ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
347
בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
(הנחה בלתי מוגה)
והי'
באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה להוי' ראשית עריסותיכם וגו' 2507 . וידוע הדיוק במ"ש באכלכם מלחם הארץ 2508 , הרי פסוק זה בא בהמשך למ"ש לפנ"ז 2509 בבואכם אל הארץ, וא"כ, הול"ל באכלכם מלחמה, וממילא הי' מובן דקאי על לחם הארץ. גם צריך להבין מ"ש והי' באכלכם גו' תרימו תרומה, הרי הסדר הוא שהחלה קודמת להינטל קודם האכילה (כפי שהקשה הרמ"ז בפ' עקב 2510 ). גם צריך להבין 2511 מ"ש ביחזקאל 2512 ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך, מהו ענין הברכה אשר תניח אל ביתך ע"י נתינת החלה אל הכהן. וגם, מהו דיוק הלשון (להניח ברכה) אל ביתך, ולא כמו בדרך כלל שהלשון הוא ברוך אתה, ויתן לך האלקים וכיו"ב.
ב) ויובן
בהקדם ענין מצות חלה 2513 , שהיא א' מג' המצוות שנתנו לנשים, חלה, נדה, הדלקת הנר (שהר"ת שלהם הוא חנ"ה 2514 , או הח"ן8). דהנה אמרו רז"ל (בירושלמי 2515 ובמדרש 2516 ) שאדה"ר הי' חלתו של עולם, דכשם שבנוגע לחלה איתא במשנה 2517 שמשעה שהאשה מקשקשת עיסתה במים מגבהת את חלתה, כך גם באדה"ר נאמר תחילה ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' 2518 , ולאחרי זה וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה 2519 , שזהו כגבל שנותן מים ואח"כ לש את העיסה 2520 . וכיון שבחטא עה"ד קלקלה חוה את אדה"ר שהי' חלתו של עולם, הנה כדי
348
לתקן זה, ניתנה לאשה מצות חלה. וכיון שאדה"ר הי' גם דמו של עולם (כדכתיב 2521 כי הדם הוא הנפש 2522 ), וגם נרו של עולם, הנה כדי לתקן הקלקול בענינים אלו, ניתנו לה גם מצות נדה, ומצות הדלקת הנר.
ולהעיר
שג' ענינים אלו קשורים עם כללות עבודת האדם בג' הענינים דסור מרע ועשה טוב בקש שלום 2523 , שהם כנגד ג' הקוים שעליהם העולם עומד 2524 והעולם קיים 2525 [הן בעבודת הצדיק שהולך ישר 2526 , והן בבעל תשובה, כי גם בעבודת התשובה ישנם ג' ענינים אלו, כמבואר בלקו"ת פ' בלק ד"ה מה טובו 2527 ], כי 2528 , דם נדה הוא מצות לא תעשה, שהו"ע סור מרע, וחלה היא מצות עשה, שהו"ע ועשה טוב, והדלקת הנר הו"ע התורה, תורה אור 2529 , קו האמצעי, והו"ע בקש שלום, כמ"ש הרמב"ם 2530 (מהספרי 2531 ) שכל התורה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם, כיון שענין התורה הוא להאיר את העולם.
וכיון
שע"י הקלקול באדה"ר נעשה קלקול בכל העולם [שהרי כל הנשמות היו כלולים באדה"ר 2532 , וכמ"ש באיוב 2533 איפה היית ביסדי ארץ, שאמר לו הקב"ה לאיוב, היכן היתה איפה 2534 שלך באדה"ר, בראשו כו' או באיזה אבר שלו], הנה גם התיקון לזה הוא בכל העולם. וזהו אחד הביאורים במ"ש במצות חלה להניח ברכה אל ביתך, ביתך דייקא, שקאי על כללות העולם שעליו נאמר 2535 בחכמה יבנה בית, והיינו, שע"י מצות חלה שמתקנת הקלקול בחלתו של עולם, נמשכת ברכה בעולם. וכיון שכללות התיקון הוא באופן שהעולם נעשה בעילוי יותר, ביתר שאת וביתר עז, מכמו שהי' קודם, כידוע במעלת הבע"ת לגבי הצדיק [וכמו כללות הענין דירידה צורך עלי', שהעלי' היא למקום נעלה יותר מכמו שהי' לפני הירידה, דאל"כ, מהו הריוח בכל זה כו'], לכן נאמר תרימו תרומה, מלשון הרמה, שע"י מצות חלה נעשית הרמה בעולם,
349
שיהי' בעילוי יותר מכמו שהי' קודם כו'. וכיון שתיקון הקלקול כו' הו"ע התשובה, שהיא בשעתא חדא וברגעא חדא 2536 , לכן נאמר כאן בבואכם אל הארץ, ופירש רש"י משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכולן נאמר כי תבוא, כי תבואו כו', שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה כו', אבל זו נאמר בה בבואכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה, היינו, שלא הי' צריך לחכות עד לאחר ירושה וישיבה, אלא החיוב הוא מיד, בשעתא חדא וברגעא חדא.
ג) וביאור
הענין, דהנה, כשם שהקלקול בחטא עה"ד הי' ע"י מעשה התחתונים, צ"ל גם התיקון ע"י עבודת התחתונים (ואע"פ שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו 2537 , הרי זה בכללות ענין של עבודת התחתונים), שעי"ז פועלים הגבהה בכל העולם, והרי ההגבהה צריכה להיות מתחתיתו דוקא 2538 . וזהו מה שהחיוב דחלה הוא באכלכם מלחם הארץ דוקא.
ובהקדים
דהנה, יש ב' עניני לחם, לחם מן השמים, ולחם מן הארץ 2539 . לחם מן השמים הו"ע המן 2540 , שהוא באופן של המשכה מלמעלה למטה. ומ"מ יש בזה גם עבודת המטה, החל מהעבודה דלקיטת המן כפשוטו שהוצרכה להיות אצל כל אחד (שהרי מ"ש בגמרא יומא 2541 אודות החילוקים בין צדיקים לבינונים וכו', הרי זה רק לגבי מ"ש 2542 שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים גו', אבל הלקיטה עצמה היתה צ"ל אצל כל אחד). ונוסף לזה הי' גם ענין אמירת הברכה, כמארז"ל 2543 משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד המן (ורק לאח"ז תקנו להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ), שברכה זו [שמברך את הקב"ה הזן את העולם כולו בטובו, ע"י לחם שלבב אנוש יסעד 2544 (אלא שזהו לחם מן השמים)] ענינה עבודת המטה. אבל עיקר הענין דלחם מן השמים הוא באופן של המשכה מלמעלה למטה. אמנם, כל זה הי' הקדמה עד בואם אל ארץ נושבת 2545 , שאז התחיל הזמן שעסקו בעבודת האדמה, החורש והזורע וכו', תנא סידורא דפת קא נקיט 2546 , שזהו"ע לחם מן הארץ. ועז"נ 2547 כי תבואו
350
אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת להוי' שש שנים תזרע וגו', כידוע הדיוק בזה 2548 , שמשמעות הכתוב הוא שמיד כי תבואו אל הארץ אזי ושבתה גו', קודם שיתחילו השש שנים, ולכאורה הרי הסדר בפועל הוא להיפך, שתחלה צ"ל שש שנים תזרע וגו' ואח"כ ובשנה השביעית שבת להוי', אך הענין הוא42, שבכדי שההנהגה במשך השש שנים תהי' באופן שבשנה השביעית יהי' שבת לה', צ"ל הכניסה לארץ באופן שיודעים מלכתחילה שהתכלית והמטרה היא ושבתה הארץ שבת להוי', והיינו, שהתחלת הכניסה לארץ היא על מנת לקיים מצוות התלויות בארץ כו'.
וזהו
גם ענין מצות חלה, שקודם אכילת לחם הארץ, צריך תחילה להרים חלה תרומה לה', שזהו ע"ד שאסור לאכול קודם התפלה 2549 , כמ"ש 2550 לא תאכלו על הדם, היינו, שכדי שיוכל להיות ענין הבירור כו' שע"י האכילה, צ"ל הקדמת עבודת התפלה 2551 . ובפרטיות יותר, הנה נתינת החלה היא לאכילת הכהן דוקא, דכהני שלוחי דרחמנא נינהו 2552 , וע"י אכילת הכהנים בעלים מתכפרים 2553 , כמו הכפרה שע"י אכילת המזבח (וזהו שאדה"ר ממקום כפרתו נברא 2554 ), שדוגמתה בזמן הזה היא שולחנו של אדם, כמארז"ל 2555 בזמן שביהמ"ק הי' קיים מזבח מכפר עליו, ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים שולחנו של אדם מכפר עליו. ויתירה מזה, כידוע בענין אכילת מזבח ואכילת אדם 2556 , שאכילת מזבח הוא מה שנכלל במלאכים, שזהו"ע ארי' דאכיל קורבנין 2557 , ועד לפני ארי' אל הימין 2558 בחיות שבמרכבה. ולמעלה מזה הו"ע אכילת אדם, אדם העליון שעל הכסא, שלמעלה מחיות המרכבה שלמטה מהכסא. וזהו ענין אכילת כהנים, שעי"ז מתעורר למעלה אכילת אדם העליון כו'. וזהו גם ענין נתינת החלה לאכילת הכהנים 2559 .
351
אמנם
ענין הרמת החלה קודם האכילה, להיותה בדוגמת הקדמת התפלה לפני האכילה, הרי זה ענין ששייך לעבודת נפש האלקית עצמה. וזוהי הקדמה לאכילה, באכלכם מלחם הארץ, שתהי' באופן דתרימו תרומה לה' 2560 , היינו, שלחם הארץ, שנעשה דם ובשר כבשרו, מתעלה למדריגת המדבר וכו', ועי"ז מתברר ומתעלה הניצוץ קדושה שבלחם 2561 , ופועל גם עלי' בכללות הארץ כו', ועד להעילוי שנפעל ע"י ברכת המזון (ברכה והודאה) שלאחרי האכילה 2562 .
ד) והנה
התורה היא נצחית (כמבואר בתניא 2563 ), הן בנוגע לקיום מצות חלה כפשוטה, והן בפירוש ראשית עריסותיכם חלה תרימו גו' בפנימיות הענין, שצריך ליתן לה' הראשית מכל דבר, וגם הראשית בזמן, מיד שקם משנתו כו' 2564 , שזהו"ע תפלתי סמוכה למטתי 2565 . ועי"ז פועלים להניח ברכה אל ביתך, הן בבית הפרטי ששייך אליו, והן בבית הכללי דכללות העולם, עליו נאמר 2566 בראשית ברא אלקים, שנברא בב' 2567 , ר"ת בית, וגם ר"ת ברכה 2568 , שנמשכת בו ברכה נעלית יותר מכמו שהי'
352
בתחילת הבריאה (וכנ"ל שע"י תיקון הקלקול דחטא עה"ד נעשה עילוי גדול יותר מכמו שהי' לפני החטא), ועד שבאים לעילוי דלעת"ל, אלה תולדות פרץ גו' 2569 , תולדות מלא 2570 , שיהי' באופן נעלה יותר מהתולדות מלא דאלה תולדות השמים והארץ בהבראם 2571 , דעולם על מילואו נברא 2572 , בגאולה הכללית בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, שאז יהי' ריבוי טוב בגשמיות וברוחניות, וכמבואר ברמב"ם 2573 שכל המעדנים יהיו מצויין כעפר, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, ועד (כפי שמסיים) שמלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים 2574 .
______ l ______
הערות
- 2507. פרשתנו טו, יט-כ.
- 2508. ראה רד"ה והי' באכלכם תר"ן (סה"מ תר"ן ע' שסח).
- 2509. פסוק יח.
- 2510. לזח"ג ערב, א (הובא באוה"ת פרשתנו ע' תקלח).
- 2511. ראה גם רד"ה ראשית עריסותיכם תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' שלב ואילך. ע' שלח ואילך). ד"ה הנ"ל תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' רכב ואילך). ד"ה והי' באכלכם תר"ן (סה"מ תר"ן ע' שסח ואילך). וראה אוה"ת שם ע' תקלז.
- 2512. מד, ל.
- 2513. בהבא לקמן – ראה אוה"ת שם ע' תקלה-תקלו. וראה גם סה"מ שם.
- 2514. הגהות מיימוניות דשייכי לספר זרעים בסופה (נדפס ברמב"ם סוף הל' זרעים). הובא במגלה עמוקות פ' שלח ד"ה ג' מצוות (יז, ד).
- 2515. שבת פ"ב סוף ה"ו.
- 2516. ב"ר רפי"ד. פי"ז, ח.
- 2517. חלה רפ"ג.
- 2518. בראשית ב, ו.
- 2519. שם, ז.
- 2520. פרש"י עה"פ.
- 2521. פ' ראה יב, כג.
- 2522. ראה גם קרבן העדה לירושלמי שם. חדא"ג מהרש"א לשבת לב, רע"א.
- 2523. תהלים לד, טו.
- 2524. אבות פ"א מ"ב.
- 2525. שם מי"ח (בסידור אדה"ז).
- 2526. ע"פ לשון הכתוב – מיכה ז, ב.
- 2527. עג, ב ואילך.
- 2528. ראה אוה"ת שם ע' תקלו.
- 2529. משלי ו, כג.
- 2530. סוף הל' חנוכה.
- 2531. עה"פ נשא ו, כג. וראה לקו"ש ח"ח ע' 349 ואילך.
- 2532. שער הגלגולים הקדמה ג.
- 2533. איוב לח, ד. תנחומא תשא יב. שמו"ר פ"מ, ג.
- 2534. עיקרו של דבר נקרא איפה – ערוך הובא במתנת כהונה לשמו"ר שם.
- 2535. משלי כד, ג. וראה תקו"ז ת"ו.
- 2536. זהר ח"א קכט, סע"א ואילך.
- 2537. סוכה נב, ב. וראה תניא פי"ג (יח, א).
- 2538. ראה תו"א בראשית ד, א. לקו"ת נצבים מה, א. וראה תו"מ סה"מ כסלו ע' קצה. תו"מ התוועדויות תנש"א ח"ד ע' 166.
- 2539. ראה גם אוה"ת שם ס"ע תקלד ואילך.
- 2540. בשלח טז, ד.
- 2541. עה, א.
- 2542. בהעלותך יא, ח.
- 2543. ברכות מח, ב.
- 2544. תהלים קד, טו.
- 2545. בשלח שם, לה.
- 2546. ע"פ לשון חז"ל שבת עד, ב.
- 2547. בהר כה, ב-ד.
- 2548. ראה לקו"ת בהר לט, ג ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפה. סהמ"צ להצ"צ קסז, א ואילך. אוה"ת בהר ח"ג ע' תתעז ואילך. תו"מ התוועדויות תש"נ ח"ג ס"ע 212 ואילך.
- 2549. ברכות י, ב. וראה לקו"ת פינחס עט, ד.
- 2550. קדושים יט, כו.
- 2551. ראה גם סה"מ תר"ן ע' שעו, שבתפלה שהיא לחם הארץ (כיון שענינה עבודת הבירורים מלמטה למעלה) צריכים הרמת חלה, עיי"ש ( המו"ל ).
- 2552. קידושין כג, ב.
- 2553. פסחים נט, ב. וש"נ.
- 2554. ב"ר פי"ד, ח. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ב ה"ב.
- 2555. חגיגה כז, א.
- 2556. ראה זבחים יג, ב. וראה מקומות שצויינו בהערה 5.
- 2557. ראה זח"ג לב, סע"ב. לקו"ת במדבר יא, א. סה"מ תרצ"ו ע' 126.
- 2558. יחזקאל א, י.
- 2559. ראה גם אוה"ת פרשתנו שם, ש"אכילת אדם דלעילא זהו כענין לחם מן השמים", "שהוא יחו"ע", "ולכן החלה שנתרם מלחם מן הארץ ("שהו"ע יחו"ת") . . ה"ז עלי' מבחי' יחו"ת להתכלל ביחו"ע". וראה הערה 56 ( המו"ל ).
- 2560. לכאורה הכוונה, שעפ"ז מתורצת קושיית הרמ"ז (לעיל ס"א) – כיון שפסוק זה קאי (לא על הפרשת החלה לפני האכילה, אלא) על ההרמה (העלאת הניצוצות כו') שנעשית בשעת האכילה עצמה , כפשטות לשון הכתוב "באכלכם מלחם הארץ תרימו גו'"; וכדי שהאכילה תהי' באופן כזה, הנה עז"נ לאח"ז* "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה", כפירוש רש"י " כשתלושו כדי עריסותיכם שאתם רגילין ללוש כו' חלה אחת תרימו תרומה לשם ה'" ( המו"ל ). *) ע"ד המבואר לעיל בפירוש הכתוב " כי תבואו אל הארץ גו' ", שתחילה נאמר " ושבתה הארץ שבת לה' ", שזהו תכלית המכוון , ולאח"ז נאמר כיצד נעשה הדבר בפועל – " שש שנים תזרע שדך גו' ובשנה השביעית גו' שבת לה' ".
- 2561. ראה אוה"ת שם, ש"ע"י שהחלה הוא תיקון בחי' אדה"ר שהוא בחי' מזבח שיוכל לזבוח את יצרו כו', אזי אח"כ באכלכם מלחם הארץ יהי' השולחן במקום מזבח, להעלות הניצוצות לשרשם, וזהו תרימו תרומה לה', והיינו בעת אכלכם ממש" ( המו"ל ).
- 2562. ראה אוה"ת שם (מהמבואר בסידור שער ברכת המזון), שברכת הזן שתיקן משה על אכילת המן, וברכת הארץ שתיקן יהושע בשעת הכניסה לארץ, הם ברכה והודאה, יחו"ע ויחו"ת, והיינו, שבברכת המזון נעשית המשכת לחם מן השמים, יחו"ע, בלחם מן הארץ, יחו"ת; וההקדמה לזה היא העלאת לחם מן הארץ, יחו"ת, ללחם מן השמים, יחו"ע, ע"י נתינת החלה לכהן ( המו"ל ).
- 2563. ריש פרק יז.
- 2564. ראה סה"מ תרל"ח ע' תמח. תרצ"א ע' יז. ע' רה. לקו"ש ח"ח ע' 308.
- 2565. ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
- 2566. בראשית א, א.
- 2567. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (קרוב לסופה). וראה אוה"ת שם.
- 2568. ראה סה"מ תר"ן שם, שברכה הוא בחי' יחו"ע, וביתך, בחי' מלכות, הוא יחו"ת, וע"י הרמת חלה נמשך להניח ברכה אל ביתך, שיומשך בחי' יחו"ע ביחו"ת.
- 2569. רות ד, יח.
- 2570. ב"ר פי"ב, ו. שמו"ר פ"ל, ג.
- 2571. בראשית ב, ד.
- 2572. ב"ר שם.
- 2573. סוף הל' מלכים.
- 2574. ישעי' יא, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות מאותו ספר חגיגה כז, רע"א
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו חגיגה כז, א
- תורת שמואל רט חגיגה כז, רע"א
- תורת שמואל תצא חגיגה כז, א
- מאמרי אדה"ז שסד חגיגה כז, א
- מאמרי אדה"ז תס חגיגה כז, א
- תורת חיים ריא, ג חגיגה כז, א
- תורת חיים רנד, א חגיגה כז, א
- שולחן ערוך ו חגיגה כז, א
- אגרות קודש אגרת כא חגיגה כז, א
- אגרות קודש קעב זבחים יג, ב
- לקוטי שיחות 55 זבחים יג, א
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון ה'תשי"ג. מאותו ספר זבחים יג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תשי"ג מאותו ספר זבחים יג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז. מאותו ספר זבחים יג, ב
- תורת שמואל מד זבחים יג, ב
- תורת שמואל שפה זבחים יג, ב
- תורת שמואל תכו זבחים יג, ב
- תורת שמואל תריב זבחים יג, ב
- תורת שמואל תשצד זבחים יג, ב
- מאמרי אדה"ז קכא זבחים יג, ב
- מאמרי אדה"ז קמב זבחים יג, ב
- מאמרי אדה"ז רלד זבחים יג, ב
- מאמרי אדה"ז שיד זבחים יג, ב
- מאמרי אדה"ז קיח זבחים יג, ב
- תורת חיים צג, ד זבחים יג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח מאותו ספר זבחים יג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח מאותו ספר זבחים יג, א