128
קיים, ובכל מקום שנמצאים בנ"י (גם בחו"ל כו')48 והם בתי כנסיות49.
[ומזה מובן, דאף שבזהר לא נזכרו אלא בתי כנסיות כמקום תפילה, הרי כיון שהוא מצד הענין דקביעת מקום בית לה', פשוט דהוא גם בבית המדרש, וכמפורש בגמ' ד"מקדש מעט. . אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות", דגם בתי מדרש הם בכלל מקום לעבודה50, ובפרט ע"פ מרז"ל51 מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד].
וזהו הטעם לדיוק המדרש "אינו זז לעולם לא בעוה"ז כו'" — כי הגדר דהשראת השכינה וענין הקדושה שאינה בטילה אינו דבר שבגדר עוה"ז ממש, שהרי הו"ע רוחני ולמעלה מגדר מקום, ורק מצד המצוה ומעשה האדם ד"ועשו לי מקדש" שהיא מצוה וחובה תמידית בכל זמן ובכל מקום אפשר לומר ש"אינו זז. . בעוה"ז".
ז. והנה עוד פירוש י"ל בזה ד"ועשו לי מקדש" קיים לעולם, ע"פ מארז"ל52 עה"פ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחת53 מישראל", דכל אחד ואחת מישראל נעשה מקדש ומשכן לו ית'.
ויש לומר שענין זה יש לו יסוד גם בהלכה, שהרי החיוב ד"ועשו לי מקדש" שהוא "קיים לעולם ולעולמי עולמים" קיומו אפשרי ע"י כל אחד54 מישראל, בכל מקום ובכל זמן, ע"י שבביתו הפרטי קובע מקום לתורה ולתפלה כו'.
ואף שגם בנוגע לבית הכנסת כתב הרמב"ם55 "כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה", הרי שאין זה חיוב מצד עצמו אלא דוקא במקום שיש
הערות
- 48. ראה כף החיים או"ח סי' קנ אות ה' שמביא מספרים דכופין "גם לחזק בהכ"נ כשם שכופין בכל מ"ע דכשם שמ"ע לבנות בית הבחירה ולחזק בדק הבית שנאמר ועשו לי מקדש כך הוא בזה"ז לבנות ולחזק בדק בתי כנסיות ובתי מדרשות". וראה לעיל סוף הערה 46.
- 49. וי"ל דגם בזה העיקר הוא ב"מקדש מעט" "זה בית רבינו שבבבל" (מגילה כט, א). והיינו דכמו שבנוגע לקדושת "מקדש מעט", העיקר שנותן הקב"ה לישראל בזמן הגלות במקום "המקדש הגדול אשר בירושלים" (מצו"ד עה"פ) הוא בית רבינו שבבבל, שבו (בהבית[ednref_26_*]) עיקר השראת וגילוי שכינה "שנסע מקדש וישב שם" (ערוך ע' שף — הובא בחדא"ג מהרש"א שם (וכמשנ"ת בארוכה בסה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 465 ואילך)), עד"ז הוא לענין קיום "ועשו לי מקדש" מצד הגברא, שאף שהוא בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שנק' "מקדש מעט", עיקרו הוא בבנין בית רבינו שבבבל.
- 50. להעיר מסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ה: ואמרו ג"כ ולעבדו זו תלמוד. . ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו.
- 51. ברכות ח, א. וראה שם המשך הגמ'. ומגילה כט, א.
- 52. אלשיך עה"פ קרוב לסופו (ד"ה עוד יתכן). ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחילתו. של"ה (סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. ובכ"מ).
- 53. ראה לקמן סעיף ט ובהנסמן שם.
- 54. ראה גם סידור שם (הנ"ל הערה 47).
- 55. הל' תפילה פי"א ה"א. [edn_26_*] משא"כ הא דשכינה אינה בטילה לגבי המקדש וירושלים שקדשה גם לעתיד, הוא רק במקום המקדש ולא בהבנין. ויתירה מזו גם לפני החורבן נאמר (יחזקאל ז, כב) ד"באו בה פריצים וחללוה", דיצא מקדושתו (ראה ע"ז נב, ב. מלחמות להרמב"ן שם).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש חל"ו ע' 128
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש ט'רנז ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 455 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 92 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 451 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 206 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות 238 מאותו ספר שם נב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד. ע"ז נב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג ע"ז נב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד ע"ז נב, ב
- מאמרי אדה"ז רט ע"ז נב, ב
- שארית יהודה סימן ג ע"ז נב, ב
- אגרות קודש אגרת נה ע"ז נב, א