ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג

347

בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג

(הנחה בלתי מוגה)

והי'

באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה להוי' ראשית עריסותיכם וגו' ²⁵⁰⁷ . וידוע הדיוק במ"ש באכלכם מלחם הארץ ²⁵⁰⁸ , הרי פסוק זה בא בהמשך למ"ש לפנ"ז ²⁵⁰⁹ בבואכם אל הארץ, וא"כ, הול"ל באכלכם מלחמה, וממילא הי' מובן דקאי על לחם הארץ. גם צריך להבין מ"ש והי' באכלכם גו' תרימו תרומה, הרי הסדר הוא שהחלה קודמת להינטל קודם האכילה (כפי שהקשה הרמ"ז בפ' עקב ²⁵¹⁰ ). גם צריך להבין ²⁵¹¹ מ"ש ביחזקאל ²⁵¹² ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך, מהו ענין הברכה אשר תניח אל ביתך ע"י נתינת החלה אל הכהן. וגם, מהו דיוק הלשון (להניח ברכה) אל ביתך, ולא כמו בדרך כלל שהלשון הוא ברוך אתה, ויתן לך האלקים וכיו"ב.

ב) ויובן

בהקדם ענין מצות חלה ²⁵¹³ , שהיא א' מג' המצוות שנתנו לנשים, חלה, נדה, הדלקת הנר (שהר"ת שלהם הוא חנ"ה ²⁵¹⁴ , או הח"ן8). דהנה אמרו רז"ל (בירושלמי ²⁵¹⁵ ובמדרש ²⁵¹⁶ ) שאדה"ר הי' חלתו של עולם, דכשם שבנוגע לחלה איתא במשנה ²⁵¹⁷ שמשעה שהאשה מקשקשת עיסתה במים מגבהת את חלתה, כך גם באדה"ר נאמר תחילה ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' ²⁵¹⁸ , ולאחרי זה וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ²⁵¹⁹ , שזהו כגבל שנותן מים ואח"כ לש את העיסה ²⁵²⁰ . וכיון שבחטא עה"ד קלקלה חוה את אדה"ר שהי' חלתו של עולם, הנה כדי

348

לתקן זה, ניתנה לאשה מצות חלה. וכיון שאדה"ר הי' גם דמו של עולם (כדכתיב ²⁵²¹ כי הדם הוא הנפש ²⁵²² ), וגם נרו של עולם, הנה כדי לתקן הקלקול בענינים אלו, ניתנו לה גם מצות נדה, ומצות הדלקת הנר.

ולהעיר

שג' ענינים אלו קשורים עם כללות עבודת האדם בג' הענינים דסור מרע ועשה טוב בקש שלום ²⁵²³ , שהם כנגד ג' הקוים שעליהם העולם עומד ²⁵²⁴ והעולם קיים ²⁵²⁵ [הן בעבודת הצדיק שהולך ישר ²⁵²⁶ , והן בבעל תשובה, כי גם בעבודת התשובה ישנם ג' ענינים אלו, כמבואר בלקו"ת פ' בלק ד"ה מה טובו ²⁵²⁷ ], כי ²⁵²⁸ , דם נדה הוא מצות לא תעשה, שהו"ע סור מרע, וחלה היא מצות עשה, שהו"ע ועשה טוב, והדלקת הנר הו"ע התורה, תורה אור ²⁵²⁹ , קו האמצעי, והו"ע בקש שלום, כמ"ש הרמב"ם ²⁵³⁰ (מהספרי ²⁵³¹ ) שכל התורה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם, כיון שענין התורה הוא להאיר את העולם.

וכיון

שע"י הקלקול באדה"ר נעשה קלקול בכל העולם [שהרי כל הנשמות היו כלולים באדה"ר ²⁵³² , וכמ"ש באיוב ²⁵³³ איפה היית ביסדי ארץ, שאמר לו הקב"ה לאיוב, היכן היתה איפה ²⁵³⁴ שלך באדה"ר, בראשו כו' או באיזה אבר שלו], הנה גם התיקון לזה הוא בכל העולם. וזהו אחד הביאורים במ"ש במצות חלה להניח ברכה אל ביתך, ביתך דייקא, שקאי על כללות העולם שעליו נאמר ²⁵³⁵ בחכמה יבנה בית, והיינו, שע"י מצות חלה שמתקנת הקלקול בחלתו של עולם, נמשכת ברכה בעולם. וכיון שכללות התיקון הוא באופן שהעולם נעשה בעילוי יותר, ביתר שאת וביתר עז, מכמו שהי' קודם, כידוע במעלת הבע"ת לגבי הצדיק [וכמו כללות הענין דירידה צורך עלי', שהעלי' היא למקום נעלה יותר מכמו שהי' לפני הירידה, דאל"כ, מהו הריוח בכל זה כו'], לכן נאמר תרימו תרומה, מלשון הרמה, שע"י מצות חלה נעשית הרמה בעולם,

349

שיהי' בעילוי יותר מכמו שהי' קודם כו'. וכיון שתיקון הקלקול כו' הו"ע התשובה, שהיא בשעתא חדא וברגעא חדא ²⁵³⁶ , לכן נאמר כאן בבואכם אל הארץ, ופירש רש"י משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכולן נאמר כי תבוא, כי תבואו כו', שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה כו', אבל זו נאמר בה בבואכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה, היינו, שלא הי' צריך לחכות עד לאחר ירושה וישיבה, אלא החיוב הוא מיד, בשעתא חדא וברגעא חדא.

ג) וביאור

הענין, דהנה, כשם שהקלקול בחטא עה"ד הי' ע"י מעשה התחתונים, צ"ל גם התיקון ע"י עבודת התחתונים (ואע"פ שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ²⁵³⁷ , הרי זה בכללות ענין של עבודת התחתונים), שעי"ז פועלים הגבהה בכל העולם, והרי ההגבהה צריכה להיות מתחתיתו דוקא ²⁵³⁸ . וזהו מה שהחיוב דחלה הוא באכלכם מלחם הארץ דוקא.

ובהקדים

דהנה, יש ב' עניני לחם, לחם מן השמים, ולחם מן הארץ ²⁵³⁹ . לחם מן השמים הו"ע המן ²⁵⁴⁰ , שהוא באופן של המשכה מלמעלה למטה. ומ"מ יש בזה גם עבודת המטה, החל מהעבודה דלקיטת המן כפשוטו שהוצרכה להיות אצל כל אחד (שהרי מ"ש בגמרא יומא ²⁵⁴¹ אודות החילוקים בין צדיקים לבינונים וכו', הרי זה רק לגבי מ"ש ²⁵⁴² שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים גו', אבל הלקיטה עצמה היתה צ"ל אצל כל אחד). ונוסף לזה הי' גם ענין אמירת הברכה, כמארז"ל ²⁵⁴³ משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד המן (ורק לאח"ז תקנו להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ), שברכה זו [שמברך את הקב"ה הזן את העולם כולו בטובו, ע"י לחם שלבב אנוש יסעד ²⁵⁴⁴ (אלא שזהו לחם מן השמים)] ענינה עבודת המטה. אבל עיקר הענין דלחם מן השמים הוא באופן של המשכה מלמעלה למטה. אמנם, כל זה הי' הקדמה עד בואם אל ארץ נושבת ²⁵⁴⁵ , שאז התחיל הזמן שעסקו בעבודת האדמה, החורש והזורע וכו', תנא סידורא דפת קא נקיט ²⁵⁴⁶ , שזהו"ע לחם מן הארץ. ועז"נ ²⁵⁴⁷ כי תבואו

350

אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת להוי' שש שנים תזרע וגו', כידוע הדיוק בזה ²⁵⁴⁸ , שמשמעות הכתוב הוא שמיד כי תבואו אל הארץ אזי ושבתה גו', קודם שיתחילו השש שנים, ולכאורה הרי הסדר בפועל הוא להיפך, שתחלה צ"ל שש שנים תזרע וגו' ואח"כ ובשנה השביעית שבת להוי', אך הענין הוא42, שבכדי שההנהגה במשך השש שנים תהי' באופן שבשנה השביעית יהי' שבת לה', צ"ל הכניסה לארץ באופן שיודעים מלכתחילה שהתכלית והמטרה היא ושבתה הארץ שבת להוי', והיינו, שהתחלת הכניסה לארץ היא על מנת לקיים מצוות התלויות בארץ כו'.

וזהו

גם ענין מצות חלה, שקודם אכילת לחם הארץ, צריך תחילה להרים חלה תרומה לה', שזהו ע"ד שאסור לאכול קודם התפלה ²⁵⁴⁹ , כמ"ש ²⁵⁵⁰ לא תאכלו על הדם, היינו, שכדי שיוכל להיות ענין הבירור כו' שע"י האכילה, צ"ל הקדמת עבודת התפלה ²⁵⁵¹ . ובפרטיות יותר, הנה נתינת החלה היא לאכילת הכהן דוקא, דכהני שלוחי דרחמנא נינהו ²⁵⁵² , וע"י אכילת הכהנים בעלים מתכפרים ²⁵⁵³ , כמו הכפרה שע"י אכילת המזבח (וזהו שאדה"ר ממקום כפרתו נברא ²⁵⁵⁴ ), שדוגמתה בזמן הזה היא שולחנו של אדם, כמארז"ל ²⁵⁵⁵ בזמן שביהמ"ק הי' קיים מזבח מכפר עליו, ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים שולחנו של אדם מכפר עליו. ויתירה מזה, כידוע בענין אכילת מזבח ואכילת אדם ²⁵⁵⁶ , שאכילת מזבח הוא מה שנכלל במלאכים, שזהו"ע ארי' דאכיל קורבנין ²⁵⁵⁷ , ועד לפני ארי' אל הימין ²⁵⁵⁸ בחיות שבמרכבה. ולמעלה מזה הו"ע אכילת אדם, אדם העליון שעל הכסא, שלמעלה מחיות המרכבה שלמטה מהכסא. וזהו ענין אכילת כהנים, שעי"ז מתעורר למעלה אכילת אדם העליון כו'. וזהו גם ענין נתינת החלה לאכילת הכהנים ²⁵⁵⁹ .

351

אמנם

ענין הרמת החלה קודם האכילה, להיותה בדוגמת הקדמת התפלה לפני האכילה, הרי זה ענין ששייך לעבודת נפש האלקית עצמה. וזוהי הקדמה לאכילה, באכלכם מלחם הארץ, שתהי' באופן דתרימו תרומה לה' ²⁵⁶⁰ , היינו, שלחם הארץ, שנעשה דם ובשר כבשרו, מתעלה למדריגת המדבר וכו', ועי"ז מתברר ומתעלה הניצוץ קדושה שבלחם ²⁵⁶¹ , ופועל גם עלי' בכללות הארץ כו', ועד להעילוי שנפעל ע"י ברכת המזון (ברכה והודאה) שלאחרי האכילה ²⁵⁶² .

ד) והנה

התורה היא נצחית (כמבואר בתניא ²⁵⁶³ ), הן בנוגע לקיום מצות חלה כפשוטה, והן בפירוש ראשית עריסותיכם חלה תרימו גו' בפנימיות הענין, שצריך ליתן לה' הראשית מכל דבר, וגם הראשית בזמן, מיד שקם משנתו כו' ²⁵⁶⁴ , שזהו"ע תפלתי סמוכה למטתי ²⁵⁶⁵ . ועי"ז פועלים להניח ברכה אל ביתך, הן בבית הפרטי ששייך אליו, והן בבית הכללי דכללות העולם, עליו נאמר ²⁵⁶⁶ בראשית ברא אלקים, שנברא בב' ²⁵⁶⁷ , ר"ת בית, וגם ר"ת ברכה ²⁵⁶⁸ , שנמשכת בו ברכה נעלית יותר מכמו שהי'

352

בתחילת הבריאה (וכנ"ל שע"י תיקון הקלקול דחטא עה"ד נעשה עילוי גדול יותר מכמו שהי' לפני החטא), ועד שבאים לעילוי דלעת"ל, אלה תולדות פרץ גו' ²⁵⁶⁹ , תולדות מלא ²⁵⁷⁰ , שיהי' באופן נעלה יותר מהתולדות מלא דאלה תולדות השמים והארץ בהבראם ²⁵⁷¹ , דעולם על מילואו נברא ²⁵⁷² , בגאולה הכללית בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, שאז יהי' ריבוי טוב בגשמיות וברוחניות, וכמבואר ברמב"ם ²⁵⁷³ שכל המעדנים יהיו מצויין כעפר, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, ועד (כפי שמסיים) שמלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים ²⁵⁷⁴ .

______ l ______