ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת נב

אגרת נב

[תחלת תקנ"ז?]

אהוביי ³²⁰⁸ אחיי ורעיי ³²⁰⁹ העומדים על התורה ועל העבודה ³²¹⁰ , אנ"ש המנין ³²¹¹ דק"ק ווילנא, ה' עליהם יחיו ³²¹² נצח סלה ועד ³²¹³ .

אחד"ש, פתח דברי יעיר ³²¹⁴ אוזן שומעת ³²¹⁵ קושט אמרי אמת ³²¹⁶ לאמיתו ³²¹⁷ בדבר הויכוח עם שכנגדינו ³²¹⁸ .

אילו היה באפשרי לבא לידי גמר נכון עמהם, בוודאי אין לך מצוה גדולה מזו לעשות שלום בישראל ואת מי אין כמו אלה ³²¹⁹ , אך מה לנו לעשות ולא עשינו, והרבה מאד טרחנו בזה ולא עלתה בידינו, ונקיים אנחנו מה' ומישראל ³²²⁰ .

והנה מראשית כזאת הודענו ³²²¹ והלכנו אל הגאון ³²²² החסיד נר"ו לביתו להתווכח עמו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד המנוח מהור"ר מענדיל הארא[דאק]ער ³²²³ זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים. וכאשר דברו לו גדולי העיר, רבנו הנה זה הרב המפורסם שלהם בא להתווכח עם כת"ר, וכאשר ינוצח בוודאי הנה בזה יהיה שלום על ישראל ³²²⁴ , דחה אותם בדיחויים. וכאשר החלו להפציר בו מאד חלף והלך לו ³²²⁵ ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מהעיר, כידוע לזקני עירם.

ואחר כך במדינתנו נסענו לק"ק שקלאב גם כן לוויכוח ³²²⁶ ולא עלתה בידינו, ועשו לנו מעשים אשר לא יעשו ³²²⁷ , ושינו טעמם והבטחתם אשר הבטיחו תחילה שלא לעשות לנו מאומה, רק כראותם שאין להם מה להשיב על דברינו באו ביד חזקה, ותלו עצמן באילן גדול ³²²⁸ , הגאון החסיד נר"ו.

ובאמת אנו דנוהו לכף זכות, להיות כי כבר ³²²⁹ נחלט הענין אצלו בהחלט גמור בלי שום ספק ספיקא בעולם, ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדים רבים וכן שלמים ³²³⁰ המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעינים ³²³¹ . ועל פי זה כששמע ³²³² איזה ד"ת מהסרסור הידוע ³²³³ , אשר יפרש את כל זה ³²³⁴ , לא השקיף בהשקפה לטובה ³²³⁵ ולהפך בזכות, כי אולי הסרסור שינה בלשון קצת, וידוע כי בשינוי לשון קצת ישתנה הענין מהיפך אל היפך ממש. וכל שכן שלא עלתה על דעתו כי אולי יש אתם דבר ה' על פי אליהו ³²³⁶ ז"ל להפריש ³²³⁷ ולהפשיט הגשמיות ³²³⁸ שבזהר הק' בדרך נסתרה ונפלאה ממנו, רק שצריכה קבלה פה אל פה ולא ע"י סרסור הנ"ל, מפני שלמדרגה גדולה כזו צריכה קדושה רבה ועצומה, בהיפך ממש ממה שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו, וכולי האי ³²³⁹ לא טעו אינשי מן הקצה אל הקצה ³²⁴⁰ ממש. ולזאת לא רצה לקבל מאתנו שום טענה ומענה ותירוץ בעולם, וביאור על דברי תורה ששמע, ולא שום דבר בעולם.

ומה נשתנה היום, כי הנה גם עתה הפעם ³²⁴¹ לא נשמע ממנו שום חזרה וחרטה מימי קדם, לאמר שעכשיו נולד לו איזה ספק אולי טעות הוא בידו. ואדרבה הדמים מודיעים ³²⁴² , מה שביקש ב' אלפים אדומים לצדקה ³²⁴³ או למצוה אחרת, והיינו שלא רצה לאטרוחי בכדי, כי ידוע להם כי אצלי בוודאי מתורצים כל הקושיות ³²⁴⁴ , כי כל הקושיות ידועות ומפורסמות במדינתנו ³²⁴⁵ , אך הם לא יקבלו התירוצים, כאשר ראינו בעינינו בק"ק שקלאב. ואם כן למה זה הבל איגע ³²⁴⁶ . כי הנה מודעת מאמר רז"ל כשם שמצוה ³²⁴⁷ לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר כו', וכל דבריהם כגחלי אש ³²⁴⁸ , ובמשלי יש אזהרות רבות ונוראות על זה למשכילים.

ובר מן דין הנה מודעת זאת ³²⁴⁹ מאמר רז"ל תלמיד חכם שמורה ³²⁵⁰ הלכה ובא וכו' ואם לאחר מעשה אמרה אין שומעין לו, ואע"פ שאמרה בשם רבו חיישינן ³²⁵¹ דמשקר, וכל שכן וקל וחומר בנידון דידן דלא חיישינן לשיקרא ח"ו, אלא דהיא מילתא דתליא באובנתא דליבא ³²⁵² , שיהי' הלב שומע ומקבל דברינו. ואם בשונא אמרו דלא חזא לי' זכותא, אף שאינו אויבו ומבקש רעתו כלל, כמ"ש בחו"מ סי' ז' ³²⁵³ , על אחת כמה וכמה בנידון דידן לאחר מעשה רב ועצום, רעות רבות ועצומות שנעשו לאנ"ש במדינתינו ליטא ורייסין עפ"י גילוי דעת הגאון החסיד ביחוד לתלמידיו וחברא חברא אית ליה ³²⁵⁴ . ואני ראיתי בעיני איגרת אחת מאחד שבתלמידיו שבק"ק ווילנא בשם רבו ³²⁵⁵ , דברים שלא רציתי להעלות על הכתב מפני כבוד התורה.

והנה מכותל מכתבם של מעלתם ניכר ומובן אלי שכל זאת לא נעלם ממעלתם, ונוכח פניהם היה ³²⁵⁶ , רק שעיקר סמיכתם על ב' ³²⁵⁷ אנשים חשובים שיהיו מכריעים הדין עם מי וכו'. ולא מחכמה שאלו על זה ³²⁵⁸ , דוודאי חשיבותם כלא ממש חשיבא קמי' ³²⁵⁹ להכריע נגד דעת הגאון החסיד אשר ישים בפי שלוחו מו' סעדי' ³²⁶⁰ , אשר יאמר הכל בשם רבו ודאי ולא מדעת עצמו, ובפרט בביאור ס' ליקוטי אמרים ³²⁶¹ ודומיו, אשר יסודתם בהררי קודש ³²⁶² הקדשים האר"י ז"ל. ולפי הנשמע אין במדינות ליטא מי שירום לבבו שלא לבטל דעתו מפני דעת הגאון החסיד ולאמר בפה מלא אין בפיהו נכונה ³²⁶³ ח"ו, כי אם במדינות הרחוקות כתוגרמה ואיטליא ורוב אשכנז ופולין גדול וקטן ³²⁶⁴ , ובזאת חפצתי באמת.

ובפרט בענין האמונה, אשר לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד ³²⁶⁵ על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם ³²⁶⁶ פי' ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש. ולפי מכתב מעלתם על זה נשרף ספר הידוע ³²⁶⁷ . ובפירוש מאמרים הנזכרים יש להם דרך נסתרה ונפלאה ³²⁶⁸ , ומלא כל הארץ כבודו היינו השגחה וכו'.

ומי יתן ידעתיו ³²⁶⁹ ואנחהו ³²⁷⁰ ואערכה לפניו משפטינו ³²⁷¹ , להסיר מעלינו כל תלונותיו וטענותיו הפילוסופיות אשר הלך בעקבותיהם, לפי דברי תלמידו הנ"ל, לחקור אלקות בשכל אנושי, וכאשר קבלתי מרבותי נ"ע תשובה נצחת על כל דבריו ³²⁷² . ואם יקשה בעיניו לחזור מדרכו אשר גדל בה מנעוריו ³²⁷³ , ולא יתקבלו דברי ³²⁷⁴ בעיני כבודו, אז במקום גדולתו תהיה ענותנותו ³²⁷⁵ לבאר היטב כל טענותיו עלינו בנידון אמונה זו, חרות על הלוחות ³²⁷⁶ בכתב על ידי חד מן קמייא דקיימין קדמוהי, ויבא על החתום בכבודו ובעצמו, ואני אבוא אחריו ומלאתי את דבריו ³²⁷⁷ , להשיב על כל טענותיו, גם כן כתוב וחתום בחתימת ידי, ושני המכתבים יודפסו ויושלחו לכל חכמי ישראל הקרובים והרחוקים ³²⁷⁸ שיחוו דעתם בזה. כי לא אלמן ישראל ³²⁷⁹ מאלקיו ³²⁸⁰ , וימצאו רבים וכן שלמים ³²⁸¹ בדעת תורה ודעת נוטה ³²⁸² להכריע, ולא ישאו פני כל איש ³²⁸³ , ואחרי רבים להטות ³²⁸⁴ . ובזה יהי' שלום על ישראל ³²⁸⁵ , אכי"ר.

ואודות תפיסתו על ס' ליקוטי אמרים ודומיו בענין ביאור העלאת ניצוצין מהקליפות וכו', הנה עיקר העלאת מ"ן זה של העלאת נצוצין ³²⁸⁶ לא נזכר אלא בקבלת האר"י ז"ל ³²⁸⁷ לבדה, ולא במקובלים שלפניו ³²⁸⁸ וגם לא בזהר ³²⁸⁹ הק' בפירוש. וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי אליהו ³²⁹⁰ ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה ³²⁹¹ כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'. ולאיש אשר אלה לו ³²⁹² , ואשר לו משפט הבחירה ³²⁹³ לבחור לו הטוב והישר מכל כתבי קודש הקדשים האר"י ז"ל, לאמר שמועה זו נאה ³²⁹⁴ והיא מפי אליהו ז"ל וזו אינה מפי אליהו ז"ל, מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק לפניו ³²⁹⁵ .

וגם אם יאמר איזה פירוש בכתבי האר"י ז"ל שלא כפירושינו, כל מי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל, שכל מי שאינו מאמין באיזה דבר לא אדון הוא בדבר זה ³²⁹⁶ לדון ולהכריע, רק המכריעים יהיו גדולי ישראל המפורסמים באמונת קבלת האר"י ז"ל בכללה, שהיא כולה מפי אליהו ז"ל, כחכמי הספרדים ודומיהם וכו'. ואף גם זאת משנה שאינה צריכה ³²⁹⁷ היא, כי אם כשיהיו התובעים והטוענים עלינו גם כן מאמינים בקבלת האר"י ז"ל בכללה כמונו, והם גדולי ישראל בנגלה ונסתר, אשר צריך להכריע ביניהם ובין גדולי ישראל מאנ"ש המפורסמים בפולין ואשכנז ³²⁹⁸ . אך עדיין לא שמענו כזאת.

ואודות השריפה אשר שרפו ספר הידוע, לא לכם לריב את ריב הבעש"ט זצללה"ה ולעורר מדנים ³²⁹⁹ ח"ו, לא זו העיר ולא זו הדרך ³³⁰⁰ אשר חפץ בה ה' ³³⁰¹ . ובעיניכם זה דבר חדש, אך כבר היה לעולמים ³³⁰² . זכרו ימות עולם ³³⁰³ , כי מי לנו גדול ממשה ³³⁰⁴ בדורו, ה"ה הרמב"ם ז"ל, אשר בארצו בספרד גדל בשם טוב הלוך וגדל מאד, עד שבחייו היו אומרים בנוסח הקדיש בחייכון וביומיכון ובחיי מרנא ורבנא משה ³³⁰⁵ ובחיי דכל בית ישראל וכו', מפני שראו כבודו וקדושתו וחסידותו, אך בארצות הרחוקות אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו, החזיקוהו למין וכופר בתחיית המתים ושרפו ספריו, דהיינו ספר הראשון מס' הי"ד, ברחובות קריה, על פי חכמים גדולים בעיניהם, שקראו מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, ולא עלתה על דעתם לתלות בקוצר ידיעתם והבנתם בדברי קדשו, כאשר נתבאר לבסוף על ידי הרמב"ן והרד"ק ³³⁰⁶ ז"ל. אך כאשר חלפו ועברו ³³⁰⁷ ימים רבים וכו', וגם שנאתם ³³⁰⁸ וכו', ותצמח אמת מארץ ³³⁰⁹ , וידעו כל ישראל כי משה אמת ותורתו אמת ³³¹⁰ וכו'. וכה יהי' לנו במהרה בימינו אמן.

כ"ד אוהב נפשם דורש שלומם ³³¹¹ מלב ונפש חפצה ³³¹²

שניאור זלמן בלא"א מו"ה ברוך זללה"ה

הערות

3208. נדפסה בסוף מצרף העבודה. בית רבי כ, ב. לקוטים יקרים ע' ב [רק קטע]. אגרות בעה"ת סי' נו. ס' התולדות אדה"ז ע' קנד. "חסידים ומתנגדים" ע' 198. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לד. ומועתקת בכמה כת"י (189 קכו, א. 381 עב, א. 501. 582 מח, א. 602 בתחלתו. 603 צד, ב. 2000 פה, ב. 2487. ובכת"י ירושלים 3496). בשנים מהם (501. 603) נרשם התאריך "תקנ"ז" [בא' מהם (189) נרשם "תקמ"ז". אבל הוא טעות המעתיק, כי בשנת תקמ"ז עדיין הי' חי מוהרמ"מ מהאראדאק (הנזכר כאן: "הרב החסיד המנוח מוהר"ר מענדיל הרא[דאק]ער זצלה"ה"]. וראה כרם חב"ד גליון ד ע' 204, שהתוכן מורה יותר שנכתבה בקיץ תקנ"ו. אמנם ראה לקמן (ד"ה ובפרט בענין האמונה, ובשוה"ג שם), שלכאורה מתייחס באגרת זו לאגרת הגר"א מי"א תשרי תקנ"ז (נספח 19), ואם כן מסתבר שנכתבה בשנת תקנ"ז (אחרי פרסום האגרת הנ"ל), וכאמור בכת"י הנ"ל. א. רובינשטיין קרי"ס מ"ז ע' 367, טוען שעדיין דרוש "בירור מהימנות האגרת". אבל: א) כת"י 582 הנ"ל, שנכתב בסמיכות להסתלקות רבינו [בחלקו הראשון של הכרך נזכר כמה פעמים בברכת החיים], מעתיק את כולה, ומסיים: "הועתק מגוף כתב אדמו"ר השלוחה לק"ק ווילנא ישראלים צדיקים וישרים" [=כנראה פיענוח שונה ל"יצ"ו"]. ב) גם כת"י 2000 הנ"ל נעתק חלקו בחיי רבינו, והושלמה העתקתו בתקצ"ה. ג) כת"י 381 [מהניר והכתב וכו' נראה שנכתב בסמיכות לשנת ת"ר]: "אגרת הקודש הועתק מכי"ק אדמו"ר ...". ד) בכת"י 189 רשום עליה: מוגה בע"ה יום ועש"ק פ' אחרי הר"ת [תר"ה] פאלצק. ה) כת"י 603 מסיים: נכתב בשנת תקנ"ז לפ"ק. העתקתי בשנת תרי"א. ו) האגרת נזכרת ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כדלקמן. ז) לשונו הזהב של רבינו בקטעי פסוקים ומחז"ל משולבים, ניכרת מאד באגרת זו. וראה בזה גם ישרון כרך כא ע' תשעח-ט. היכל הבעש"ט גליון כט ע' רב-ז.
3209. אח י י ורעי י : ע"פ תהלים קכב, ח.
3210. על התורה ועל העבודה: ע"פ אבות פ"א מ"ב.
3211. המנין : נ"א ליתא.
3212. ה ' ע ל יהם יחיו : ע"פ ישעי' לח, טז.
3213. נצח סלה ועד: ע"פ עירובין נד, א.
3214. פתח דברי יעיר : ע"פ תהלים קיט, קל.
3215. אוזן שומעת: ע"פ משלי טו, לא.
3216. קושט אמרי אמת: משלי כב, כא.
3217. אמת לאמיתו: ע"פ ב"ב ח, ב.
3218. בדבר הויכוח עם שכנגדינו: ראה לעיל סוף אגרת מה, הצעת רבינו שישלחו אליו אחד המיוחד שבעדה, ויבאר לפניו רבינו את כל הקושיות שיש להם על תורת החסידות. בהמשך להצעה זו הסכימו המתנגדים, כנראה, שיעמוד רבינו בוויכוח בנושא הזה עם נציגי הגר"א, ויענה לטענותיהם, וימנו הם ב' אנשים חשובים שיהיו מכריעים הדין עם מי. ועל זה משיב באגרת שלפנינו.
3219. ואת מי אין כמו אלה : ע"פ איוב יב, ג.
3220. ונקיים אנחנו מה' ומישראל: ע"פ מטות לב, כב.
3221. מראשית כזאת הודענו: ע"פ תפלת זכרונות שבר"ה.
3222. והלכנו אל הגאון: לקביעות זמן הנסיעה לווילנא לפגישה עם הגר"א, והנסיעה לויכוח בשקלוב, ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ו.
3223. הארא [דאק] ער : נ"א ליתא. השוה אגרת הרמ"מ (יסוד המעלה ח"ב אגרת ג): "הלכתי ליתן אמתלא ... ולא אסתייע מילתא".
3224. שלום על ישראל: ע"פ תהלים קכח, ו.
3225. חלף והלך לו: ע"פ שה"ש ב, יא.
3226. נסענו לק"ק שקלאב גם כן לוויכוח: הנסיעה לוויכוח בשקלאב נזכרת גם לקמן אגרת פט. לקביעת זמן הויכוח הזה, ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ו.
3227. מעשים אשר לא יעשו: תולדות כ, ט. פרטי הדברים ראה בית רבי ז, א.
3228. ותלו עצמן באילן גדול: ע"פ פסחים קיב, א. וראה גם לעיל ח, ובהנסמן בהערות שם.
3229. להיות כי כבר: נ"א: והוא דן אותנו לכף חובה, אבל אנו אומרים כי כבר.
3230. רבים וכן שלמים: ע"פ נחום א, יב.
3231. לאדם הרואה לעינים: ע"פ ש"א טז, ז.
3232. ועל פי זה כששמע איזה: נ"א: על כן כששמע להפוך בזכותינו לא רצה, ואף ששמעו איזה.
3233. מהסרסור הידוע : שדיווח לו אודות האמור בתורת החסידות. וראה "חסידים ומתנגדים" ח"ב ע' 236, אודות השליח ששלח הגר"א כמה פעמים אל המגיד ממעזריטש, כדי לתהות על קנקנו.
3234. את כל זה : נ"א: מוכ"ז [מוביל כתב זה].
3235. בהשקפה לטובה: ע"פ ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ה.
3236. על פי אליהו: כדלקמן, שתורת האריז"ל היא כולה על פי אליהו.
3237. להפריש : נ"א: לפרש.
3238. ולהפשיט הגשמיות: ראה גם לקמן סוף אגרת מה. קונטרס אחרון לתניא (קנו, ב). דרמ"צ (קטו, ב) בשם הבעש"ט.
3239. וכולי האי : נ"א: וכולי האי ודאי.
3240. מן הקצה אל הקצה: ע"פ תרומה כו, כח. ויקהל לו, לג.
3241. עתה הפעם: ע"פ ויצא כט, לד.
3242. הדמים מודיעים: ע"פ ב"ב עז, ב.
3243. שביקש . . לצדקה: שבתנאי זה יסכים שיעמדו לויכוח.
3244. ידוע להם כי אצלי בוודאי מתורצים כל הקושיות: ראה גם לעיל אגרת ח. מבוא פרק ט.
3245. במדינתנו: נ"א: בקהלתינו. מענה רבינו לחלק מטענותיהם, לקמן אגרת עד (במענה למלשינות).
3246. למה זה הבל איגע: איוב ט, כט.
3247. כשם שמצוה . . שלא לומר : יבמות סה, ב.
3248. כל דבריהם כגחלי אש : אבות ב, י.
3249. מודעת זאת: ישעי' יב, ה.
3250. ת " ח שמורה . . שומעין לו : יבמות עז, א.
3251. חיישינן: נ"א: אמרינן.
3252. דתליא באובנתא דליבא: ע"פ מגילה כד, ב.
3253. בחו"מ סי' ז': סעיף ז.
3254. חברא חברא אית לי ': ע"פ ב"ב כח, ב.
3255. איגרת אחת . . בשם רבו: אולי הכוונה לאגרת הגר"א מחדש סיון תקנ"ו נגד החסידים ("חסידים ומתנגדים" ע' 183), ששלח על ידי שלוחו מו' סעדי' דלקמן בסמוך, "לנסוע למדינת ליטא ורייסין לפרסם הדבר הזה לכל אחינו ב"י".
3256. ונוכח פניהם היה: ע"פ ירמי' יז, טז.
3257. על ב': נ"א: על פי.
3258. ולא מחכמה שאלו על זה: ע"פ קהלת ז, י.
3259. קמי ': נ"א: ומה.
3260. מו ' סעדיה : הנזכר לעיל בסמוך. שכנראה היתה התוכנית שהוא ינהל את הויכוח עם רבינו, בשם הגר"א.
3261. ליקוטי אמרים: לקוטי אמרים (מגיד דבריו ליעקב) של הרב המגיד (קארעץ תקמ"א). ראה לקמן בסמוך.
3262. יסודתם בהררי קודש: ע"פ תהלים פז, א.
3263. אין בפיהו נכונה: תהלים ה, י.
3264. פולין . . קטן : גאליציא.
3265. זאת היא תפיסת הגאון החסיד: כאמור באגרת הגר"א מי"א תשרי תקנ"ז (נספח 197) "ומילין לצד עלאה ימללו אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם.
3266. ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם: ראה ליקוטי אמרים להרב המגיד (סי' קכג): "וזהו מלא כל הארץ כבודו שאף בע"ז וכל הגילולים יש ניצוצות קדושות". ובצוואת הריב"ש (סי' קמא): "זה כלל גדול, בכל מה שיש בעולם יש ניצוצים הקדושים, אין דבר ריק מהניצוצים אפילו עצים ואבנים".
3267. נשרף ספר הידוע : צואת הריב"ש, כמסופר בבית רבי כ, ב. "חסידים ומתנגדים" ע' 182. וע' 252. וע' 289. כרם חב"ד גליון 4 ע' 204. שם ושם הובא שבכמה מקורות נאמר שנשרף בערב פסח תקנ"ו.
3268. מאמרים הנזכרים יש להם דרך נסתרה ונפלאה: נ"א: דברים הנסתרים יש לו יד ושם נפלא.
3269. ומי יתן ידעתיו: ע"פ איוב כג, ג.
3270. ואנחהו: נ"א: ואמצאהו.
3271. ואערכה לפניו משפטנו: ע"פ איוב כג, ד.
3272. דבריו : נ"א: דבריהם.
3273. גדל בה מנעוריו: ע"פ תהלים קמד, יב.
3274. דברי : נ"א: דבריהם.
3275. במקום גדולתו . . ענותנותו: ע"פ מגילה לא, א.
3276. חרות על הלוחות: ע"פ תשא לב, טז.
3277. ואני אבוא . . דבריו: ע"פ מ"א א, יד.
3278. הקרובים והרחוקים: ע"פ אסתר ט, כ.
3279. כי לא אלמן ישראל מאלקיו: ע"פ ירמי' נא, ה.
3280. מאלקיו : נ"א ליתא.
3281. רבים וכן שלמים: ע"פ נחום א, יב.
3282. דעת תורה ודעת נוטה: ע"פ חולין צ, ב.
3283. ולא ישאו פני כל איש: ע"פ איוב לב, כא.
3284. אחרי רבים להטות : משפטים כג, ב.
3285. שלום על ישראל: ע"פ תהלים קכח, ו.
3286. העלאת מ " ן זה של העלאת ניצוצין : נ"א: ענין זה.
3287. בקבלת האריז " ל : ראה ע"ח שער מ"ן ומ"ד בתחלתו.
3288. ולא במקובלים שלפניו: ראה רשימת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש (מגדל עז קלד): "שהפרדס לא ידע כלל מתהו כמ"ש באגה"ק". (ושם ע' קלו): "הפרדס לא ידע מתהו ומשבה"כ ומענין הבירורים כמ"ש באגה"ק", והכוונה לאגרת שלפנינו.
3289. וגם לא בזהר: שאף שמובא פעמים רבות בזהר ענין העלאת מ"ן, אבל לא נזכר שם "העלאת מ"ן זה של העלאת נצוצין".
3290. שהיא כולה מפי אליהו: כמובא בהקדמת הרח"ו לע"ח "אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה", "והיה אליהו ז"ל נגלה לו תמיד, וזה ידעתי מפיו באמונה" ובכ"מ (ראה מה שליקט בזה ב"גבורת האר"י" ע' קצה ואילך).
3291. ואין חיוב להאמין בה: נ"א: ואינו מחויב בה להאמין.
3292. ולאיש אשר אלה לו: ע"פ וישב לח, כה.
3293. לו משפט הבחירה : ע"פ תצא כא, יז.
3294. שמועה זו נאה: ע"פ עירובין סד, א.
3295. מה נאמר . . לפניו: ע"פ מקץ מד, טז.
3296. לא אדון הוא בדבר זה: ע"פ ברכות לא, ב.
3297. משנה שאינה צריכה: ע"פ יבמות נ, א.
3298. גדולי ישראל מאנ"ש המפורסמים . . ואשכנז: ראה בית רבי (סה, ב בשוה"ג) שהכוונה להאחים הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחם מפפד"מ בעל ההפלאה [והראשון ודאי טעות, שהרי נסתלק בשנת תקל"ח].
3299. ולעורר מדנים: ע"פ משלי י, יב.
3300. לא זו העיר ולא זו הדרך: ע"פ מ"ב ו, יט.
3301. אשר חפץ בה ה': ע"פ תהלים קלה, ו.
3302. כבר הי' לעולמים: קהלת א, י.
3303. זכרו ימות עולם: ע"פ האזינו לב, ז.
3304. מי לנו גדול ממשה: ע"פ סוטה ט, ב.
3305. שבחייו . . ורבנא משה: כמובא באגרת הרמב"ן דלקמן (הובאה בשם הגדולים ערך הרמב"ם), שכן נהגו בתימן. וראה גם "מיצירות ספרותיות מתימן" ע' רכא.
3306. ע " י הרמב " ן והרד " ק ז " ל : בכת"י 139 עה"ג: "ע' באגרת הרמב"ן שכ' לחכמי צרפת (הם בעלי תוס') בהתנצלות על ס' המורה והמדע של הרמב"ם ז"ל, דפוס ווילנא תקפ"א (והוא נלקח מס' תעלומות חכמה להרב יש"ר מקנדיאה שנת שפ"ט) ע"ש. ועי' בקונטרס קטן נק' מלחמת ה' להגאון ר' אברהם בן הרמב"ם ז"ל ג"כ נדפס בווילנא שנת הנ"ל".
3307. חלפו ועברו: ע"פ חבקוק א, יא.
3308. גם שנאתם : קהלת ט, ו.
3309. ותצמח אמת מארץ: ע"פ תהלים פה, יב.
3310. משה אמת ותורתו אמת: ב"ב עד, א.
3311. דורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.
3312. מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.