92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
באופן, שאם לא יקיימו זאת, "יתבטלו ממציאות הבריאה" עד אשר מלכתחילה "לא נבראו" -
כדי שה"מציאות" של הים עצמו "תסכים" לשינוי הטבע.
ה. על ידי התנא: ניתנה מציאות לבריאה
לפי כל האמור לעיל מובן, שעל ידי התנאי שקבע הקדוש-ברוך-הוא עם הים (וכן עם כל שאר הנבראים בעת מעשה בראשית), שהוא ייבקע עבור ישראל, ניתן בו תוקף עצום הרבה יותר מהתוקף הקיים בו מצד עצם התהוותו, ללא התנאי:
כאשר דבר קיים ברציפות במשך זמן
יתקיים התנאי לא נעשה הענין מלכתחלה. משא"כ בבריאת שמו"א, מכיון שכבר נבראו, ועד עכשיו היתה מציאותם בפועל - איך שייך שע"י ביטול התנאי, יתבטלו למפרע?
אבל - אינו. כי גם ב"האומר על מנת", התנאי הוא לא רק בירור בעלמא, כ"א, שביטול התנאי הוא הגורם שהענין יתבטל למפרע (ראה רמב"ם הל' גירושין פ"ח הכ"ב ובמ"מ שם).
ועד"ז הוא גם בדין "חכם עוקר את הנדר מעיקרו", ש"עיקר העיקור הוא מכאן ולהבא, שהרי הי' אסור עד עתה", ואעפ"כ התרת החכם עוקרת את הנדר מעיקרו ועכשיו "נמצא שלא נאסר מעולם" (רא"ש נדרים נב, ב).
ולהעיר מדין בטול. ע"ז דעכו"ם ע"י עכו"ם דוקא (משנה - ע"ז נב, ב). והרי מציאות בפ"ע - ה"ז נפרד וע"ז (תניא פכ"ב).
בשלח א
מסויים, ולאחר מכן מציאותו נפסקת, הרי מוכח, שגם בזמן קיומו היתה זו מציאות "חלשה"*, וחולשה זו היא הגורם לביטולה מאוחר יותר%י.
מכך מובן, שלעולם כשלעצמו, כפי שהתהווה מעשרה מאמרות, אין תוקף אמיתי, כי כל בריאתו היא למשך "שית אלפי שנין", ולאחר מכן הוא יתבטל?י.
8 שלכן נהרות שנפסקין פעם אחת לשבוע (שמיטה*) פסולין למי חטאת - כי מציאות המים אינה (דמים) חיים, כ"א "מכזבין" (פרה פ"ח מ"ט).
9 ראה ספר החקירה להצ"צ ד, א. קד, א ואילך. ד"ה אין ערוך הב' תרצ"ד (בסה"מ תשי"א) פ"ל. תקעו תש"ז בתחלתו. ובכ"מ.
0) ד"ה האומנם ישב תרמ"ג פ"ד. כל השונה הלכות תרס"ז. תקעו תרצ"ד (תשי"א) קרוב לסופו. ועוד.
ובכ"מ מבואר באו"א, שחזקים כיום הבראם ורק ברצון הבורא יבטלו לאחרי שית אלפי שנין (ספר החקירה הנ"ל ג, ב ואילך. קא, ב ואילך. ד"ה אין ערוך שם. תקעו שם).
אבל - כח הא"ס שבהנבראים (הפועל ענין הנצחיות בהם, שיהיו חזקים כיום הבראם) "הוא מחוץ להם שאינו מתייחד עמהם" (ד"ה צהר
הערות
- 1. *) והטעם לזה שכשנפסקין "לשנים רבות יותר משבע" אינם מים "מכזבין" (רמב"ם הל' פרה פ"ר הי"ב. וראה תוי"ט במשנה שם) - י"ל:
- 2. מכיון שכל מציאות העולם הוא "כזב" (שהרי קיומו רק שית אלפי שני). בהכרח לומר שכונת הכתוב ב"מים חיים" היא ל"חיים" שבערך הבריאה גופא. ומכיון שכל שמיטה היא תקופה בפ"ע (ראה מפרשים בטעם דאפקעתא דמלכא היא אחת לז' שנים), לכן ההפסק "לשנים רבות יותר משבע" אינור נקרא "כזב" בערך הקיום שבהבריאה. [ועד"ז י"ל להפירוש (רע"ב, ר"ש ורא"ש במשנה שם) שכשנפסקיר אחת ביובל אז מיקרו מים חיים, שהרי יובל הוא "לעולם" (וכדרז"ל עה"פ ועבדו לעולם - משפטים כא, ב קידושין טו, סע"א. פרש"י עה"פ)ן
מצוטט ב־7 עמודים
- מאמרי אדה"ז רלט לקו"ש ח"ו ע' 92
- תורת שמואל קמ לקו"ש ח"ו ע' 92
- תורת שמואל רמו לקו"ש ח"ו ע' 92
- לקוטי שיחות 16 לקו"ש ח"ו ע' 92
- תורת מנחם בס"ד*. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב** לקו"ש ח"ו ע' 92
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב לקו"ש ח"ו ע' 92
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ו ע' 92
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות 113 מאותו ספר נדרים נב, ב
- תורת חיים תסא, א נדרים נב, א
- שולחן ערוך (ד) נדרים דף נ"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיג דין ביצה שנולדה ביום טוב נדרים דף נ"ב
- אגרות קודש ט'רנז ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 128 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 455 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 451 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 206 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 238 מאותו ספר שם נב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד. ע"ז נב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג ע"ז נב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד ע"ז נב, ב
- מאמרי אדה"ז רט ע"ז נב, ב
- שארית יהודה סימן ג ע"ז נב, ב
- אגרות קודש אגרת נה ע"ז נב, א