113
מפני "דקא יהיב אגר מלאכתו ואינו נוטל שכר על שמירתו". כלומר, אע"פ שהשוכר יש לו הנאה מהחפץ (בזה שמשתמש בו), מ"מ לא נעשה עי"ז שומר שכר, לפי שהנאה זו לא באה בתור שכר על שמירתו, שהרי "יהיב אגר מלאכתו", ומכיון ש"אינו נוטל שכר על שמירתו" הרי הוא שומר חנם.
וטעמו של המ"ד דדינו כשומר שכר הוא — "הואיל ולהנאתו הוא אצלו אע"פ שנותן שכר פעולתו ש"ש הוא דאי לא יהיב שכר הוי שואל וחייב באונסין השתא דיהיב לי' אגרא לא הוי שואל והוי ש"ש". ומלשון רש"י משמע, דבעצם הי' צ"ל לשוכר דין שואל, אלא שמכיון ד"יהיב לי' אגרא לא הוי שואל והוי ש"ש".
כלומר, אין הפירוש שמ"ד זה ס"ל שהתחייבותו של השוכר לשמור החפץ היא בגדר תשלום נוסף (לדמי השכירות עבור הנאתו מהחפץ), ונמצא שהנאת החפץ היא קבלת שכר על שמירתו ולכן הוי שומר שכר11 — אלא כל חיובו של השוכר הוא מפני שהחפץ נמצא אצלו "להנאתו" דבזה נעשה כמו שואל12 (ורק מחמת ד"יהיב לי' אגרא לא הוי שואל (ממש) והוי (רק) ש"ש").
הסברת הענין: קיים חילוק יסודי בין סיבת חיובי השומרים (שומר חנם ושומר שכר) וחיובי השואל: השומר כשמו כן הוא — שענינו, וקיבל על עצמו והתחייב לשמור חפצו של פלוני עד שיחזירנו בשלימות לבעליו12 [וסיבת החילוק בין חיובי שומר חנם ושומר שכר — דשומר שכר שמקבל שכר על שמירתו חייב לשמור החפץ בשמירה מעולה יותר13, לשמור גם מגניבה ואבידה, ושומר חנם שאינו מקבל שכר על שמירתו דיו בשמירה פחותה ופטור על גניבה ואבידה]; משא"כ חיובי השואל אינם באים (רק) מהתחייבותו לשמור14 החפץ של המשאיל, אלא דהוי (גם) כאילו קנה החפץ15 לגמרי ובמילא חייב להחזירו (ע"ד הלואה), דמכיון ש"כל הנאה שלו"16 קנה את החפץ15 להתחייב גם באונסין (שאין שייך להשמר מהם, אין גדר שמירה בהם16).
וזוהי כוונת רש"י בביאור דעת המ"ד דשוכר הוי כשומר שכר — "הואיל ולהנאתו הוא אצלו": יסוד חיובו של שוכר (למ"ד זה) הוא לא מחמת התחייבותו בשמירת החפץ, אלא משום שהחפץ נמצא אצלו (לא לשם שמירת החפץ עבור המפקיד, אלא להיפך—) "להנאתו", שיכול להשתמש בו — כמו השואל; אלא מכיון ד"יהיב לי' אגרא לא הוי שואל והוי
הערות
- 11. וכן משמע מלשון הירושלמי שבועות (פ"ח ה"א): נושא שכר והשוכר לפי שנהנה מקצת ומהנה מקצת נשבע מקצת ומשלם מקצת.
- 12. ועפ"ז יומתק הטעם ששוכר נאמר בתורה בפרשת שואל (פרשתנו כו, יד) — שזהו לא רק מצד הדמיון ביניהם במציאות. ולהעיר מלבוש חו"מ ר"ס רצא.
- 12. שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ג ס"ח. ועיין קו"א שם סק"ב. ואכ"מ.
- 13. ראה ב"ק מה, סע"א. ב"מ צג, ב. ועוד. טושו"ע חו"מ סש"ג. — אבל ראה שו"ע אדה"ז בקו"א שם. ואכ"מ.
- 14. ראה רש"י ד"ה אין — ב"ק קיב, א. מחנה אפרים הל' שאלה ופקדון ס"א. וכבר האריכו באחרונים.
- 15. ראה קידושין מז, ב. ב"מ צט, א. סנהדרין עב, א ורש"י ד"ה אבל שם. ועוד.
- 16. ב"מ לד, א. שם צד, ב (ע"ש). ירושלמי שבועות שם. וראה רש"י עה"ת פרשתנו כב, יד. ועוד.
- 16. ראה צ"צ בחידושים על הש"ס כתובות רפ"ה (ד"ה אלא שמשעבד גופו).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.
- אגרות קודש אגרת ח ב"ק קיב, ב · ב"ק דף מ"ה
- שולחן ערוך (ב) ב"ק מה, ב · ב"מ צג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש בבא קמא דף מה · ב"מ צג, ב
- שולחן ערוך (ו) ב"מ לד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ב"מ דף צט:
- אגרות קודש ט'פג ב"ק קיב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב ב"מ צד, א
- שולחן ערוך יח ב"מ צד, א
- שארית יהודה סימן ד ב"מ צד, א
- לקוטי שיחות 123 מאותו ספר קידושין מז, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב קידושין מז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשי"ב. קידושין מז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות קידושין מז, א
- שולחן ערוך ח ב"ק מה, א
- שו"ת סימן יד – ואשר ב"ק מה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הוספות ב"ק מה, א
- אגרות קודש תתקכג ב"מ צ"ג, ב
- לקוטי שיחות 112 מאותו ספר ב"מ צג, א
- שולחן ערוך ח ב"מ צג, א
- שולחן ערוך א ב"מ צג, א
- שולחן ערוך (ב) ב"מ צג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו. סנהדרין עב, רע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז סנהדרין עב, ב
- שולחן ערוך ה סנהדרין עב , ב
- שולחן ערוך יא סנהדרין עב , א
- שולחן ערוך יב סנהדרין עב, ב
- ספר השיחות 121 סנהדרין עב, א
- ענינה של תורת החסידות 6 סנהדרין עב, סע"א
- אגרות קודש אגרת פט סנהדרין עב, א
- אגרות קודש אגרת ג סנהדרין עב, א
- אגרות קודש אגרת ח סנהדרין עב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט שם עב, ב