ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרמה ישראל ונכרי איך יתנהגו בשותפות. ובו י"ט סעיפים:א

א

רמה ישראל ונכרי איך יתנהגו בשותפות. ובו י"ט סעיפים:

א ישראל ונכרי שקיבלו שדה בשותפות^א שיהיה מוטל על שניהם^ב לעמול לחרוש ולזרוע ושאר כל עבודות השדה וכשיגיע הקציר יטלו חלק בפירות בעד עבודתם לא יאמר הישראל להנכרי עבוד אתה בשבת וכשיגיע הקציר תטול חלקך בפירות כנגד עבודתך גם בשבתות ואני אעבוד כנגד זה יום אחד בחול ואטול חלקי בפירות כנגד עבודתי בחול^ג אע"פ שהנכרי מתכוין בעבודתו בשבת לטובת עצמו ומותר לומר לנכרי עשה מלאכה בשבת לצורכך כמו שיתבאר בסי' ש"ז^ד מכל מקום כיון שעבודת השדה מוטלת בכל יום ויום על שניהם בשוה חצי יום על זה וחצי יום על זה^ה א"כ כשהישראל אומר להנכרי שיעבוד בשבת כל היום והוא יעבוד כנגד זה יום אחד שלם בחול הרי זה כמעמיד פועל במקומו שיעשה מלאכתו בשבת^ו:

הערות

א. ברייתא ע"ז כב , א. טור ריש הסי'.
ב. ראה רש"י שם ד"ה שקיבלו.
ג. ספר התרומה סי' קמז. ב"י תחלת הסי'. וראה גם מ"א ס"ק ב. קו"א ס"ק ב.
ד. סעיף לה. וראה קו"א ס"ק ד ד"ה ועוד יש לפרש, שכ"ה רק לשיטת המ"א דלקמן שם ס"ק כט, שכשאין ריוח לישראל מותר לומר לו אפילו בחפצים של ישראל, ושגם כאן אחרי שאמר לו טול כו' אין לישראל ריוח במעשה שבת. וראה לקמן שם סל"ה דקיי"ל שאסור בזה אפילו כשאין ריוח לישראל. וראה מ”מ וציונים. ביאורי השולחן ע' קפד.
ה. רש"י ור"ן שם ד"ה שקיבלו וד"ה לא יאמר. לבוש ס"א.
ו. תוס' שם ד"ה לא יאמר. לבוש שם. מ"א סק"א. וראה מה שהאריך בקו"א ס"ק ד, שעיקר טעם זה שבתוס' הוא כשאין המלאכה מוטלת על שניהם ויש ריוח לישראל במעשה דשבת (כמעשה דתנור דלקמן סי"ב). וראה ביאורי השולחן ע' קפה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.