יח
יח גדולי החכמים היו נוהגים לשכור פועלים על ידי שליח שיאמר שכרכם על בעל הביתקנה כדי שלא יבואו לעבור בלא תעשה אם יהיו טרודים ולא יהיה להם פנאי לפורעם בזמנהקנו.
ואם אי אפשר על ידי שליחקנז טוב להתנות עם השכיר בשעה ששוכרו על מנת שלא יתחייב לפורעו בזמנוקנח כי שמא יהיה טרוד או שמא לא יהיה לו מעות בריוח שיכול לפרעו אלא יהיה לו ויצטרך להוציאם ונמצא עובר בלא תעשהקנט ואפילו לא יהיה לו כלל מדת חסידות ללות ולפרוע לשכיר בזמנוקס מה שאין כן כשמתנה עמו כל תנאי שבממון קייםקסא.
ואף על פי כן אם יוכל לפרוע בזמנו טוב לפרעוקסב ולא לסמוך על התנאי כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשוקסג ואפילו אם העני מבקש שיהיה שכרו שמור על בעל הבית טוב לפרעו תחלה בזמנו אם יכול ויחזיר ויקח ממנו בתורת פקדוןקסד (ואם אין העני מבקש להפקידו יוכל לחזור וליקח ממנו בתורת הלואה אם הוא צריך למעות רק שיפרענו תחלה):
הערות
- קנה. גמרא שם קיא, א.
- קנו. תוס' שם ד"ה אמר, כפירוש החכמת שלמה שם.
- קנז. ראה אמרי יעקב ביאורים סוד"ה לא יהיה.
- קנח. ספר חסידים סי' תתרסו, הובא ב ש"ך סי' שלט ס"ק ב. וראה חקרי הלכות א מ, ב. אמרי יעקב שם.
- קנט. כדלעיל סט"ו שאם אין לו מעות אינו עובר בבל תלין.
- קס. האר"י ז"ל בטעמי המצות פ' קדושים. וראה גם לעיל סוף סי"ג.
- קסא. ראה ב"מ צד, א. טור ושו"ע אה"ע סי' לח ס"ה.
- קסב. ספר חסידים שם. ש"ך שם.
- קסג. דברים כד, טו.
- קסד. זהר פרשת קדושים פה ע"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.