ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת קג

אגרת קג

יום ⁵⁴⁵⁹ ג' פ' נצבים תקע"א

ה' ישפות שלו' ⁵⁴⁶⁰ וחיים טובים לכבוד הרבנים המופלגים מאורות הגדולים המפורסמים יושבי על כסא ההוראה ומורי צדק לעדת ישורון שבק' וילנא, ה' עליהם יחיו ⁵⁴⁶¹

יצו ה' אתם את הברכה ⁵⁴⁶² ושלום וחיים עד ⁵⁴⁶³ העולם ⁵⁴⁶⁴ .

פתח דברי יאיר ⁵⁴⁶⁵ אור סליחתם על איחור תשובתי מפני כבוד התורה, כי זה ערך ב' שבועות הייתי בשקלאב ⁵⁴⁶⁶ באסיפת המדינה בעניני הכלל ⁵⁴⁶⁷ , ה' ירחם, ובבואי בעש"ק העבר מצאתי מכתבם וקריתי ושניתי ושלשתי ⁵⁴⁶⁸ , אבל לא פירשו לי מהו המכשול שמכשילים את הרבים מאנשי קהילתם כו', והרי בכל מדינות אוקריינא ופולין קטן ⁵⁴⁶⁹ ופאדאלייע ורוב מדינות וואלין אוכלים מסכינים מלוטשים. וגם בדובנא רבתי שאינן מאנ"ש כלל וכלל, וכן באוסטרא וקרעמניץ ולוצק ושאר קהלות גדולות שאינן מאנ"ש כלל, וגם באה"ק תובב"א, ורבים מהספרדים. וחלילה להוציא דבת מכשול עון ⁵⁴⁷⁰ על רבבות אלפי ישראל, אשר כל השומע זאת תצילנה אזניו ⁵⁴⁷¹ .

והנה בהיות הרב הגאון מ"הר חיים נ"י אב"ד דק' וואלאזין במדינתנו בשנת תקס"ג ⁵⁴⁷² , שמעו מפיו כמה נגידי מדינתנו, שאינן מאנ"ש כלל וכלל, שאמר בשם רבו מובהק הגאון המנוח החסיד ז"ל, שאין שום איסור כלל בשחיטת סכינים מלוטשים עפ"י הדין השנוי בגמרא ופוסקים. רק אם יצא איסור מפיו ⁵⁴⁷³ ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"ש, כמו שאר הרחקות וגזרות שיצאו כשגגה מלפני השליט ⁵⁴⁷⁴ בשנת תקל"ב ⁵⁴⁷⁵ , כעל אפיקורסין ממש שהן מן המורידין ⁵⁴⁷⁶ , ושלא להתחתן וכו', והכל עפ"י השמועה מפי אנשים כשרים ונאמנים בעיני כבוד תורתו.

אמנם מי לנו גדול ⁵⁴⁷⁷ משאול בחיר ה' ⁵⁴⁷⁸ , אשר הי' דואג אב בית דין של כל ישראל וראש סנהדרין ⁵⁴⁷⁹ נאמן בעיניו כדת של תורה. וגם באמת לא יצא שום דבר כזב ושקר מפי דואג, כמארז"ל שלשה אמרו אמת ⁵⁴⁸⁰ ונטרדו מן העולם, ואחד מהם דואג, רק בהוות לשונו כתער מלוטש עשה רמיה ⁵⁴⁸¹ שיתאמת לשאול איך שאחימלך הכהן גדול הוא מכחש באמרו שלא ידע כי דוד בורח הוא, בכדי להציל נפשו ממות. וגם אנחנו לא היינו יודעים השגגה שיצאה מלפני השליט שאול המלך ע"ה בזה, לולי שכתב לנו שמואל הנביא ⁵⁴⁸² ספרו ⁵⁴⁸³ .

ועתה בגלות החל הזה ⁵⁴⁸⁴ , אשר אין עוד נביא אתנו ויודע עד מה ⁵⁴⁸⁵ , הנה ברבות השנים אחר פטירתו של הגאון החסיד המנוח ז"ל, זכות תורתו עמדה לו ולכל המסתופפים בצלו שלא לשפוך עוד דמים חנם, בהגלות נגלות ⁵⁴⁸⁶ לעיני כל ונודע האמת ונראה בעליל ⁵⁴⁸⁷ שאין בנו שמץ מינות ח"ו ולא שמצא דשמצא. ואי לזאת הותרו השבטים לבא זה בזה ⁵⁴⁸⁸ ומתחתנים עמנו תמיד, וכמו כן נתבטלו שאר הרחקות וגזירות קלות וחמורות דשנת תקל"ב, שהיו בשגגה והעלם דבר מעיני העדה ⁵⁴⁸⁹ . ועל זה נאמר שגיאות מי יבין מנסתרות נקני ⁵⁴⁹⁰ , ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן ⁵⁴⁹¹ כו'. וגדולה מזו מצינו שגגת הוראה אפילו בסנהדרי גדולה שבלשכת הגזית ושגגת מעשה בז' שבטים שעשו על פיהם ⁵⁴⁹² . וכתיב ונסלח לכל עדת בני ישראל כו' כי לכל העם בשגגה ⁵⁴⁹³ .

ולזאת איני מבין על מה זה יצא הקצף מלפני כבוד תורתם על סכינים מלוטשים משום גזירות תקל"ב, והרי נודע בשערים ⁵⁴⁹⁴ המצוינים ⁵⁴⁹⁵ בהלכה דחרמים יש להם דין נדרים, דנדרי שגגות מותרים ⁵⁴⁹⁶ וגם נדר שהותר מקצתו ⁵⁴⁹⁷ כו'.

וגם מ"ש במכתב כבוד תורתם לחוש למחלוקת גדולה וכו', איני מבין היטב, הלא כבוד תורתם יושבי על כסא ההוראה להורות לעם מצות ה' ותורתו, הם ראשי אלפי ישראל ⁵⁴⁹⁸ שבקהלתם, ועיני כל ישראל ⁵⁴⁹⁹ תלויות אליהם, דבתר רישא גופא אזיל ⁵⁵⁰⁰ , ואם כבוד תורתם יורו הוראה להיתר מי יהרהר אחר מידותיהם ח"ו.

וגם מ"ש כבוד תורתם שנאמר להם בשמי על שחיטה שלהם שאינה בכשרות ח"ו, חלילה חלילה לי להוציא דבה על עם ה' ⁵⁵⁰¹ רבבות אלפי ישראל ⁵⁵⁰² . ונאמן עלי אבא ⁵⁵⁰³ שבשמים, וגם יעידו עלי כל המקורבים אלי, כי אינני נזהר מעולם מכלים אפי' הם בני יומן ⁵⁵⁰⁴ .

ותוכן הענין ⁵⁵⁰⁵ בקצרה, יען כי הנה רוב השוחטים בסכינים שאינן מלוטשים, המומחין משחיזין הסכין להיות חדה הרבה ואזי אינה חלקה כל כך ⁵⁵⁰⁶ . וטעמם ונימוקם עמם, שאם תהא חלקה לא תהא חדה כל כך כנראה בחוש ⁵⁵⁰⁷ , וכמשמעות לשון הרמב"ם ⁵⁵⁰⁸ ושו"ע ⁵⁵⁰⁹ סעיף ז', ואזי קרוב לבוא לידי דרסה ⁵⁵¹⁰ אם לא יוליך ויביא הרבה מאד, כמשמעות לשון הגמרא ⁵⁵¹¹ ושו"ע שם אפילו כל היום כולו כו'. ואף שכל היום כולו היא גוזמא, מכל מקום משמע ודאי שצריך להוליך ולהביא הרבה מאד להנצל מחשש דרסה ⁵⁵¹² , ואזי אפשר לבא לידי שהייה בבהמה כמ"ש רמ"א ⁵⁵¹³ . לכך בחרו המומחין לעצמן דרך ישרה יותר להשחיזה ולהעמידה חדה ולא חלקה.

ואף שהיא קרובה להיות כסאסאה, הרי אמרו בגמרא ⁵⁵¹⁴ מאן יהיב לן מבשריה כו'. ואף גם לפי משמעות לשון הרמב"ם ⁵⁵¹⁵ ושו"ע, שכל שאינה חלקה דמיא לסאסאה (דאם תימצי לומר דמשכחת לה סכין שאינה חלקה ואפילו הכי לא דמיא לסאסאה, אם כן למה הזכירו כלל והרי אינה חלקה, מאחר דלא תליא בהכי כלל, והוה ליה למימר בקצרה שהושחזה והרי מגעתה כמגע כו'), ואנו אין בקיאים כו' כמ"ש רמ"א ⁵⁵¹⁶ , היינו לכתחלה לחומרא בעלמא. והיינו טעמא, דחסרון בקיאות אינו כדאי לעשות ספק פגימה לאסור בדיעבד משום חזקת איסור דבהמה בחייה ⁵⁵¹⁷ , משום דהשו"ע ⁵⁵¹⁸ והרבה מהאחרונים ⁵⁵¹⁹ פסקו כהרשב"א ⁵⁵²⁰ וסיעתו בדעת הרי"ף ⁵⁵²¹ , דאין פגימה פוסלת אלא כשאוגרת לתוכה שום דבר דוקא, ואפילו כחוט השערה, ולזאת רחוק הדבר מאד לחוש מחמת חסרון בקיאות לפגימה גדולה כזו, ומשום הכי אינה אלא חומרא בעלמא לכתחילה ⁵⁵²² .

אמנם פשט לשון בה"ג והרי"ף ⁵⁵²³ לא משמע הכי, וכמ"ש בפרי תואר ⁵⁵²⁴ , אלא כמשמעות לשון הרא"ש ⁵⁵²⁵ בדעת הרי"ף, דכל פגימה שהוא מרגיש בצפורן מקרי חגירת צפורן, וכמ"ש הרא"ה ⁵⁵²⁶ דחגירה היא מלשון ויחגרו ממסגרותם ⁵⁵²⁷ שהוא לשון דילוג ⁵⁵²⁸ , ולא לשון חגורה כפירוש הרשב"א. וכן דעת רש"ל בים של שלמה ⁵⁵²⁹ , שהשמיט בהעתקתו לשון הרשב"א דעל כל פנים בעינן שתהא אוגרת שום דבר. ואפשר וקרוב לומר שכן דעת הט"ז ⁵⁵³⁰ , שהעתיק לשון רש"ל, וכמ"ש בפרי מגדים ⁵⁵³¹ , עיין שם דסבירא ליה כפירוש הפרי תואר בהרא"ש ורמב"ם. ודמיא לסאסאה לפי דעת הפרי תואר היינו שאינו מרגיש שום פגימה אפילו כל דהוא, אלא שאינה חלקה מחמת חידודה ביותר, וכמ"ש הרמב"ם ⁵⁵³² , וכגירסת הרי"ף ⁵⁵³³ והרא"ש סכינא חריפא דדמיא כו', ולא כמ"ש הרשב"א וסיעתו שהיא פגימה קטנה ביותר שאינה אוגרת שום דבר לתוכה. והלכך לפי דעת הפרי תואר ⁵⁵³⁴ והפרי מגדים בדעת בה"ג ורי"ף ורמב"ם ורא"ש, אם תימצי לומר שאין אנו בקיאים בדמיא לסאסאה כמ"ש רמ"א ⁵⁵³⁵ , יש לחוש לספק איסור דאורייתא מחמת חסרון בקיאות (ורמ"א קאי בשטת הב"י בשו"ע ⁵⁵³⁶ ), וצריך להיות הסכין חלקה לגמרי.

וזהו דבר הקשה להיות חלקה וגם חדה להנצל מספק שהייה בבהמה, אם לא בסכין מלוטשת. ואף גם שימצאו שוחטים אומנים שיוכלו להשחיז אף סכין שאינה מלוטשת להיות חדה וחלקה, אך לאו כולא עלמא גמירי אומנות זו. וגם כדי להשחיז כן הסכין נצרך שהות מרובה, ואין כל העתים שוות להשוחט, מה שאין כן במלוטשים קל הדבר להאומנים בלי שהות מרובה כלל.

וממוצא דבר נשמע כי חלילה לנו להוציא דבה על מדינות המקילין בזה וסומכין על הפוסקים המקילין בשיעור פגימה, וגם חלילה לכם להקפיד על מדינות המחמירין וחוששים לדעת פוסקים המחמירים בשיעור פגימה ⁵⁵³⁷ . וכהאי גוונא מצינו כמה הלכות שנחלקו בהן הפוסקים ראשונים או אחרונים, ובדורות שלפנינו נהגו אבות אבותינו כדעת המקילין, ובדורות הללו רבו כמו רבו הנוהגים להחמיר, כמו חדש ⁵⁵³⁸ ותפלת ערבית בזמנה ⁵⁵³⁹ וכהאי גוונא טובא ⁵⁵⁴⁰ .

והכל הולך אחר החיתום ⁵⁵⁴¹ , לחתום ולסיים בשלום, כי אני שלום ⁵⁵⁴² , ונכון יהיה לבם ⁵⁵⁴³ הטהור בטוח אשר כעת לא יתעורר שום ריב ומדון מאנ"ש שבמחניכם הטהור כמו בימים הראשונים ח"ו. יען כי בימים ההם היה להם לראש איש חכם בעיניו הידוע, אשר לא אבה שמוע לי, באמרו שהוא חכם יותר ממני. והגם שהיה אומר שעושה הכל על פי ציוויי, הנה כל שקר שאין אמת בתחלתו ⁵⁵⁴⁴ כו'.

ובאמת בתחלת קיץ תקנ"ח הסכלתי עשות ⁵⁵⁴⁵ , כי היתה ידי עמו שיתאמץ להציל עשוקים ונרדפים בהכאות ושמתות ושאר רדיפות מלאות ⁵⁵⁴⁶ . אמנם לאחר שהוציא לאור משפטם להצילם מיד רודפיהם ⁵⁵⁴⁷ שלחתי אליו אחר חג השבועות מיד כמה בקשות ואזהרות ⁵⁵⁴⁸ שלא יחזיק עוד במחלוקת ⁵⁵⁴⁹ לשם שמים, ולא לעשות מנין בפני עצמו ⁵⁵⁵⁰ . ומכל שכן שלא להנקם ח"ו מהרודפים בשום מלשינות בעולם, הס מלהזכיר ⁵⁵⁵¹ , ובפרט במלשינות דווידז ⁵⁵⁵² אחז בשרי פלצות ⁵⁵⁵³ ממש. וגם בשובי בשלום מפ"ב בחורף תקנ"ט שלחתי אליו ב' אנשים מיודעיו ומכיריו להשיבו מדרכים האלה, ונתעכבו אצלו עד אחר הפסח ⁵⁵⁵⁴ , ולא שת לבו ⁵⁵⁵⁵ לדבריי אשר שמתי בפיהם ⁵⁵⁵⁶ , וגם במכתב מרורות ⁵⁵⁵⁷ ובקשות עצומות.

אמנם כעת כל אנ"ש שבמחניכם הטהור יהיו בודאי נכנעים לכבוד הרוזנים ראשי אלפי ישראל ⁵⁵⁵⁸ , המנהיגים אשר להם נתן העוז והממשלה לחיזוק דת תוה"ק מאדונינו הקיר"ה, ולא יהיו להם למורת רוח ⁵⁵⁵⁹ ח"ו לילך כנגדם בגדולות ⁵⁵⁶⁰ כימים הראשונים ⁵⁵⁶¹ ח"ו, הס מלהזכיר.

וגם מובטחני בחסדם וטובם של הרוזנים הנ"ל שיתנהגו עמהם במדת הרחמים, היא מדת השלום, ואחריהם כל ישרי לב ⁵⁵⁶² , וכל העם יהיה שלום ⁵⁵⁶³ הכל שלום ⁵⁵⁶⁴ .

כ"ד המבקש שלום דורש שלומם ⁵⁵⁶⁵

שניאור זלמן באמ"ו מ " ו ברוך זללה"ה ⁵⁵⁶⁶

בקשתי ⁵⁵⁶⁷ ממוהר"ר ליב קראז ⁵⁵⁶⁸ ושאר לומדים דאנ"ש שיעיינו היטב בגמרא ופוסקים הנ"ל מעל"ד בכדי שידעו להשיב.

הערות

5459. צילום גוף האגרת (תחלה וסוף כתי"ק והשאר כתב סופר) נדפס ביגדיל תורה (נ. י.) שנה ב ע' עב. חלק ההלכה נדפס לראשונה בשו"ע רבינו דפוס ראשון (בסוף סי' יח), ובשו"ת שלו סי' ז. ההשלמה – בבית רבי מ, א. החסידות (כהנא) ע' 234. ובשלימות במשנת יואל מא, א (מכת"י הנ"ל). אגרות בעה"ת סי' קיז. ס' התולדות אדה"ז ע' רנ. "חסידים ומתנגדים" ע' 310. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת סא. ומועתקת בכמה כת"י (189 מד, א. 525 ריח, ב. 1007 שפ, א). יש איזה שינויים קלים בין כתב-היד (בחלקו שבכת"י סופר) לבין הנדפס בשו"ת רבינו. וכנראה שנשלח בכמה עותקים, לכמה מהמורי צדק שבווילנא, והנדפס בשו"ת הוא מעותק אחר (ראה גם לקמן בהוספה שלאחר החתימה). ובנדפס כאן נוספו גם התיבות שבדפוס הנ"ל. לתוכן חלק ההלכה – ראה גם לעיל אגרת צה. שו"ת רבינו סי' י (אודות רב שאסר שחיטת השוחט בסכינים מלוטשים). שו"ת שארית יהודה יו"ד סי' יט. משנת יואל ע' מא. יגדיל תורה (נ. י.) חוב' יט סי' פ וחוב' כה סי' קסט. שו"ת הרב סי' לח. לתוכן השתלשלות מחלוקת המתנגדים והחסידים המבואר כאן, ראה מבוא פרק ח ופרק ט.
5460. ה' ישפות שלום: ע"פ ישעי' כו, יב.
5461. ה ' ע ל יהם יחיו : ע"פ ישעי' לח, טז.
5462. יצו ה' . . הברכה: ע"פ תבוא כח, ח.
5463. וחיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.
5464. יו ם . . העולם : כתי"ק רבינו.
5465. פתח דברי יאיר : ע"פ תהלים קיט, קל.
5466. ב' שבועות הייתי בשקלאב : ב"מאמרי אדמו"ר הזקן – הנחות הר"פ" ע' נז, ישנו דרוש שאמר רבינו בשקלאב, ביום "ה' תמוז תקע"א". וכנראה היתה זאת נסיעה נוספת לשם בחודש אלול.
5467. באסיפת המדינה בעניני הכלל : ראה לקמן אגרת קד.
5468. וקריתי ושניתי ושלשתי: ע"פ ברכות נח, א.
5469. ופולין קטן: דרום מערב פולין, לימים גליציא.
5470. מכשול עון: ע"פ יחזקאל מד, יב. וראה מנחות קט, א.
5471. כל השומע זאת תצילנה אזניו: ע"פ ירמי' יט, ג.
5472. במדינתנו בשנת תקס"ג: אפשר הכוונה לביקורו במינסק (שהיתה אז חלק מרוסיא הלבנה), שם נפגש עם רבינו והרבו להתפלפל בקושיות ופירוקים, כמסופר ע"י החסיד ר' יעקב קדנר בסיפורים נוראים (ד"ה עתה באתי, מג, סע"ב).
5473. יצא איסור מפיו: בכתביהם משנת תקמ"א (ראה חסידים ומתנגדים ח"א ע' 121).
5474. כשגגה מלפני השליט: ע"פ קהלת י, ה.
5475. בשנת תקל " ב : השוה לעיל אגרות סג. פט.
5476. אפיקורסין ממש, שהן מן המורידין: רמב"ם הל' ממרים פ"ג ה"ב. שוע"ר הל' נזקי גו"נ ה"י.
5477. מי לנו גדול: ע"פ סוטה ט, ב.
5478. שאול בחיר ה': ש"ב כא, ו.
5479. וראש סנהדרין: מדרש תהלים פנ"ב.
5480. שלשה . . העולם : מעשה תורה שלב. פרקי רבינו הקדוש פ"ג. הובא ברמב"ן על התורה פר' בראשית ב, ט.
5481. בהוות לשונו כתער מלוטש עשה רמיה: ע"פ תהלים נב, ד.
5482. בהוות לשונו . . שמואל הנביא : ש"א כב, ט-טז.
5483. שכתב לנו שמואל הנביא ספרו: ב"ב יד, סע"ב.
5484. גלות החל הזה : עובדיה א, כ.
5485. אין . . מה : ע"פ תהלים עד, ט.
5486. בהגלות נגלות: ע"פ ש"ב ו, כ.
5487. ונראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
5488. הותרו השבטים לבא זה בזה: ע"פ ב"ב קכא, א.
5489. בשגגה . . העדה: ע"פ ויקרא ד, יג.
5490. שגיאות . . נקני : תהלים יט, יג.
5491. אין אדם . . א לא אם כן : גיטין מג, א.
5492. שגגת הוראה . . פיהם : ראה הוריות ד, ב.
5493. ונסלח . . בשגגה : שלח טו, כו.
5494. נודע בשערים: משלי לא, כג.
5495. בשערים המצוינים: ע"פ ברכות ח, א.
5496. נדרי שגגות מותרים : נדרים כה, ב.
5497. נדר שהותר מקצתו כו ': נדרים סו, א.
5498. ראשי אלפי ישראל: במדבר א, טז.
5499. עיני כל ישראל: מ"א א, כ.
5500. דבתר . . אז י ל : עירובין מא, א.
5501. על עם ה': ש"ב ו, כא.
5502. רבבות אלפי ישראל: בהעלתך י, לו.
5503. ונאמן עלי אבא: ע"פ ב"ב קכח, א.
5504. חלילה . . יומן : עד"ז לעיל אגרת צה. וראה שו"ת מהרלב"ח סי' קכא.
5505. ותוכן הענין : מכאן ואילך נדפס בשו"ת רבינו סי' ז.
5506. ואזי אינה חלקה כל כך: בשו"ת שארית יהודה חיו"ד סי' יט: "עוד אחת היא והיתה לבאר, מה שלא רצה רבינו לגלותה במכתבו אשר כתב להמתנגדים דווילנא, והוא שידוע לכל השוחטים המתלמדים על סכינים המלוטשים, שהעיקר להעמידו על אמיתת חידודו, שיהי' החידוד מג[ו]לה בפני עצמו בלא עירוב הצדדים שלפניו, שהצדדים שלפניו מעכבים ההרגשה העצומה בפגימה קלה ודקה מן הדקות, שמחמת עביות הצדדים קשה להרגיש. ולכו נא ונוכחה יאמרו ויבררו שהאמת כן הוא ... גם הלום ראיתי אצל רב אחאי ז"ל נ"ע שבאו שוחטים שלא היו סכיניהם מלוטשים בדקות כל כך, ולא רצו השו"ב דק"ק ליאזנא ליתן עדיהן, עד שבאו לפני כבוד אחמו"ר ז"ל נ"ע ואמרו שהסכינים שאינם מלוטשים כל כך קשים להרגשה, ובקושי התיר להם על ידי שינסו אותם אם בקיאים בהרגשת הסכין המלוטש הרבה בדקות, ואמר הטעם שמאחר שמרגישים על הסכין המלוטש בדקות אפילו בפגימה קלה ודקה, לא יטעו על כל פנים אפילו בשאינו מלוטש כל כך בפגימות גדולות המטרפים מן הדין".
5507. כנראה בחוש : ראה מ"ש ביגדיל תורה (נ. י.) חוב' יט סי' פ וחוב' כה סי' קסט.
5508. לשון הרמב"ם: הל' שחיטה פ"א הי"ז (פיה חלק ואינה חדה).
5509. ושו"ע : סי' יח.
5510. קרוב לבוא לידי דרסה: שמ"ח סי' כג ס"ט.
5511. הגמרא : חולין לב, א.
5512. להוליך . . מחשש דרסה: ראה שוע"ר סי' כד ס"ק א-ב (שבהולכה והובאה אין זה דרסה).
5513. כמ"ש רמ"א: סי' יח ס"ז. ונתבארו בשוע"ר סי' כג ס"ק יד האופנים שיש לחשוש לזה.
5514. בגמרא: חולין יז, ב.
5515. הרמב"ם : הל' שחיטה פ"א הי"ח (סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעה כמגע כו').
5516. רמ"א : סי' יח ס"ו (סכין כו' אינה חלקה כו' ואין אנו נוהגים לשחוט בה לפי שאין אנו בקיאין בדבר).
5517. חזקת איסור דבהמה בחייה: חולין ט, א.
5518. דהשו"ע: סי' יח ס"ב (שיעור הפגימה כל שהוא ובלבד שתאגור בה כל שהוא אפלו חוט השערה).
5519. והרבה מ ה אחרונים : ראה שו"ע רבינו סי"ח סק"ג וקו"א סק"ג.
5520. כהרשב"א: תורת הבית הארוך בית א שער ב (יג, א).
5521. בדעת הרי"ף: שהשמיט מימרא דרב חסדא (יז, סע"ב) שפגימת סכין כחגירת צפורן (ונתבאר בשוע"ר סי' יח קו"א ס"ק ג).
5522. חומרא בעלמא לכתחלה: כמבואר בשוע"ר שם ס"ק ח. הובא בפס"ד צמח צדק מא, ד.
5523. בה"ג והרי"ף: שהשמיטו שניהם מימרא דרב חסדא הנ"ל.
5524. בפרי תואר: סי' יח ס"ק ג.
5525. הרא"ש : חולין פ"א סי' כד. ונתבאר בשוע"ר סי' יח קו"א ס"ק ג (ד"ה אבל הרא"ש, וש"נ), פירוש הטור וסיעתו בדברי הרא"ש בדעת הרי"ף, שלא נפסל אלא בחגירת צפורן. וכאן מבאר כפירוש הפרי תואר, שפוסל אף פחות מפגימת חוט השערה.
5526. הרא"ה : בדק הבית (יג, א).
5527. ויחגרו ממסגרותם: שמואל ב כב, מו.
5528. לשון דלוג: ראה ערוך ערך חגר. שו"ת צמח צדק סי' טז ס"ד.
5529. בים של שלמה: חולין פ"א סי' לח.
5530. הט"ז : סי' יח ס"ק ב.
5531. בפרי מגדים: משבצות זהב סוף ס"ק ב.
5532. הרמב"ם : הל' שחיטה פ"א הי"ח (חדה שהושחזה והרי אינה חלקה).
5533. הרי"ף : (ה, א).
5534. דעת הפרי תואר: הובא בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' טז ס"ו.
5535. רמ"א : סי' יח ס"ו.
5536. בשו"ע : ס"ב, כרשב"א דלעיל, ולכן לא אסר הרמ"א בס"ו אלא לכתחלה.
5537. המחמירים בשיעור פגימה: ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סוס"י טז (דבתשובה שלפנינו לא נתכוין לחלוק לגמרי על דעת השו"ע, אלא שיש טוב טעם למנהג סכינים המלוטשים, אבל לא שמעכב לדינא ממש), וסי' רנב. חידושים על הש"ס קסב, ד. פס"ד מב, א.
5538. כמו חדש: ראה שוע"ר או"ח סי' תפט ס"ל. שו"ת סוס"י ו. סי' כ. שם שער השמועה סי' מז-ח.
5539. ותפלת ערבית בזמנה: ראה שו"ע או"ח סי' רלג ס"א. דברי חמודות ברכות פ"ד סוף ס"ק טו (ומקרוב נתחדש).
5540. וכהאי גוונא טובא: דאין חוששין להוצאת לעז על הראשונים. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קסט.
5541. והכל הולך אחר החיתום: ע"פ ברכות יב, א.
5542. אני שלום: תהלים קכ, ז.
5543. ונכון יהי' . . בטוח: ע"פ תהלים קיב, ז.
5544. כל שקר . . בתחלתו : רש"י שלח יג, כז. וראה סוטה לה, א. זח"א ב, ב.
5545. הסכלתי עשות: ע"פ ויצא לא, כח.
5546. להציל עשוקים . . רדיפות מלאות: אודות רדיפות המתנגדים את אנ"ש בווילנא בחורף תקנ"ח, ראה תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא פרק א. שם גם אודות התנפלות על בתיהם וביזת רכושם.
5547. שהוציא לאור משפטם להצילם מיד רודפיהם: החסידים הגישו תלונה להנהלת הפלך על הרדיפות נגדם, ובכ"א אייר תקנ"ח פורסמה החלטת הנהלת הפלך ווילנא, שמותר לחסידים להתפלל במנייניהם, ואסור לקהל ווילנא לענוש אותם ולרדוף אותם (חסידים ומתנגדים ח"א ע' 212).
5548. שלחתי אליו אחר חג השבועות מיד כמה בקשות ואזהרות: בחקירתו של ר' מאיר רפאל'ס (ראה תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא ע' ב) מספר הוא בין השאר "לפני כמה חדשים מאי-אפריל הוא [רבינו] כתב לחסידים בוילנא, בא לכאן על ידי ליב בן זעליג". ובחקירתו של ר' ליב ב"ר זעליג סיפר, שאת המכתב הוא קיבל מרבינו אחרי שנסע להודיע לו על ההחלטה לטובת החסידים.
5549. שלא יחזיק עוד במחלוקת: ראה גם לעיל אגרת נד, ובשוה"ג שם.
5550. ולא לעשות מנין בפ ני עצמו : השוה לעיל סי' ט, ובהנסמן בהערות שם.
5551. הס מלהזכיר: ע"פ עמוס ו, י.
5552. במלשינות דווידז : קהלת ווידז היתה כפופה תחת קהלת ווילנא הרודפת את החסידים. בחודש סיון תקנ"ח פנו לשלטונות בתלונה, שקהל ווילנא משתרר עליהם בגביית כספים יתרים, והגישו את מכתב קהלת ווילנא אל קהלת ווידז, אודות כספים שצריכים לשלוח לקהלת ווילנא (ראה תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא פרק ב. כרם חב"ד גליון 4 ע' 215).
5553. אחז בשרי פלצות: ע"פ איוב כא, ו.
5554. מדרכים האלה . . עד אחר הפסח: ראה גם לעיל אגרות סא. סב – מאותו חורף. על מאורעות אותו אד"ר-ניסן בווילנא, ראה ווילנא בתקופת הגאון (ע' 39-40). חסידים ומתנגדים (ח"א ע' 217-221).
5555. ולא שת לבו: וארא ז, כג.
5556. לדבריי אשר שמתי בפיהם: ע"פ ישעי' נט, כא.
5557. מכתב מרורות: ע"פ איוב יג, כו (לא הגיע לידינו).
5558. ראשי אלפי ישראל: ע"פ במדבר א, טז.
5559. למורת רוח: ע"פ תולדות כו, לה.
5560. לילך כנגדם בגדולות: ע"פ תהלים קלא, א.
5561. כימים הראשונים: ע"פ עקב י, י.
5562. ואחריהם כל ישרי לב: ע"פ תהלים צד, טו.
5563. וכל העם יהי' שלום: ע"פ ש"ב יז, ג.
5564. שלום הכל שלום: ע"פ תמיד כח, א.
5565. דורש שלומם: ע"פ תצא כג, ז.
5566. כ " ד . . זללה " ה : כתי"ק רבינו.
5567. בקשתי . . להשיב : בעותק שלפנינו הנ"ל (שתחלתו וסיומו כתי"ק) אין שורה זו מופיעה. ואפשר נשלחו כמה עותקים (שלכן נמסר הפנים לסופר להעתיקו), ובאחד מהם נוספה שורה זו.
5568. ליב קראז: נ"א: מקראז. אודותיו ראה תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא פרק א (ע' ג).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 82 עמודים.