ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזאחריאחרי52

52

ויובן זה בהקדם מ"ש הרמב"ן31 בטעם שמצות כיסוי הדם היא רק בדם חי' ודם עוף ולא בבהמה, וז"ל: "צוה. . לכסות כל דם בחי' ועוף כי לא יתקרב דמם על המזבח, כי גם בעופות לא יקרב מהם רק שני מינים בלבד וגם הם אינם נשחטים, אבל בבהמות רוב המצויים נשחטים לשם הנכבד ודמם לכפר ואין ראוי לכסותו, ולא חשש לכסות דם החולין בבהמה כי אין חולין במדבר32 וגם אחרי כן על הרוב33 יצוה".

כלומר, החיוב דכיסוי הדם תלוי בהאפשריות לתת הדם ע"ג המזבח, וכן מורה המשך הכתובים34 "כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על המזבח גו' על כן אמרתי לבנ"י כל נפש מכם לא תאכל דם גו' ואיש איש גו' אשר יצוד גו' ושפך את דמו וכסהו בעפר", שמזה מוכח, שאיסור אכילת דם ומצות כיסוי דם הם תוצאה מזה ש"אני נתתיו לכם על המזבח".

ועפ"ז, ב' החלוקות שנאמרו במצות כיסוי הדם — (א) נוהג רק בחי' ועוף ולא בבהמה, (ב) נוהג בחולין ולא במוקדשין35 — היינו הך: דם חי' ועוף (שאזלינן בתר רובן הכי גדול — שדמם לא ניתן ע"ג המזבח) הוא דם חולין, שבו נוהגת מצוה כיסוי הדם; ודם בהמה, ש"רוב המצויים נשחטים לשם הנכבד ודמם לכפר" — זהו דם מוקדשין שאין כיסוי הדם נוהג בו, כי הדם ניתן ע"ג המזבח.

ומדבריו למדנו, שתוכן מצות כיסוי הדם הוא ענין שלילי, ד"דם" הוא דבר שאינו ראוי אלא לנתינה ע"ג מזבח, ולכן, כל דם שאינו ראוי לתת ע"ג המזבח חייבים לכסותו בעפר (שעי"ז מתבטל (חשיבותו)36).

ד. ויש לבאר הענין בעבודת השם:

"דם" הוא ענין החיות, "הדם הוא הנפש"37, ותכליתו היא להשתמש בו בעניני קדושה, שכל דבר שבקדושה צריכים לעשותו בחיות והתלהבות גלוי' דוקא.

[וזהו ג"כ הטעם (הפנימי) שכיסוי הדם אינו נוהג במוקדשין "בין קדשי המזבח בין קדשי בדק הבית"38 (אף שקדשי בדק הבית אין דמו ניתן39 ע"ג המזבח40) — כי בכל דבר של קדושה צ"ל החיות באופן גלוי];

משא"כ עניני חול, דברי הרשות של האדם, צריכים לעשותם בלי חיות, "בלא

הערות

  1. 31. פרשתנו שם, יא (בסופו). ועד"ז בפ' ראה יב, כב. חינוך מצוה קפז. וראה גם מו"נ ח"ג פמ"ו.
  2. 32. כדעת ר' ישמעאל (חולין טז, ב) שבמדבר נאסר להם בשר תאוה. אבל להעיר שהרמב"ם (הל' שחיטה פ"ד הי"ז) פסק כר' עקיבא (שם יז, רע"א) דהותר להם בשר נחירה (ורק לשחוט חולין הי' אסור).
  3. 33. ראה מו"נ ח"ג פל"ד.
  4. 34. פרשתנו שם, יאיג.
  5. 35. ל' הרמב"ם הל' שחיטה פי"ד ה"ב. וראה לקמן בפנים.
  6. 36. ולהעיר מצפע"נ הנ"ל הערה 20.
  7. 37. ל' הכתוב פ' ראה יב, כג. ועד"ז בעניננו — פרשתנו שם, יא.
  8. 38. ל' הרמב"ם שם.
  9. 39. ע"ד ההלכה נלמד (חולין פד, א) מ"ושפך וכסה — מי שאינו מחוסר אלא שפיכה וכיסוי, יצא זה שמחוסר שפיכה פדי' וכיסוי".
  10. 40. ומ"ש ברמב"ן כו' (הנ"ל הערה 31) שתלוי בנתינת דם ע"ג המזבח — הוא ע"פ פשטות המשך הכתובים (כנ"ל), שכיסוי הדם הוא המשך ל"ואני נתתיו לכם על המזבח".

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב לקו"ש חל"ז ע' 52

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. שולחן ערוך ד חולין פד , רע"ב
  2. ספר השיחות 73 חולין פד, ב
  3. תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א חולין פד, א
  4. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט חולין טז, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז חולין טז, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב חולין טז, ב
  7. שולחן ערוך יא חולין טז , ב
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א חולין יז, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות, חולין יז, סע"ב
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב. חולין יז, ב
  11. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו חולין יז, א
  12. תורת שמואל תריב חולין יז, א
  13. תורת שמואל תתקנב חולין יז, א
  14. שו"ת סימן ז חולין יז, ב
  15. שו"ת סימן ט חולין יז, ב
  16. אגרות קודש אגרת קג חולין יז, ב
  17. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט חולין יז, א
  18. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל חולין יז, סע"ב
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א חולין יז, ב