ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ב363

363

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

מטות ג

א. השאלה על מיקוס הלכות הגעלת כלים וטבילתם

בפרשתנו', כאשר נצטוו ישראל על דיני הגעלת כלי מדין, שואל הרמב"ן?: מדוע נאמרו ההלכות של הגעלת כלי נכרים רק כאן, במלחמת מדין, ולא לפניזכן, במלחמת סיחון ועוג, שגם מהם לקחו ישראל שללי, שבודאי כלל גם כלים? והרמב"ן משיב, שארץ סיחון ועוג ,,מנחלת ישראל היא והותר להם כל שללם אפילו האיסורים .. ואמרו רבותינוי קדלי" דחזירי אשתרי להו (קותלי חזיר הותרו להם), אבל מדין לא היה משלהם ולא לקחו את ארצם רק לנקום נקמתם .. ולכך נהג האיסור בכליהם".

המפרשים'* שואלים" על כך: בפרשה צוו ישראל לא רק על ההלכות של גיעולי כלים של נכרים, אלא גם על

טבילת כלי נכרים, כפי שמציין כאן רש"י, וכפי שהרמב"ן עצמו מרחיב בכך, מדוע, איפוא, הם לא צוו על טבילת כלים לפני-כן, במלחמת סיחון ועוג? כאן אי אפשר להשיב, כבהלכות הגעלה, שבמלחמת סיחון ועוג, אפילו ,קדלי דחזירי אשתרו להו", כי הטעם לטבילת כלים אינו משום האיסור הבלוע בכלי, שהרי גם כלי נכרים חדשים חייבים בטבילה?, אלא כאמור ב,ירושלמי", ,לפי שיצאו מטומאת הנכרי ונכנסו לקדושת ישראל"?

אמנם, הרמב"ן כותב לפני-כן ,ולבי מהרהר עוד לומר שהטבילה הזו מדבריהם, והמקרא אסמכתא עשו אותו". אך בכל זאת לא מובן: א) הרמב"ן מסיים ,וזה צריך תלמוד" - כלומר, עדיין קיימת לדעתו האפשרות שזה מדאורייתא?. ב) גם אם ה,מקרא" הוא אסמכתא בלבד, ניתן לשאול: מדוע קבעה התורה את האסמכתא בענין מלחמת מדין, ולא במלחמת סיחון ועוג? ג) ובכל אופן: מדוע אין הרמב"ן מציין מאומה בענין זה?

הערות

1. שיחות 93
1. פרשתנו לא, כא ואילך.
2. שם, בג.
3. דברים ב, לה.
4. חולין יז, א.
5. בחולין שם: כתלי.
5. לאחר זמן בא לידי ספר ,טבילת כלים" (אה"ק. תשל"ה) בו מלוקט מראשונים ואחרונים - ושקו"ט שם - בכו"כ ענינים שבאו לקמן (בפנים ובההערות), ובפרט במבוא שם בסופו ובפ"ג הערה ד.
6. מהם: חת"ס עה"ת כאן. שו"ת שו"מ מהד"ת ח"ד סו,,ס יז. הגאון מטשעכנאוו הובא בכלי חמדה פ' תצא (כא, יא אות ו'). שם פ' ואתחנן (ו, י. אות ב'). שו"ת הר צבי יו"ד סק"ט. ועוד.
7. ע"ז עה, ב. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ג (,,שלא נשתמש בהן כל עיקר"). טושו"ע יו"ד ר"ס קְב.
8. ע"ז בסופה.
9. ובריטב"א לע"ז שם כ' בשם הרמב"ן: טבילה זו מדאורייתא היא דלא משמע דליהוו הני קראי אסמכתא דרבנן כו'. אבל בחי' הרמב"ן (השלם. ירושלים, תש"ל) שם: וי"ל דטבילה זו גזה"כ כו' א"נ אסמכתא. - וראה לקמן הערה 30.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.