ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות הלואהדיני הלואה ובו מ' סעיפים:לו

לו

לו וזמן הפרוזבול הוא לכתחלה^שב בסוף הששית^שג לפני ראש השנה של שביעית^דש שאף ששביעית אינה משמטת אלא בסופה^שה שנאמר^שו מקץ שבע שנים תעשה שמטה יש אומרים^שז שמשנכנסה שנת השביעית אסור לתבוע חוב שנאמר^שח לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה' מיד שקרא שמטה לה' לא יגוש אלא כשהלוה פורע לו מעצמו אינו צריך לומר משמט אני כמו שצריך לומר^שט אחר שביעית^שי שנאמר^שיא וזה דבר השמטה שמוט וגו' שצריך לדבר השמטה השמטה בפה^שיב וזהו מקץ שבע שנים. ואם לא עשה פרוזבול בסוף ששית יעשה בשביעית^שיג עד ראש השנה של מוצאי שביעית^שיד. ושנת השמטה היתה שנת תקמ"ד^שטו:

הערות

שב. ראה לקו"ש חכ"ד ע' 316.
שג. ראה שיחות קודש כט אלול תשל"ב ס"ד.
דש. תוספתא שביעית פ"ח הי"א, לגירסת ה רא"ש גיטין פ"ד סי' יח (שכותבין ער"ה של שביעית) וסי' כ (שאין כותבין בשביעית). רבנו ירוחם מישרים ריש נתיב ז. טור סי' סז סל"ב. ואף דלא קיי"ל כן בדיעבד (כדלקמן), חוששין לדעה זו לכתחלה. וראה לקו"ש ח"ז ע' 355-6 (בערב ר"ה ממש). חי"ב ע' 256 (הלואות של שנה השביעית).
שה. ערכין כח, ב. טור ושו"ע שם ס"ל.
שו. דברים טו, א.
שז. רא"ש שם סי' כ.
שח. דברים טו, ב.
שט. שביעית פ"י משנה ח. טור ושו"ע שם סל"ו.
שי. רש"י גיטין לז, רע"ב.
שיא. דברים שם. משנה שם.
שיב. רש"י שבת קמח, ב ד"ה דבר השמטה. גיטין שם ד"ה שנאמר.
שיג. רמב"ם שם פ"ט ה"ד (הלוה את חברו בשביעית גובה חובו כל השנה), שמזה הוכיח בב"י סל"ב שעושים פרוזבול גם בשביעית. שו"ע שם סל"א.
שיד. כמבואר בתוספתא שם, לגירסת פירוש הר"ש במשנה שם פ"י מ"ה, ושו"ת המיוחסות לרמב"ן סי' צח, ושו"ת הרשב"א ח"ב סי' שיד. שו"ע שם סל"א.
שטו. לחשבון הגאונים והרמב"ם שם פ"י ה"ו. ב"י ס"ט. רמ"א ס"א. סמ"ע ס"ק ה. והיינו שהלכות אלו נכתבו בין השנים תקמ"ה – תק"נ. ובדפו"ר (תקע"ד) נוסף: (תקס"ה) תקע"ב .

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.