שנדפס בקיץ תקל"ב באלעקסניץ הסמוכה לברוד (הועתק ב"חסידים ומתנגדים" ח"א ע' 36 ואילך. וראה שם ע' 32, שנערך ונדפס ע"י סופר קהלת ברוד).
5068. בקיץ . . ונאספו: בשער הקונטרס "לסדר ולפרט והשבותי מעלי את תלונות בני ישראל" [פר' קרח תקל"ב], ואם כן נאספו לראוונא בסוף הקיץ.
5069. ומילתא דעבידא לגלויי: ר"ה כב, ב.
5070. מודעת זאת: ע"פ ישעי' יב, ה.
5071. צוק העתים : ע"פ דניאל ט, כה (= המאסר).
5072. ורם לבבו: ע"פ עקב ח, יד.
5073. הרב המנוח: מוהרמ"מ מוויטבסק.
5074. חושך לאור ואור לחושך: ישעי' ה, כ.
5075. היסב : נ"א: השיב.
5076. היסב לבו אחורנית: ע"פ מ"א יח, לז.
5077. כמריבי כהן: הושע ד, ד
5078. ובא לכלל כעס וטעות: ע"פ ספרי ורש"י מטות לא, כא.
5079. ה' אתנו: ע"פ יד, ט.
5080. עד עתה השיב לדבריו במילי דשמיא (שיצא לחלוק על שיטת החסידות של רבינו). עתה בא להשיב לדבריו במילי דארעא, וכנ"ל (ד"ה וגם בחורף תקס"ג) "עמדו לנגדי רק במילי דארעא קדישא לבטל המשולחים דמדינתנו", אשר כל זאת אמרו בשם מוהר"א בעצמו, אף שלא הביאו שום כתב על זה, וגם בשנת תקס"ד לא הביאו שום כתב על זה, ורבינו לא האמינם בתחלה (כדלעיל אגרת פו). עד אשר כתב כן במכתביו של שנת תקס"ה (נספח 32).
5081. להרחיב פה ולשון: ע"פ ישעי' נז, ד.
5082. לשון מדברת גדולות: ע"פ תהלים יב, ד.
5083. שכתב במכתבו: נספח 32.
5084. פ " ב דשבת : ל, ב.
5085. נקי מה' ומישראל: ע"פ מטות לב, כב.
5086. עת לעשות . . תורתיך : תהלים קיט, קכו.
5087. בדרך ארוכה וקצרה: ע"פ עירובין נג, ב.
5088. מהרי " ס : מוה"ר יעקב מסמיליאן. ראה אודותיו מבוא פרק ג.
5089. רובם הלכו לעולמם: במגיפה הגדולה של אד"ש-ניסן תקנ"ט נפטרו כמה מעולי תקל"ז, כמובא בכמה מקומות.
5090. נותנים רק על פי מכתביי: ראה מבוא סוף פרק ג.
5091. וקושטא קאי: ע"פ שבת קד, א.
5092. אביתי שמוע: ע"פ יהושע כד, י.
5093. שלא להרבות מחלוקת בישראל: ע"פ מגילה ג, א.
5094. לעשות אגודות אגודות: ע"פ יבמות יג, ב.
5095. ואם תאמר מה נאכל: ע"פ בהר כה, כ.
5096. היטב חרה להם: ע"פ יונה ד, ט.
5097. ומילתא דעבידא לגלויי: ע"פ שבת י, ב.
5098. וישראל חצי רב: כנראה הכוונה להשד"ר מו"ה ישראל הרב דחאצ'י (ראה יסוד המעלה ח"ב אגרת עב).
5099. הכל שלא מדעת הרב שלהם: כדלעיל אגרת פו.
5100. אם הם חטאו: ע"פ סנהדרין לה, א.
5101. גרמא בנזקין: ע"פ ב"ק ס, א.
5102. מה חרי אף הגדול הזה: נצבים כט, כג.
5103. עיסקא: נ"א ליתא.
5104. עיסקא: נ"א: גם כן.
5105. הוא . . אשר דברתי : ע"פ מקץ מב, יד.
5106. תואנה הוא מבקש : ע"פ שופטים יד, ד.
5107. להתגולל עלינו : ע"פ מקץ מג, יח.
5108. קרא אחרי מלא : ע"פ ירמיה יב, ו.
5109. והשמיט הכספים כו': נספח 32.
5110. וירא ה' וידרוש: ע"פ דה"ב כד, כב.
5111. עלי היו כולנה: ע"פ מקץ מב, לו.
5112. שקבלו בווילנא דבר חדש: ראה גם לעיל אגרת נח סעיף כב: "וגם אנשי וילנא שולחי' נדבותיהם לא"י כשאר כל ישראל". וראה "השיבה לירושלים" (ירושלים תשס"ז) פרק ב (ע' 51 והערה 10).
5113. וההוספה שבלעחוויץ: אשר באותה שעה מינה את הרה"ק מוהר"מ מלעחוויץ לארגן אוסף מעות ארה"ק (יסוד המעלה ח"ב ע' שעט-שפג).
5114. ואחרי הדברים והאמת האלה: ע"פ דה"ב לב, א.
5115. הקרובים והרחוקים: ע"פ אסתר ט, כ.
5116. הזקן הידוע מעבר הנהר דק' וויטעפסק: ראה גם לעיל ריש אגרת פו "צד שכנגדם שבמחניכם" [וויטבסק]. והוא הנזכר לעיל אגרת לד "הרב החסיד המפורסם מו"ה אהרן סג"ל מוויטעבסק". ובאגרת מהר"א מקאליסק (לקו"א ח"ב אגרת לז): "הרב הזקן נשוא פנים מו"ה אהרן הלוי מוויטעפסק". סקירה אודותיו ראה יסוד המעלה ח"א ע' צח.
5117. מעבר הנהר דק' וויטעפסק: העיר וויטבסק מחולקת לשלושה מחוזים: עבר הנהר הקטן, זאראטשיי ואיזהורי (ראה בחתימות דלעיל אגרת נ: וויטעפסק איזהאר).
5118. מטוב ועד רע: ע"פ ויצא לא, כט.
5119. ריב ומדון: ע"פ חבקוק א, ג.
5120. שומר נפשו ירחק מהם: ע"פ משלי כב, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 57 עמודים.