(א)
סימן רמה
(א) אבל אם באו כו'. לכאורהא יש בזה ג' שיטותב.
דעת רש"יג וספר התרומהד וסמ"גה ורבינו ירוחםו וטור דאפילו באו לחשבון שרי כשהתנו, אלא דאינהו מיירי בשדה, שהחשבון בשדה אינו סותר התנאי, שאף לפי התנאי יכולין לבא לחשבון לחלוק בשוה כיון שעבד הישראל יום שלם כנגד השבתז. וגם רב שריראח והראב"דט אפשר דמודים בזה, דעיקר הטעם הוא משום דאיגלאי מילתא למפרע דהערמה בעלמא הוה התנאי שהתנו שהשבת יהיה להנכרי בין רב בין מעט, וזה לא שייך בשדהי. ובהא אתי שפיר דלא תיקשי ממ"ש בטור יו"דיא למ"ש כאןיב ודו"ק.
והמגיד משנהיג והב"ייד והט"ז כאןטו וביו"ד סי' רצ"דטז בשם הב"ח, והש"ך שםיז הוסיפו, דאף שהתנו שהשבת יהיה להנכרי הן רב הן מעט אפילו הכי שרי לבא לחשבון.
ודעת רב שרירא והראב"ד (והט"ז ביו"ד) דאם באו לחשבון אחר שהתנו אסור, ומשמע מלשון רב שרירא דבסתמא מותר, וכן פסק בשו"עיח, וכן דעת מהרי"איט אלא שנסתפק בסתמא, וכן דעת הפרי חדש הל' פסח סי' ת"ן (אלא שמשמע מדבריו שכן הוא גם דעת הש"ך וזה אינו), וכן פסק בטור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ד דלא כש"ך שנדחק מאד לישבם לפי שיטתו, ופשט דבריהם לא משמע הכי, והדבר ברור שהרב ב"י בשו"ע חזר בו ממ"ש בב"י כאן לדעת הרמב"ם כדעת המגיד משנה, ולכן כתב כאן בשו"ע ס"ב אם נתרצה כו' דמשמע אם באו לחשבון אסור אפילו אחר שהתנו, ולכן דלג ביו"ד שםכ תיבות אם התנו כזה שברמב"םכא:
הערות
- א. לכללות קו"א זה ראה העו"ב בקו"א ע' יז ואילך. ביאורי השולחן ע' שיט ואילך.
- ב. בהתנו ובאו לחשבון: א) שאסור בשדה ובשאר מלאכות. ב) שמותר בשניהם. ג) שמותר בשדה ואסור בשאר מלאכות. ופסק כדעת המכרעת שבס"ג התיר בשדה ובס"ד אסר בשאר מלאכות.
- ג. ע"ז כב, א ד"ה ואם באו.
- ד. סי' קמו.
- ה. ל"ת סה (כא, ד).
- ו. נתיב יב חי"ב (פב, סע"ב).
- ז. ראה ביאורי השולחן ע' קפד וע' שכ.
- ח. תשובות הגאונים סי' מג. הובא בב"י ד"ה וז"ל תשובת.
- ט. הובא בר"ן סופ"ק דע"ז.
- י. ראה כללי אמירה לנכרי ע' פג.
- יא. סי' רצד (גבי ערלה): ואפילו אם התנו תחלה אם באו לחשבון כו'.
- יב. ואפילו לא אמר כן בפירוש אלא כשבאין לחשבון כו'.
- יג. פ"ו הי"ז.
- יד. ד"ה ועל ואם באו לחשבון.
- טו. סק"ב. שכולם פירשו דברי הרמב"ם (דמיירי בשאר מלאכות) שאם התנו מותר לבוא לחשבון.
- טז. סק"כ.
- יז. סוף ס"ק כז.
- יח. סעיף ב.
- יט. ד"ה ואם לא התנו. הובא בב"י ד"ה וכתב הגאון.
- כ. סי' רצד סי"ג.
- כא. פ"י מהל' מאכלות אסורות הי"ד (דמשמע שלא אסר אלא אם התנו שיבואו לחשבון, כמו שפירש הש"ך שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ ע"ז כב, ב
- שולחן ערוך ו מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך א מאותו ספר ע"ז כב , א
- שולחן ערוך יח מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך (ב) מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך (ד) מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך עיין מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך (יד) מאותו ספר ע"ז כב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>א</h4> ע"ז כב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>ח</h4> ע"ז כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ ע"ז כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח ע"ז כב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום כ דיני לקיחת ומכירת טלית ע"ז כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם ע"ז כב, א