ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחבלקשיחה ב95

95

וחלוקה הב' אפר פרה ועפר סוטה — מצות עשה³⁶.

וההדגשה ד"אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר" היא בשתיהן: בחלוקה הא' — החידוש וההדגשה שהמדובר בלאוין ולא בקיום מצות, אבל — דברים שהן הווים ותמידיים, שכ"א חורש שדהו וזורעה, וכל פעם שאדם חורש שדהו, ואינו חורשה בשור וחמור, הרי אף שאין מתאים כ"כ לומר ע"ז שהוא עושה מצוה, הרי הוא מקיים מצות "לא תחרוש בשור ובחמור"; וכן בכל פעם שהוא זורע שדהו ואינו זורע כלאים הוא מקיים הלאו ד"לא תזרע כלאים"³⁷;

ולכן כתב רש"י "אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר", שאין כוונתו שמצות שניתנו לקיימם בעפר הם בריבוי, אלא שאין חשבון במצות שהאדם מקיים בשייכות לעפר (כיון שכ"א ממצות אלו קיומם רגיל ביותר).

ועפ"ז יובן עוד שינוי, דבמדרש הובא "לא תזרע כרמך כלאים" ורש"י העתיק "לא תזרע כלאים"³⁸ סתם, ובפשטות הכוונה להכתוב בקדושים³⁹ דקאי בכל זריעת כלאים ולא רק כלאי הכרם⁴⁰. והטעם: במדרש שמונה המצות שבעפר, נקט הזריעה החמורה שבהם "לא תזרע כרמך כלאים" — שיש בזה כמה לאוין⁴¹, וגם כשזורע כלאים נאסר בהנאה כמ"ש⁴² "פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם"⁴³, אבל ברש"י שבא להדגיש "אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר" כתב "לא תזרע כלאים" סתם, כי "לא תזרע כרמך כלאים" אינו דבר הרגיל וההוה כמו זריעת שדה שהיא דבר ההווה ורגיל יותר⁴⁴.

וכן בחלוקה הב' "אפר פרה ועפר סוטה": החידוש וההדגשה במצות אלו הוא גם בזה ש"אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר". ולכן גם בזה שינה רש"י מהמדרש, שבמדרש מביא הפסוקים "ואסף איש טהור את אפר הפרה"⁴⁵, "

הערות

36. להעיר שבדפוס ראשון דרש"י (ובכמה כת"י — נסמנו בהוצאת ברלינער מהדורא הא') ליתא "אפר פרה ועפר סוטה". וראה פסיקתא רבתי פי"א: אתה מוצא שאין ישראל עומדים בעולם אלא בזכות המצות שהם עושים בארץ אמר בלעם מי מנה עפר יעקב. . (ומונה רק לא תזרע ולא תחרוש, העמיד הכרי נותן תרומה) מי יכול למנות מצות שישראל עושים בעפר לפיכך הם מתרבים בארץ.
37. להעיר מלשון הפס"ר שם: זורע ומקיים לא תזרע כרמך כלאים וחורש בשור ומקיים לא תחרוש כו'. ועד"ז לשון המדרש המובא בילקוט (הנ"ל ס"ג). וראה גם באר בשדה כאן.
38. כ"ה בדפוס ראשון ורוב כת"י רש"י (שתח"י). בדפוס שני וכמה כת"י רש"י איתא "כרמך".
39. וכן משמע מכת"י רש"י (שתח"י) שהובא "שדך לא תזרע כלאים", ומוכח שהשמטת תיבת "כרמך" אינה ט"ס.
40. להעיר שברש"י בש"ס בכ"מ (שבת פד, ב ד"ה ואחת באמצע. בכורות נד, א ד"ה גפנים. ועוד) דרק כלאי הכרם דאורייתא וכלאי זרעים דרבנן (וראה תוד"ה ארבע שבת שם, תוד"ה דגן בכורות שם). אבל בפרש"י קידושין (לט, א ד"ה והא אנן) ועוד, מפורש שגם כלאי זרעים הוי מדאורייתא. וראה רש"י שם ד"ה והכתיב וד"ה ההוא. ואכ"מ.
41. שעובר בין על לא תזרע כרמך כלאים ובין על שדך לא תזרע כלאים.
42. תצא כב, ט.
43. ראה קידושין לח, א. נו, ב. ובכ"מ.
44. והרי לא תזרע כלאים כולל גם כלאי הכרם.
45. חוקת יט, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.