ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג113

113

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כמובן מהמשך דברי הגמרא9 ,לא ניתנה תורה אלא למשה... שנאמר כתב לך פסל לך. מה פסולתן שלך אף כתבן שלך". וב,כתבן" הכוונה היא ל,פלפולא" של תורה (כנאמר אחר כך בגמרא) - זה ניתן למשה ולא לצבור, וכך גם לגבי ,פסל לך", ,פסולתן שלך".

ולמרות שפסולתן של לוחות, גם של סנפירין, שייכים לכלל ישראל, ולכן אין ערך של שווה פרוטה לכל אחד'ל,

9) בנדרים שם.

0 לדעת אבא חנין בספרי בהעלותך שם (הערה 47).

1) וידועה השקו"ט בשוה פרוטה* - האזלינן בתר הנגזל או הגזלן. וראה לעיל הערה 39.

ולהעיר ג"כ מהשקו"ט בנ"כ חו"מ סי' ו' (ברכ"י אות ו'. פתחי תשובה סק"א. פ"ת לחו"מ סצ"ג סק"ד. שער המשפט שם. ועוד) אם נזקקין לשותפין שתבעו לאיש אחד דחייב להם ממון השותפות שוה פרוטה. ובאמרי בינה לחו"מ הלי

עקב ג

וה,,לאו דלא תגזול אינו חל אלא בשווה פרוטה, כי התורה לא תחייב אלא בדבר שבממון ופחות משוה פרוטה אינו נקרא ממון"?*, בכל זאת ברור שאסור לגזול צבור בכל אופן%, ואי אפשר לומר על כך ,,אין בהם משום גזל"*, כי,,אסור% לגזול או לגנוב כל שהו מדין תורה"*.

ח. רק בתורה שלמטה :יש - שני הפכים ב,פסולתן וכתבן"

ההסבר בפנימיות לכך שמוצאים הבחנה בבעלות על לוחות שניות,

דיינים סי" יב (אם נזקקין לשנים שגזלו שוה פרוטה מאיש אחד).

ומובן דשקו"ט הנ"ל דוגמתה ביורשין שירשו תביעה דפחות מדני פרוטות וכיו"ב (ועוד).

3 מכיון שהיא של כל ישראל בתור צבור (לא בתור שותפים), י"ל דיש על זה בעלות גמורה ולא רק בעלות היחיד על פחות משוה פרוטה. ראה מפענ"צ פ"ד ס"ב ואילך. וש"נ. שו"ת זרע אברהם (הנסמן שם) ס"ד אות כב. וראה ספר המאמרים תשי"א ע' 31 בהערה. ואכ"מ.

5 שו"ע אדה"ז שם. מרמב"ם הל' גניבה פ"א ה"ב.

ולהעיר משו"ע אדה"ז (מירושלמי דמאי פ"ג ה"ב. הובא במ"מ הל' גזילה ואבדה פ"א ה"ב) בדבר שאינו מקפיד כלל, שממדת חסידות למנוע גם מזה.

6 וראה סנהדרין נז, א: נהי דבתר הכי מחיל לי" צערא בשעתא מי לית לי', ובפרש"י שם: הלכך גזל הוא. וראה פרש"י שם נט, סע"א. לח"מ הלי גזילה שם. ועוד.

הערות

1. *) בנוגע לכו"כ ענינים - ראה שו"ת הרדב"ז (ח"ז סל"ז). משנה למלך הל' אישות (פ"ה ה"א). אבני מילואים סל"א סקכ"ד - גבי קידושין כשאין שוה פרוטה להנותן כ"א להמקבל; שו"ת שואל ומשיב (מהד"ת ח"ד סקע"ז) - בשומרין וכפירת ממון דבעי פרוטה אי בעי שיהי" שוה פרוטה ללוה ולמלוה; חתן סופר (קמד, ג) - בפחות משוה פרוטה גבי לא תחנם אי אזלינן בתר נותן או מקבל. ובצפע"נ הל' אישות פ"ה הכ"ד (והל' איסורי ביאה פי"ד ה"ז) מביא מכמה מקומות ,אם אזליץ בתר נותן או בתר מקבל".
2. וברי"ט אלגאזי הל' בכורות (פ"ה אות נא) מדמה השקו"ט שברדב"ז הנ"ל לדברי התוס' (ד"ה לא צריכי - כתובות ל, ב) גבי גזל תרומה כו' שמשלם כל מה שנהנה, שסברת התוס'" היא ,,דכיון דזה נהנה בהנאת מעיו שיעור ש"פ משלם כל מה שנהנה כיון שעכ"פ הוא נהנה בש"פ אף דלבעלים לא הי" שוה פרוטה".
2. לשון החנוך מצוה רכט. וכ"ה בשו"ע אדה"ז ריש הל' גזילה וגניבה. וראה צפע"נ הל' מת"ע פ"ז ה"א (ס"ד, ג ואילך).
4. להעיר מפרש"י סוכה (כז, ב) ד"ה כל האזרח. שו"ת הריב"ש סי' שמז. מנ"ח מצוה שכה סק"ט. שע"ת או"ח סתפ"ב סק"א. לקמן ע' 375 הערה 8.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.