ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א)תצא (תנש"א)31

31

משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה שאין להם גירושין בכתב".

וצ"ל, שהקדמה זו בענין האישות דקודם מ"ת נוגע לדין אישות דישראל (שלאחר מ"ת).

ב. לכאורה הי' אפשר לבאר זה ע"פ משנ"ת במ"א¹⁰, שקודם מ"ת לא הי' שייך כל ענין "ליקוחין" אלו דלאחר מ"ת. כי ענין "אשת איש" (בפשטות) אינו שהאשה קנוי' לבעל כחפץ הנקנה לאדם, אלא שאשה זו ואיש זה הם כמו מציאות אחת שנעשית ע"י זוג, ע"ד לשון הכתוב¹¹ "ודבק באשתו". ולכן, לולא ציווי התורה שהאדם "יקנה אותה תחלה. . ואח"כ תהי' לו לאשה", אין מקום לומר שיש "ליקוחין" שבכחם לפעול שיחול על האשה שם "אשת איש" כאשר עדיין אינה "אשתו" במובן הפשוט, כי "לא נבעלה ו(אפילו) לא נכנסה לבית בעלה", ורק ציווי התורה עושה מציאות של "ליקוחין" העושה את האשה לאשת איש.

ויש לומר שנפק"מ גם בזמן הזה בב"נ, שב"נ הקונה אשה בא' מדרכי הקנינים לשם אירוסין כו' — לא נפעל כלום ע"י מעשה זה ועדיין היא פנוי' כמו לפני מעשה הקנין ממש¹². וכדברי הרמב"ם בהל' מלכים¹³ ש"אין ב"נ חייב על אשת חבירו עד כו' אחר שנבעלה לבעלה, אבל מאורסה או שנכנסה לחופה ולא נבעלה אין חייבין עלי'"¹⁴.

ועפ"ז יש לומר, שמטעם זה הקדים הרמב"ם דין אישות דקודם מ"ת, כדי להדגיש יותר החידוש שבגדר קידושין דלאחר מ"ת, וכדחזינן, שקודם מ"ת הדרך היחידה ליצור גדר אישות היתה רק ע"י שחיים יחד כבעל ואשה — "מכניסה לתוך ביתו ובועלה כו'".

אבל ביאור זה אינו מספיק, כי אין בענין זה לכאורה שום נפק"מ להלכה גבי אישות דישראל.

זאת ועוד: מאי שנא קידושין מגירושין, דשם לא הקדים הרמב"ם גדר הגירושין דלפני מ"ת, אף שהחילוקים הנ"ל בין ישראל וב"נ בדין קידושין וגירושין תלויים זב"ז. דכיון שענין האישות גבי ב"נ נוצר ע"י ההכנסה לביתו כו' (היינו חיי אישות בפועל), הרי כך גם שילוחה (או היציאה) מביתו היא העושה את הגירושין, משא"כ בישראל שהאישות נבראה ע"י קנין ו"ליקוחין", ולכן ביטול קנין זה הוא ע"י כתב דוקא. וא"כ כשם שהקדים הרמב"ם דין אישות דקודם מ"ת כדי להדגיש החידוש בליקוחין דמ"ת, כן הו"ל להקדים דין גירושין דקודם מ"ת,

הערות

10. לקו"ש ח"ל ע' 243 ואילך. — וראה שם (ובהערה 34 שם) ביאור ל' אירוסין שבפרש"י (ויחי מח, ט. וירא יט, יד), וכן מ"ש "הבה את אשתי" (ויצא כט, כא. ובחדא"ג מהרש"א לסנהדרין (יט, ב) שכבר היתה מקודשת והויא אשתו). ועוד.
11. בראשית ב, כד.
12. בצפע"נ עה"ת שמות (ב, א) דעמרם "הוסיף דין של נישואין" קודם מ"ת. אבל י"ל דשם הדיוק "נישואין", והיינו כניסה לחופה, וכל' הגמ' שמציין שם (ב"ב קכ, א) "הושיבה באפריון כו'". אבל במהר"ץ חיות לסוטה (יב, א) מפרש דעמרם הוסיף "מצות קידושין". וראה לקו"ש שם הערה 42. לקו"ש חי"ח ע' 290 הערה 57.
13. שם ה"ז.
14. ומ"ש ש"אין חייבין עלי'", דמשמע שלכתחילה אסור — י"ל שאין זה מפני שכבר חל עלי' שם אשת איש, אלא לפי דכיון שנכנסה לחופה כו' ה"ז כמו התחייבות להנשא, וה"ז ע"ד הונאה או גזל כו' (וראה סנהדרין נז, א ובפרש"י שם ד"ה על הגזל. רדב"ז להל' מלכים שם ה"ח). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.

לקוטי שיחות 245 מאותו ספר סנהדרין נז, ב
לקוטי שיחות 168 מאותו ספר סנהדרין נז, א
לקוטי שיחות 198 מאותו ספר סנהדרין נז, א
לקוטי שיחות 113 מאותו ספר סנהדרין נז, א
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז. סנהדרין נז, ב
תורת מנחם בס"ד. ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז סנהדרין נז, ב
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י. סנהדרין נז, רע"ב
תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א סנהדרין נז, א
שולחן ערוך כג סנהדרין נז, א
שארית יהודה סימן ו סנהדרין נז, ב
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט סנהדרין נז, ב
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג סנהדרין נז, ב
אגרות קודש ב'קכג ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 285 מאותו ספר ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 187 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
לקוטי שיחות 189 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
לקוטי שיחות 190 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
לקוטי שיחות 1077 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
לקוטי שיחות 26 מאותו ספר ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 33 מאותו ספר ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 200 מאותו ספר ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 58 מאותו ספר ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 9 מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
לקוטי שיחות 289 מאותו ספר ב"ב קכ, א
לקוטי שיחות 334 מאותו ספר ב"ב קכ, סע"ב ואילך
לקוטי שיחות 192 מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד בבא בתרא קכ, ב
תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. ב"ב קכ, ב
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב ב"ב קכ, ב
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג ב"ב קכ, ב