א
שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת ובו פ"טא סעיפים:
א אסרו חכמיםב לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול ומפני מה נגעו באיסור זה אמרו מה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הלוכך בשבת כהלוכך בחולג ולא שיחת השבת כשיחת החולד שנאמרה ודבר דבר קל וחומר שלא יהא הטלטול בשבת כטלטול בחול כדי שלא יהא כיום חול בעיניו ויבא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע להסיעו אבנים וכיוצא בהן שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת ובטל הטעם שנאמר בתורהז למען ינוחח.
ועוד מפני גדר הוצאה נגעו בהט שמא ישכח ויוציא הדבר שמטלטל בידו לרשות הרביםי והיה מן הראוי לפי זה לאסור אפילו טלטול כלים שצריך להם אלא שאין גוזרים על הצבור יותר מדאייא.
ועוד מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות אלא בטלים כל ימיהם כגון הטיילין ויושבי קרנות שכל ימיהם הם שובתים ממלאכה ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הניכרת לפיכך שביתה מדברים אלו היא שביתה השוה בכל אדם ומפני זה נגעו באיסור הטלטול ואסרו שלא יטלטל אדם בשבת אלא כלים שצריך להם כמו שיתבאריב:
הערות
- א. בדפו"ר: צ' סעיפים. וראה בדי השלחן סי' קח סקי"ט, שכנראה חסר דין סולם בין סמ"ט לס"נ. וראה דין זה לקמן הל' יו"ט סי' תקיח ס"ו-ט, ומשם יש ללמוד גם לשבת.
- ב. ראה לקמן סט"ז-יז, מתי נגזרה גזירה זו.
- ג. כדלעיל רס"י שא (בהשלמה) וש"נ.
- ד. כדלעיל רס"י שז וש"נ.
- ה. ישעיה נח, יג.
- ו. ראה מ"מ וציונים.
- ז. שמות כג, יב.
- ח. רמב"ם פכ"ד הי"ב.
- ט. ראב"ד שם מגמ' קכד, ב. וראה גם לקמן סט"ז. סי' תקטו סוף ס"ד. סי' תקז קו"א סק"ד ד"ה כתב.
- י. ראה לעיל סי' שג סכ"ג. סי' רנב סי"ז.
- יא. רש"י בביצה יב , א ד"ה ליפלגו. וראה גם שם לז, א ד"ה אטו.
- יב. רמב"ם שם הי"ג. וראה העו"ב תרסח ע' 20
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.