ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהשכמת הבוקר וציציתהלכות ציציתכ דיני לקיחת ומכירת טלית

כ דיני לקיחת ומכירת טלית

ובו ו' סעיפים

א הלוקח טלית מצוייצת מישראל, הרי זה בחזקת כשרות, לפי שכל ישראל בקיאין בהכשר תיקון עשיית הציצית¹⁶⁶⁵:

ב הלוקח טלית מצוייצת מתגר נכרי¹⁶⁶⁶, אפילו אינו תגר למכור טליתות אלא הוא תגר לשאר סחורות¹⁶⁶⁷ ואומר שלקח טלית זו מישראל עם ציציותיה, נאמן¹⁶⁶⁸, דחזקה על התגר שאינו משקר, שאם ימצא בדאי בדבר אחד לא יאמינוהו בדברים אחרים¹⁶⁶⁹.

ואין סומכין על חזקה זו אלא כשמוכר טלית מצוייצת כהלכתה, דיש עוד צד להקל, משום דאין דרך הנכרי לידע האיך עושין החוליות והקשרים, ומסתמא לקחה עם ציציותיה מישראל. אבל אין לוקחין ציצית שאינן תלויין בטלית מנכרי, אפילו הוא תגר¹⁶⁷⁰, שמא הוא עצמו טוואן או שזרן¹⁶⁷¹:

ג השולח ציצית לחבירו ביד נכרי, צריך שיחתמנו חותם בתוך חותם, ועל דרך שנתבאר ביו"ד סי' קי"ח¹⁶⁷², לפי שיש לחוש שמא יחליף הנכרי בחוטין אחרים שלא נטוו לשם ציצית. במה דברים אמורים, כשהוא בענין שיהנה הנכרי בחליפין, אבל אם לא יהיה לו הנאה כלל מחליפין, אין חוששין שמא יחליף הנכרי כדי להכשיל את ישראל¹⁶⁷³:

ד וכל זה כששולח חוטין שאינן שזורין, או אפילו הן שזורין אלא שאינן מופסקין לד' חוטין ארוכים, רק עדיין הן חוט אחד ארוך. אבל אם הן שזורין ומופסקין לד' חוטין ארוכים, אין לחוש שיחליף אותם הנכרי, שבודאי אין לו חוטין אחרים כיוצא בהן, לפי שאין עושין חוטין על דרך זה אלא לשם ציצית¹⁶⁷⁴:

ה וכן המוצא חוטי ציצית בשוק, אם הם שזורין ומופסקין לד' חוטין ארוכין, כשרים, שבודאי לשם ציצית נעשו ¹⁶⁷⁵ :

ו אין מוכרין טלית מצוייצת לנכרי, אפילו הוא תגר, שלא יתלבש בה הנכרי וידמה לישראל הרואה אותו שהוא ישראל, שהרי הוא לבוש בציצית, ויתלוה עמו בדרך, ויהרגנו הנכרי¹⁶⁷⁶, שהנכרי חשוד על שפיכת דמים¹⁶⁷⁷.

וכן אין ממשכנין ואין מפקידין טלית מצוייצת אצל נכרי, אלא אם כן הוא לפי שעה, בענין שאין לחוש שמא יתלוה עמו ישראל בדרך¹⁶⁷⁸:

הערות

1665. ברייתא מנחות מג, א (הלוקח טלית מצוייצת מן השוק מישראל, הרי היא בחזקתה). נימוקי יוסף הלכות ציצית יג, א (שנעשית כהלכתה), הובא בב"ח. טור ו שו"ע ס"א (הלוקח טלית מצוייצת מישראל ... כשר). עולת תמיד ס"ק א (פירוש שטו[ו]ן ושזרן ותלאן לשמן).
1666. ברייתא שם (הלוקח טלית מצוייצת ... מן העובד כוכבים, מן התגר כשרה (אם תגר הוא כשרה, דלא מרע נפשיה וזבין לה מישראל וכשרה, רש"י), מן ההדיוט פסולה (דשמא הוא צבעה ושלא לשמה נעשית, רש"י)). טור ו שו"ע שם (מתגר גוי, כשר, דכיון דתגר הוא, חזקה שלקחה מישראל, דלא מרע נפשיה. אבל אם לקח מגוי שאינו תגר, פסולה).
1667. ב"י (ולאו למימרא דבתגר שעסקו הוא ליקח טליתות מצוייצות מישראל ולחזור ולמכרם עסקינן, דבתגר דשאר סחורות דלאו טליתות מצוייצות נמי מהימן), הובא במ"א ס"ק א.
1668. רמ"א ס"א (ואומר שלקחן מישראל, נאמן).
1669. רש"י שם (דלא מרע נפשיה, וזבין לה מישראל, וכשרה). ב"י (שהוא מוחזק שאינו משקר, שאם ימצא בדאי בדבר אחד שוב לא יאמינוהו), הובא במ"א שם.
1670. מ"א שם (נראה לי, דדוקא גבי טלית מקילינן, משום דאין דרך עכו"ם לעשות ציצית בבגד. ולהכי נקט טלית מצויצת. אבל ציצית אסור לקנות מעכו"ם אפילו הוא תגר).
1671. נימוקי יוסף שם (אם צבוע היא, שמא הוא צבעה, ואם חוטי הלבן, שמא הוא עשאה, וציצית שעשאה נכרי פסולה). הובא בב"י.
1672. סעיף א (צריך שני חותמות). וסי' קל ס"ד (חותם בתוך חותם).
1673. ע"ז לט, סע"א (אמר רב, חבי"ת אסור (לשגר ביד עובד כוכבים, רש"י) בחותם אחד ... חלב בשר יין תכלת אסורין). טור ורמ"א יו"ד סי' קיח ס"ב (ומיהו דווקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה בחליפין). מ"א ס"ק א (אמרינן בע"א פ"ב (לט, א) אמר רב, חבי"ת אסור לשלוח על ידי עכו"ם, כי אם בב' חותמות, ומביאו בטיו"ד סי' קי"ח, וחד מינייהו תכלת ... ומיהו דוקא אם יש לחוש שנהנה בחליפין, כמ"ש שם ס"ב).
1674. מ"א שם (ואפשר דאם הם שזורין ומופסקין שרי, כדאמרינן פ"י דעירובין. ועיין לעיל סי' יא). והוא כדאמרינן התם צו, ב (המוצא תכלת בשוק, לשונות, פסולות. חוטין, כשרין ... בשזורים ... במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי). וכמבואר במ"א סי' יא ס"ק א (לשון הרמב"ם המוצא חוטי ציצית בשוק, אפילו פסוקים ושזורים, פסולים, דטרח אינש לעשות חוטין כעין ציצית. ועי' [בב"י] סי' ש"א סמ"ב דהמ"מ חולק. וגם בכ"מ כתב דהרמב"ם בתשובה חזר בו). וראה חקרי הלכות ח"ה ע' כז.
1675. כנסמן (הערה הקודמת).
1676. מנחות מג, א (אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לעובד כוכבים עד שיתיר ציציותיה. מאי טעמא ... שמא יתלוה עמו בדרך ויהרגנו). שו"ע סעיף ב (אין מוכרין טלית מצוייצת לעובד כוכבים, שמא יתלווה עם ישראל בדרך, ויהרגנו). לבוש ס"ב (דחיישינן שמא ילבשנו ויתלוה ישראל עמו בדרך, שלא יכירנו שהוא גוי וכסבור ישראל הוא, שהרי יש לו ציצית בבגדו, ויהרגנו). מ"א ס"ק ב (גם לתגר אסור למכור, דגם הוא חשוד על גילוי עריות ושפיכות דמים).
1677. ע"ז כב, א (שחשודין על שפיכות דמים). וכן הוא לקמן סי' שפב ס"א (כי הנכרים חשודים על שפיכת דמים). ולענין הנכרים בזמנינו, ראה לקוטי שיחות ח"כ ע' 162 ובהערות.
1678. נימוקי יוסף הלכות ציצית (אמרו ז"ל, דלאו דוקא למכור, אלא אפילו למשכן ולהפקיד ולתת אסור, אלא אם כן הוא לפי שעה, דליכא למיחש להא). שו"ע שם (אפילו למשכן ולהפקיד טלית מצוייצת לעובד כוכבים אסור, אלא אם כן הוא לפי שעה, דליכא למיחש להא).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.