ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א1108

1108

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א. על הפסוק' "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר וגו'", אומרת הגמרא? "ר' ישמעאל אומר, לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה, שבתחילה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה". כך גם מביא רש"י בפירושו על התורה': "אבל במדבר נאסר להם בשר חולין"

פירוש זה על הפסוק הוא רק לדעת ר' ישמעאל, אבל הדין הוא כר' עקיבא, שסובר:, שבבואם לארץ ישראל לא נוסף כל היתר בנוגע לאכילת בשר, שכן גם במדבר היה מותר לאכול בשר תאוה - אדרבה, לדעת ר' עקיבא בכניסתם לארץ ישראל נוסף איסור: "שבתחילה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה". לדעת רבי עקיבא פירוש* הפסוק "כי ירחיב גו' תאכל בשר", הוא שהכתוב בא ללמד "דרך ארץ", שלא להתאוות לאכול בשר, אלא "מתוך רחבת ידים ועושר". גם דרשה זו מביא רש"י בפירושו על התורה5.

אין לתמוה מדוע מביא רש"י את דרשת ר' ישמעאל, ש"במדבר נאסר

להם בשר חולין", אף שאין הלכה כמותו, שכן "אלו ואלו דברי אלקים חיים"% - ורש"י, שאינו פוסק אלא מפרש? ובפרט בפירושו על התנ"ך, בחר כאן מטעם מסויים בדרשת רבי ישמעאל. אך אינו מובן, כיצד מביא רש"י את שתי הדרשות, הן של ר' ישמעאל והן של ר' עקיבא, בזו אחר זו, אף שהם לכאורה פירושים מנוגדים על הפסוק: אם "כי ירחיב" פירושו הרחבת גבולים כפשוטה, הכניסה לארץ ישראל - כדרשת ר' ישמעאל - כיצד אפשר ללמוד מזה בו בזמן, שאפשר לאכול בשר גם בחוצה לארץ (אבל רק) "מתוך רחבת ידים". ואם כוונת הכתוב היא לרחבת ידים, הרי אין הבדל בין אם הרחבת ידים היא במדבר, בארץ ישראל, או במקום אחר - אם רק ישנה "רחבת ידים ועושר", היה צריך להיות מותר לאכול בשר תאוה, שלא כדעת ר' ישמעאל שבשר תאוה הותר רק בכניסה לארץ*.

מכך שרש"י מביא את שני הפירושים יחדיו - משמע שבפנימיות אינן בסתירה, או יתר על כן - שני הפירושים ענין אחד הם. דעת ר' ישמעאל ש"משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה", ודעת ר' עקיבא ש"משנכנסו לארץ נאסר להן בשר

הערות

1. דברים יב, כ.
2. חולין טז, ב.
3. חולין יז, א. רמב"ם פ"ד מהל' שחיטה הי"ז. 4 ראה פירש"י ד"ה בשר תאוה חולין שם.
65. דברים יב, כ. והוא מחולין פד, א.
6. עירובין יג, ב. גיטין ה, ב.
7. יד מלאכי כללי רש"י ס"ב וש"נ. 8 וכן הקשה ברא"ם שם.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ד ע' 1108

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.