קמ

ביום ההוא, אעפ"כ יש אחריה עיבור דהיינו עוד גלות, משא"כ לע"ל יהי' השיר בל' דכר לפי שלא יהי' אחריה עוד גלות ולא יהי' שם עצב ויגון וכמ"ש ושמחת עולם על ראשם.

נמצא שיש כאן ה' הפרשים בין גאולת מצרים לגאולה העתידה⁹, א' חפזון, ב' לילה, ג' בין הוא ובית דינו לבחי' אני, ד' נר ושמש, ה' בין שירים דעתה ללע"ל, וכל ההפרשים תלויין בההפרש שבין וה' הוא ובית דינו לבחי' אני בעצמי.

והענין דהנה כתי' אני הוי' לא שניתי לכן כשנמשך הנס מבחי' ש' הוי' לבדו אין בזה שינוי, וזהו ענין אמת¹⁰ ששם הוי' נק' אמת וכמ"ש ואמת הוי' לעולם, דהנה אמת הוא היפוך מבחי' כזב כי כזב הוא בחי' שיש לה הפסק, וכמשארז"ל בענין נהרות המכזבין פעם אחת בשבוע פסולין¹¹ לקידוש מי חטאת, שאעפ"י שאינם מכזבין אלא פעם אחת בשבוע אעפ"כ נק' כזב לפי שיש הפסק לנביעתן, משא"כ אמת הוא בחי' מבוע דלא פסיק לעלמין וכמ"ש וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, וזהו ענין בחי' י"ה בחי' יחוד חו"ב שנק' תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין וכמ"ש ונהר יוצא מעדן, יוצא תמיד בלי הפסק. ובזה יובן מה שפי' הר"ש בפ"ח דפרה משנה ט' על מי כוזבים אבל כשמכזבין פ"א ביובל כשרים לקידוש מי חטאת, וכ"פ הרע"ו ב"ט¹², כי יובל הוא בחי' בינה שנהר דבינה יוצא תמיד מעדן, תרין ריעין דלא מתפרשין, ולכן גם עץ החיים הוא אתר דלא משתני כמשי"ת, מפני שועל יובל ישלח שרשיו. וזהו שהתורה נק' חיי עולם שהוא בחי' נצחיות, משא"כ התפלה נק' חיי שעה¹³, לפי שהתפלה היא במל' כמ"ש ואני תפלה, ובבחי' ו"ה שהוא בחי' יחוד זו"נ שהוא בחי' יחוד דודים אין היחוד בתמידיות. וזהו מ"ש ביחזקאל ואני הייתי בתוך הגולה על נהר כבר, דהיינו שמכבר היו בו מים, משא"כ עתה¹⁴ כתי' ונהר יחרב ויבש שאין היחוד עתה כמו שהי' בזמן שבהמ"ק קיים, ולכך נק' נהר כבר שמכבר היו בו מים. וזהו מ"ש ושם הגדולה לאה ואיתא ברבות במקומו ע"ז דלכך נק' לאה גדולה