192
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
212 לקוטי
א. המנעות *וסף מלשמש בשני רעבון, והקושיא מהנהגת *צחק ולו?
על הפסוק' ,וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב" אומר רש"י בפירושו (מהגמרא?) ,מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון".
שואל התוספות:: יוכבד הרי נולדה ,בין החומות" (כאשר יעקב ובניו הגיעו למצרים), והרי ,,אותו העת עת רעב היה" כיצד ניתן לומר, כי לוי (אבי יוכבד) עבר על איסור חס ושלום?
בדומה לכך שואלים" מהנאמר? ,וירא... יצחק מצחק" - ,שראהו משמש מטתו"* - והלוא היה אז ,רעב בארץ"??
המפרשים מאריכים בזה?', ומתרצים
1) פרשתנו מא, 1.
2) תענית יא, א.
3) תענית שם ד"ה אסור.
4 סוטה יב, א. ב"ב קכ, רע"א. קכג, ריש ע"ב. ובכ"מ. הובא בפרש"י עה"ת (צויין לקמן הערה 28).
6 שהרי יעקב ירד מצרימה שנתיים אחרי התחלת הרעב (ראה ויגש מה, ו ואילך. רש"י שם מז, יט).
6) רא"ם, גו"א ועוד (פרשתנו עה"פ).
7) תולדות כו, ח.
8 רש"י שם. וראה ב"ר עה"פ (פס"ד, ה).
9 תולדות כו, א. וראה לקמן סעיף ב והערה 7
0) ראה מפרשים: לש"ס תענית שם; לרש"י פרשתנו עה"פ; לב"ר פל"א, יב. נ"כ הטור ושו"ע או"ח סו"ס תקעד. ועוד.
את השאלות הנ"ל בכמה אופנים, ומהם:
א) אין זה איסור ממש, אלא רק מדת חסידות'' ויצחק ולוי לא נזהרו במדת חסידות?' (או, שלפני מתן תורה לא היה הדבר אסור'', והראיה מיוסף הריהי אסמכתא בלבד'').
ב) אלה שהינם ,חשוכיל' בנים'>' = שעדיין לא קיימו מצות פר"
1 תוס' תענית שם.
2) וכבר הקשו ע"ז דאטו יצחק ולוי לא היו נזהרים במדת חסידות (צידה לדרך ואוה"ח כאן). וכן, איך סתם בש"ס דאסור* (גבורות ארי תענית שם. צידה לדרך כאן. ועוד). וראה הערה הבאה.
3) ב"י לטאו"ח שם. ועד"ז ברע"ב (בתי' הא'). יפה תואר לב"ר שם. ט"ז או"ח שם [ובאמרי שפר (הועתק בצידה לדרך ובאר יצחק לרש"י כאן), שגם כוונת התוס' היא כבב"י, ע"ש].
וצ"ע, שהרי קיי"ל דקיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה אפילו מצות דרבנן, כמו שהקשה בחדא"ג מרש"א תענית שם (וראה שד"ח כללים מע' האל"ף אות קפו בסופו. וראה גם דרישה לטאו"ח שם. צידה לדרך ומשכיל לדוד כאן).
4) ב"י שם. וראה (באו"א) רע"ב שם. ט"ז או"ח שם. ועוד.
5 תענית שם (ושם: חסוכי).
6 כן תי' ברבותינו בעה"ת, רע"ב, רא"ם, גו"א ועוד עה"פ. ובכמה מפרשים (ראה מהרש"א (בחדושי הלכות ואגדות) תענית שם. צידה לדרך כאן. ב"ח לטאו"ח שם), שזוהי גם כוונת התוס' הנ"ל דהוי רק מדת חסידות ליוסף, כי יוסף לא היתה לו בת (ראה הערה 21) ולא קיים עדיין פו"ר.
הערות
- 1. *) אבל ראה שד"ח כללי הפוסקים סימן טז אות יב, וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש ב'קכג ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 285 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 187 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 189 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 190 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 31 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 1077 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 26 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 33 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 200 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 58 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 9 מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
- לקוטי שיחות 289 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 334 מאותו ספר ב"ב קכ, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד בבא בתרא קכ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג ב"ב קכ, ב