58
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלא יש לומר, שכאשר השינוי הוא במקום אחד הרי זה עקב סיבה מיוחדת, הקיימת רק במקום זה. בדומה לפירוש רש""' על הפסוק'' ,איש אמו ואביו תיראו" [שזהו אחד המקומות המוזכרים במדרש שלעיל - ,,בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם ובמקום אחד הוא אומר איש אמו ואביו תיראו, מגיד ששניהם שקולין זה כזה"] - ,כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים".
ולכן אומר רש"י בעניננו ,יש מקומות... ויש מקומות..." = לשון רבים - כי דוקא מכך ששינוי הסדר
מופיע במספר מקומות?' ניתן ללמוד ש,,שקולין כאחד"'.
ב. כיצד מחשיב רש"י את המקומות האחרים כהוכחה ל,שקולין
כאחד"
אך יש להבין: מובן, שלשון רש"י ,יש מקומות", שיש יותר ממקום אחד שבו מקדימה התורה את אהרן למשה, ולשון התוספתא והמדרש שיש רק ,מקום אחד", אינם מורים על מחלוקת ביחס למציאות, אם ישנו בתורה מקום אחד כזה או יותר, שהרי לגבי זאת לא תיתכן מחלוקת, אלא ההבדל ביניהם הוא אם יתר המקומות שבהם מקדימה התורה את אהרן לפני משה (בנוסף לפסוק ,,הוא אהרן ומשה") באים ללמד שהם ,שקולין כאחד", או ששם הכרחי לכתוב דוקא בסדר זה.
יתר המקומות בתורה שבהם מוזכר אהרן לפני משה, הם: א) בפרשה זו, מספר פסוקים לפני כן*' - ,ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה ותלד לו את
הערות
- 0. ועד"ז בפ' בחוקותי כו, מב [שג"ז אחד המקומות שהובא בתוספתא ומדרשים הנ"ל: בכ"מ הקדים אברהם לאבות במקום אחד הוא אומר וזכרתי את בריתי יעקב כו'] פרש"י: למה נמנו אחורנית כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך באם אינו כדאי הרי יצחק כו'.
- 2. ולכאורה י"ל עד"ז בהשינוי ,,ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" (שבתוספתא ומדרשים הנ"ל), דמובן בפשש"מ שהשינוי בסדרם הוא משום שהכתוב משנה לומר ,(ביום) עשות" (לא כבכ"מ לפנ"ז שנאמר ,,בראשית ברא", ,ואלה תולדות השמים והארץ בהבראם") שפירושו כמו שפרש"י לפו"ז (שם א, כה): ,תקנם בצביונם בתקונם ובקומתם" (וע"ד פי' ר"י ורבי תנחומא בב"ר שם, וש"נ), וענין זה שייך יותר ב,,ארץ" מבשמים. [אבל להעיר שבשמים וארץ מצינו בב"ר שם (וש"נ) דעת ר"א ב"ר שמעון ,פעמים שהוא מקדים כו' אלא מלמד ששניהם שקולין זה כזה". וראה מפרשים שם].
- 3. ועד"ז צ"ל בשאר דוגמאות שבתוספתא ומדרש שם, שמובן מעצמו בפשש"מ.
- 1. קדושים יט, ג.
- 5. וארא ג שיחות 8
- 2. להעיר מדעת ר"א בר"ש (הנ"ל הערה 10).
- 3. ואולי י"ל שבתוספתא ומדרש ,מלמד ששקולין זה כזה" הוא מהלשון ,,הוא אהרן ומשה", שמשמע שהם מציאות והוי' אחת, ע"ד דעת ר"י (ב"ב קכ, א) בבנות צלפחד (אבל ראה רשב"ם ב"ב שם ד"ה שקולות)*.
- 8. ועפ"ז יומתק הלשון ,,במקום אחד הוא אומר הוא אהרן ומשה", ולא ובמקום אחד הוא מקדים. אבל צ"ע אם אפשר לפרש כן בשאר המקומות.
- 4. כ.
- 10. *) וראה לקו"ש שם הערה 22.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 205 לקו"ש חט"ז ע' 58
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש ב'קכג ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 285 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 187 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 189 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 190 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 31 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 1077 מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות 26 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 33 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 200 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 9 מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
- לקוטי שיחות 289 מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות 334 מאותו ספר ב"ב קכ, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות 192 מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד בבא בתרא קכ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג ב"ב קכ, ב