ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקי כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים ע"י שינוי ובו כ"א סעיפים:ח

ח

במקור חיפוש חדש

ח החרדל הוא מר ורגילין למתקו ע"י שמכבין בתוכו גחלת או אבן ניסוקת^נד וביו"ט אסור לכבות בתוכו <(ד)> גחלת של עץ^נה לפי שאין כיבוי זה צורך אוכל נפש ממש^נו שאפשר לאכול בשר בלא חרדל ואין צריך אלא למעונגים וכל דבר שאינו שוה לכל נפש אסור לעשותו ביום טוב^נז כמ"ש בסימן תקי"א^נח עיין שם אבל מותר לכבות בתוכו גחלת של מתכת^נט או אבן ניסוקת^ס לפי שאין שייך כיבוי במתכת שאף אם לא יכבנו לא ישרף^סא ולא יעשה פחם^סב ואף בשבת אין איסור לכבותו אלא מדברי סופרים^סג וביו"ט לצורך אכילה לא גזרו ומטעם זה מותר ליתן שפוד של מתכת מלובן לתוך המשקה כדי שיתחמץ אם הוא ראוי לשתותו בו ביום^סד:

הערות

נד. רש"י שבת קלד, א ד"ה ואין ממתקין.
נה. גמרא שם. טור ושו"ע ס"ג.
נו. דין כיבוי שאינו צורך אוכל נפש ממש, מבואר לעיל סי' תקז סי"ב. לקמן סי' תקיד ס"ב וס"ד (שאסור אפילו בשוה לכל נפש).
נז. גמרא שם, לגירסת ולפירוש בעל המאור (ביצה יב, א) ד"ה והא. ב"ח ד"ה אין מסננין. ט"ז סק"ה (שמטעם זה לא דמי לדין בישרא אגומרי, שהתירו לקמן סי' תקיא ס"ג. וראה לקמן שם, דקיי"ל שגם בישרא אגומרי אינו צורך אוכל נפש ממש, והותר מטעם אחר).
נח. סעיף ה (שזה אסור אף בהבערה).
נט. גמרא שבת שם. טור ושו"ע שם.
ס. חמד משה ס"ק ב.
סא. לבוש ס"ג. מ"א ס"ק ז. וכדלעיל סי' שלד סכ"ט.
סב. רש"י שם ד"ה בגחלת. וכדלעיל סי' רעח ס"א (שכשאינו צריך לפחם הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה). ולענין מלאכת מבעיר ראה לעיל סי' שיח ס"ז (משום מבשל). סי' תצה קו"א סק"ב (משום ריבוי האש). החשמל לאור ההלכה סי' א פ"ח אות ב. דברי אליהו שבת סי' יט ס"ג. העו"ב תתסה ע' 50.
סג. כדלעיל סי' שלד סכ"ט וש"נ.
סד. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 33 עמודים.