אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>מחזי כשליח</h2><h3>לד. מחזי כשליח בשותפות ישראל ונכרי</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

ישראל ונכרי שקיבלו שדה בשותפות¹¹⁷⁵ שיהיה מוטל על שניהם לעמול לחרוש ולזרוע ושאר כל עבודות השדה¹¹⁷⁶ וכשיגיע הקציר יטלו חלק בפירות בעד עבודתם, לא יאמר הישראל להנכרי עבוד אתה בשבת וכשיגיע הקציר תטול חלקך בפירות כנגד עבודתך גם בשבתות, ואני אעבוד כנגד זה יום אחד בחול ואטול חלקי בפירות כנגד עבודתי בחול¹¹⁷⁷, אע"פ שהנכרי מתכוין בעבודתו בשבת לטובת עצמו, ומותר לומר לנכרי עשה מלאכה בשבת לצורכך¹¹⁷⁸, מכל מקום כיון שעבודת השדה מוטלת בכל יום ויום על שניהם בשוה חצי יום על זה וחצי יום על זה, אם כן כשהישראל אומר להנכרי שיעבוד בשבת כל היום והוא יעבוד כנגד זה יום אחד שלם בחול¹¹⁷⁹ הרי זה כמעמיד פועל במקומו¹¹⁸⁰ שיעשה מלאכתו בשבת (שוע"ר רמה, א).

הערות

1175. ברייתא ע"ז כב, א (ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול). טור רס"י רמה.
1176. רש"י שם ד"ה שקיבלו (שדה באריסותן מבעה"ב ומשקיבלוה הוטלה על שניהם לעסוק בה ביחד) וד"ה נקיט (לחרוש לזרוע ולקצור).
1177. ס' התרומה סי' קמז (ותטול בשעת קצירה או בשעת בצירה כנגד עמלך של שבת, ואני אטרח או שלוחי לעשות כן בחול, כדי ליטול בשעת בצירה או קצירה כנגד יום שלי).
1178. כדלעיל פ"ד. ואף שלעיל שם מבואר, דהיינו דווקא כשהמלאכה נעשית בחפצים של הנכרי, משא"כ בחפצים שהישראל נותן לו. אפשר דהכא שאני, שקבלו השדה בשותפות והנכרי עושה בשלו. אבל ראה לעיל פי"ד, שאף באריסות ושותפות אסור לומר לו שיעשה מלאכתו בשבת.
1179. רש"י שם ד"ה לא יאמר ישראל (טול אתה חלקך בשבת, לפי שנעשה שלוחו על חצי היום המוטל עליו). ר"ן שם (ו, סע"ב). לבוש שם ס"א. עוד נתבארו בסימן זה, פרטי האיסור לבוא לחשבון עם הנכרי בשעת חלוקת הפירות והמעות, משום שכר שבת, ולא נעתקו כאן.
1180. תוס' שם ד"ה לא יאמר (כאילו מעמיד פועל בידים). לבוש שם. מ"א שם ס"ק א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.