ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ב198

198

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

26 לקוטי הרמב"ם ,שסכלים הממרים .. סודרו בסדר שאר אישי מיני בע"ח .. ומפני זה היא קל להרגם"??.

לפי שיטה זו איננה מובנת, לכאורה, הטענה ,אלקי הרוחות... האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף": אם אין עליהם השגחה פרטית, אלא השגחה כללית, כעל דומם-צומח-חי, הרי אין שום מקום לדרוש מן הקדוש-ברוך-הוא ,לרדת" אליהם באופן של ,התלבשות" ולהבחין בין אלה שרק ,סרחו" לבין ה,חוטא" ממש, אלא מתאים העונש של ,ואכלה אותם כרגע" - בשווה?

הי שני סוגים בהשגחה העליונה

אך לאמיתו של דבר, אין כאן שום קושי. הדברים יובהרו על-פי הסברו של אדמו"ר האמצעי<, שדעתו של הרמב"ם, שאין השגחה פרטית על דומם"צומח-חי (וכן על הרשעים), אינה מהווה סתירה (לשיטתו של הבעש"ט5), שקיימת השגחה פרטית על כל הנבראים, כיוון שבהשגחה

קרח ב

העליונה קיימים, באופן כללי, שני סוגים*%*:

א) השגחה פנימית: השגחה שהיא גלויה. כלומר, איננה נחבאת ומכוסה בלבושי הטבע. לגבי השגחה זו אומר הרמב"ם שהיא בהתאם לדביקות שכל האדם באלקות, ועל דומם-צומח-חי ורשעים איננה קיימת השגחה זו (באופן פרטי, אלא על כללות המין בלבד);

ב) השגחה חיצונית: השגחה המלובשת בלבושי הטבע. השגחה זו קיימת לגבי כל הנבראים (בהתאם לשיטת הבעש"ט).

יוצא אפוא, שגם לדעת הרמב"ם קיימת השגחה פרטית על רשעים, אלא שווהי אצלם השגחה חיצונית, מכוסה בלבוש טבעי, כך שאין ניכר כיצד כל פרט מגיע מאת הקדוש-ברוך-הוא.

ואין זו סתירה לנאמר ,ומצאוהו רעות מצאוני הרעות..." וכפי שמפרש זאת הרמב"ם: ,,מופקר למקרה" - כיוון שהנהגה זו עצמה נובעת מהשגחה פרטית : ,והסתרתי פני...",

הערות

2. ולהעיר ג"כ מהא ד(בכלל) בב"נ אין חילוק בעונשים דכולם במיתה (סנהדרין נז, א). וראה לקו"ש חי"ח ע' 168.
3. פשוט שלכו"ע יודע הוא כל הפרטים ופרטי פרטיות, וכמ"ש בעיקרים מ"ד פ"ז (נעתק ברשימה הנ"ל שם ע' 279) - אבל מ"מ, הענין דשכר ועונש תלוי בהשגחה ואינו שייך לידיעה זו - ראה עיקרים שם.
4. דרך חיים שער התשובה פ"ט (יג, אחב). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 187.
5. ראה בארוכה הוספות לכתר שם טוב סקי"ט ואילך. וש"נ.
6. וראה ג"כ אוה"ת וירא ד"ה אשר יאמר (קג, א ואילך). ד"ה צהר תעשה תרע"ג.
6. ולהעיר ג"כ מבחיי (וירא יח, יט (ושם: ,וזה דעת הרמב"ן בפסוק זה"). והובא בקה"י. ע' השגחה) דההשגח"פ במין האדם מתחלקת לשני חלקים: א) להשגיח במעשיו, וזה בכל אדם מישראל או באומות. ב) להגן מן המקרים, וזהו רק לצדיקים.
7. ראה שומר אמונים בסופו (נעתק ברשימה הנ"ל שם ס"ע 278 ואילך): ,,אין שום דבר הווה במקרה בלתי כוונה והשגחה אלקית כדכתיב והלכתי עמכם בקרי, הרי שאפילו מדריגת המקרה מיוחסה לו ית' כי הכל מאתו בהשגח"פ". וראה

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 172 לקו"ש חי"ח ע' 198
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ח ע' 198

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.