86

זו בלבד שלא היתה כוונתם ח"ו מרידה כפשוטה, אלא אדרבה, "היו במדריגה גבוה מאד"16, וכדלקמן בארוכה.

[וכמשנ"ת בכ"מ שנגלה דתורה ופנימיות התורה הם תורה אחת, ולכן, אף שכל חלק יש לו גדרים וכללים משלו וע"ד שאין למדים הלכה מאגדה17 — מ"מ, מכיון שבעצם ה"ה תורה אחת, מובן שיש ביניהם שייכות, קשר ועד — לאיחוד (ועד, שהם גוף ונשמה זל"ז כדאיתא בזהר18), וגם הענינים שבפנימיות התורה שלפום ריהטא אינם מתאימים עם הפשט וההלכה יש להם יסוד ומקור בנגלה דתורה19, אם ברמז או בפירוש.

וכן בעניננו, דעם היות שע"פ פשש"מ (ונגלה דתורה בכלל) חטאו המרגלים בחטא חמור ובגללו נענשו הם עצמם ועל ידם כל דור המדבר כו' — מ"מ צריך לומר שגם בנגלה דתורה יש רמז עכ"פ על מעלת המרגלים המבוארת בפנימיות התורה].

ב. בתורת החסידות (פנימיות התורה) מבואר20, דזה שלא רצו המרגלים ליכנס לא"י הי' מצד גודל מעלתם21 בעבודת ה': לא רצו להכנס לא"י משום שמאנו להשפיל את עצמם בסדר החיים של "שש שנים תזרע שדך גו'"22, להתעסק בענינים גשמיים וחומריים, וע"ד מאמר רשב"י23 "אפשר אדם חורש כו' וזורע כו' תורה מה תהא עלי'". כל רצונם וחפצם הי' (כהמשך למ"ת) להשאר בהתבודדות במדבר, מנותקים מחיי ישוב, בלא טרדות הפרנסה וכו' (כי השם סיפק צרכיהם במדבר ע"י המן, לחם מן השמים24, והמים מבארה של מרים25, וע"י ענני הכבוד שליוו אותם והרגו את הנחשים והעקרבים וגיהצו בגדיהם26 וכו'), והרי זוהי הדרך האמיתית ללמוד תורה ולהיות דבוק בה', וכמאמר רז"ל27 לא ניתנה תורה (לדרוש) אלא לאוכלי המן.

[אלא שטעו בזה, כי יש מעלה גדולה יותר בעבודה שבסדר החיים בא"י, קיום המצות התלויות בארץ, ומצות מעשיות בכלל, אפילו לגבי מעלת הדביקות וכו' שבמדבר].

ועפ"ז י"ל, שבענין הנ"ל — שדוקא מה"עדה" דמרגלים ילפינן שעשרה מישראל נחשבים "עדה" קדושה — מרומז שחטאם של המרגלים לא הי' במובנו הפשוט, אלא שטעו בחשבם שהדרך (הנ"ל) שבחרו בה היא הדרך העיקרית בעבודת ה'28,

הערות

  1. 16. לקו"ת פרשתנו לו, סע"ד.
  2. 17. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד (וראה אנציקלופדיא תלמודית ערך אגדה. וש"נ). ויתרה מזה בהלכה עצמה — ממונא מאיסורא לא ילפינן (ברכות יט, ב וש"נ) וכיו"ב.
  3. 18. ח"ג קנב, א.
  4. 19. וראה דרמ"צ ה, א (ועד"ז כב, א): וגם הגליא הוא כפי הסתים כגוף לנפש.
  5. 20. לקו"ת פרשתנו (לז, ב. לח, ב) מספרי קבלה. אוה"ת שם (ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך). ובכ"מ.
  6. 21. ראה לקו"ת ריש פרשתנו.
  7. 22. בהר כה, ג.
  8. 23. ברכות לה, ב.
  9. 24. בשלח טז, ד ואילך.
  10. 25. פרש"י חוקת כ, ב.
  11. 26. פרש"י בהעלותך יוד, לד. עקב ח, ד.
  12. 27. מכילתא בשלח טז, ד.
  13. 28. ולהעיר דאף שבמשנה (סנהדרין קח, א) אי' שמרגלים אין להם חלק לעוה"ב, משמע בזהר ח"ג (רע"מ) רעו, א שיש להם חלק לעוה"ב. וידוע הפי' בס' עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ב פ"ח) ובכ"מ — בדעת רע"ק (סנהדרין שם) "דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב", כי אין להם צורך בעוה"ב, ואדרבא הם למעלה מזה (וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שנח ואילך). וראה לקו"ש חכ"ג ע' 102. וש"נ. ולהעיר מתפלת (ופירוש) אדה"ז עה"פ: מי לי בשמים — זע איך וויל נישט כו' (שורש מצות התפלה — בסהמ"צ להצ"צ פ"מ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.