ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - מכתביםספירת העומר183

183

הערות לכללות הספר^*.

אופן הצעת הענינים בספר הוא — כאלו כבר נמצא הקורא "בעובי הקורה", של בעיא זו, אלא שזקוק הוא לשקו"ט כדי לברר המסקנא, לתרץ הסתירות וכו'.

מובן, אשר רק יחידי סגולה הם בעלי ידיעה כזו. וגם הם — הרי כעבור זמן קצר לא ישארו בזכרונם כל הפרטים הדרושים להבנת הענינים.

וכדאי ונכון ביותר, שיבוא בתחלת הספר מבוא, בו תבואר השאלה (שלרובא דרובא של בני תורה — עצם מציאות השאלה יהיה חידוש היותר מפתיע שבספר) וגם הנקודות העקריות של שיטות השונות בפתרונה,

אשר עי"ז יורחב חוג מביני הענינים במדה גדולה.

יש לבאר בהקדמה או במבוא, או עכ"פ להעיר ע"ז, שהדיון בגוף השאלה עקרו נמצא (ומתחיל) ברביע האחרון של הספר. — אם לא היו קישוים בדבר, כדאי הי' לשנות את זה, כדי להקל, עד כמה שאפשר, התפיסא של היקף הדברים והבנתם.

ואפריון נמטי', על אשר מביא במילואם דברי המחברים עליהם דן, מבלי שיצטרכו לחפש בספרים עצמם.

בטח יגיהו הפרופס עוד הפעם, כי נלקו בחסר ויתיר וכו'.

* * *

במש"כ אשר ע"י שיעבור את קו התאריך ברגע דנשיק עש"ק ושבת ויעשה זה איזה פעמים, הרי יבוטל אצלו האות דשבת. וזה א"א —

צ"ע מאי נפ"מ אם יהי' ז' ימים בלא שבת, או ז' מאות ימים בלא שבת. ולמה זה א"א — (ובפרט לדעת הרמב"ן — שמות כ, ח — שבכל יום ישנה המצוה זכור את יוה"ש. אף שגם לדעתו אין זכירה זו אות גמור, שהרי מחויב בתפילין).

ופשיטא שאין לאסור העברה זו ולדמותה לזה שדוחין מילה בכדי שלא לחלל את השבת אח"כ במכשירין (להרז"ה ולרשב"א — הובא בר"ן לשבת קלד, ב), או להאיסור לצאת בשיירא אם יבוא אח"כ לחלול שבת. ועיין ג"כ רש"י סוכה כה, ב ד"ה שחל: העוסק במצוה פטור כו' — כי בכל אלו ישנו החיוב אלא שסיבה דוחה אותו או מתירו משא"כ בנדו"ד.

וקצת דמיון יש למנחות (מא, א) טצדקי למיפטר נפשך כו'. ועיי"ש בתוס' ובהגמ"יי סוף הל' ציצית.

ועיין ג"כ שו"ת צ"צ חיו"ד סצ"ב. צפנת פענח מהד"ת פז, סע"ד.

הערות

*. אגן הסהר, בירור הלכה אודות מקומו של קו התאריך. המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.